ברכת אברהם (יענר) יד

בלבבו להקריב עצמו לפני ד' בכל כחותיו וכמו שנצטוה שלא לפסוע על כבש המזבח הגשמי פסיעות גסות שלא יגלה ערותו עליו כן נצטוה שלא יאמר אדם העולה בסולם לבבו לדבק נשמתו בד' יוצרו שהעיקר הוא נפשו ונשמתו שהיא קודמת במעלה משאר כחותיו הפחותים ולא יאמר כי יניח אותן הכחות שהן למטה במדריגותן במראיהן הרע כמו שהן ויפסיע על מסילת לבבו פסיעות גסות: וידלג בדילוג ממעל מעלות כחותיו התחתיים לעמוד רגליו תיכף במדריגה עליונה היותר שלימה הוא שלמות האחרון אלהי מבלי שים לב על כחותיו התחתיים למרקן התורה הקדושה רמזה לנו שאינו כן שאם יאמר כן לא זה ולא זה יעלה בידו כי באם כחותיו הגופנים לא יטהרו ימנעו בערותם ח"ו גם העלאת נשמתו ותקונה. כן הורו לנו חכז"ל בלמודי משפטים ודינים שבתורה שכתבו הראשונים שהם כסולם להעלות מהם להשגות השלמות הנפשיית עיונים שכליים. עדי יגיע אל השלמות האחרון האלהי: וראה מה שממליץ העקידה בשער מ"ג על משפטים ודינים שבתורה מאמר החכם מכל אדם שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו היינו בבוא אדם בעיוניו על הסדר הטבעי והקדימו הקודם בטבע. ויפתחו לפניו השערים החצונים. אז יהי' באפשרו לבא מהם אל התיכונים גם אל השלישים. וראה בעיקרים בח"ג פ' כ"ח שמבאר איך יהי' השלמות הנפשי נקנה בחלק התורה המקיף במשפטים המדברים בדיני שור וחמור פחותי ערך קניני אדם המדומים משור עד חמור ועד שלמה. ומבאר כי בהצטרף אל עשייתם כוונה נרצית בנפש העושה ולומדיהם שמצד אהבת השי"ת להשלים מצותיו הנה יגיע לו מזה תכלית אחר פרטי עדי יגיע לשלמות אחרון אלהי יעוי"ש היטב: הנה כי כן התורה למדה לנו אם אמנם המשפטים ודיני' הם הם כסולם להעלות מהם אל השלמות האחרון האלהי שהוא באמת קודם במעלה על כל. אבל חלילה להפסיע על סולם הזה פסיעות גסות לדלג על הסדר שהעולם עומד עליו: הדין והאמת והשלום ואחרי שהמדריגה הראשונה וקדומה בזמן היא הדין ומשפטי התורה ודינים ואח"כ הוא האמת והשלום שהוא עיונים השכליים המגודרים בשם אמת ואח"כ שלמות האחרון האלהי הזהירה אותנו התורה שלא ליתן מעלה יתירה לתכלית הנמשך מהישרות המדות ומשפטים לאמור כי רק התכלית הנמשך ממשפטי' ודינים הוא הוא העיקר ולא ישים לבו כ"כ להתחקות על שרשי משפטי ד' בעין חורדת אחרי שיחשוב שהם ח"ו כטפלים אל תכלית הנמשך מהם הזהירה אותנו התורה שלא יאמר אדם כך ולמדה לנו התורה כי רק בעשות משפטי' ודינים בכוונה מצד שצוה השי"ת להכנע אליו ולעשות רצונו להשלים מצותיו דינים ומשפטים הכתובים בתורה בזה נוכל לבא אל שלמות אח ון אלהי ורק בחלק המשפטים ודינים מצד שצוה לנו ד' לעשותם יושג שלמות הנפשיי. ע"כ צותה לנו התורה להתהלך ברגש קודש בנתיבות משפטי התורה במתינות נשגב או אז ישיג שלמות האחרון האלהי ובאם יפסיע וידלג על הדינים יהי' משחתו בו ח"ו ואיך יקום במקום קדשו של שלמות האחרון אלהי אם עוד משחתו וערותו בו ח"ו: ואפשר להמליץ בזה מאמר המדרש שהבאנו בראשונה ואלה המשפטים מה כתיב למעלה מן הענין ולא תעלה במעלות על מזבחי פן תגלה ערותך עליו. מה ענין זה אצל זה וכו' אלא אמר רבי אבינא כשם שהזהיר הקב"ה את הכהנים שלא יהיו פוסעין פסיעות גסות על גבי המזבח אלא יהיו מהלכן עקב בצד גודל כך הזהיר הקב"ה את הדיינים שלא יפסעו פסיעות גסות בדינים והכוונה כמו שנרמז מהכבש המזבח הגשמי על ענין כבש מזבח הלבבי שהעולה בסולם הרוחני במסילת לבבו לקרב נשמתו לד' לא ידלג ויקפוץ במשלבי הסולם בדילוג לתקן רק נשמתו לבדה ויניח אחריו שארי הכחות הנטועים בו בלי מירוק וזיכוך ח"ו אשר בעשותו כן תגלה ערותו עליו. כי גם נשמתו לא תוכל להתקרב אל מקורה אם שכנותיה הגרים אתה תקיאנה על פניה סיג והלאה. ע"כ צריך כל העולה על מזבח השלמות לצמוד אתו יחד גם הכחות הפחותים ויחדיו ממש תגביהנה עוף לדבקה בד' וזהו שאמרו אלא יהיו מהלכין עקב בצד גודל ואפשר רמזו בזה שהכחות תחתיים האחרוני' במעלה הנרמזים במשל העקביים שהם בסוף יעמדו יחד עם מעלה הגדולה שבממשלת השכל: וזהו מה שאמרו אלא יהיו מהלכין עקב בצד גודל כך הזהיר הקב"ה. את הדיינים המדריכים את העם בחוקי ומשפטי ד' שלא ישימו כל מעינם להביאם רק אל הנמשך מן הדינים וידלגו