ברכת אברהם (יענר) קלז

אפי' לשמוע שמיעה חושיות וזה שהקשה רש"י וכו' מה שמועה שמע ובא כלומר הלא התפקרות מאטים אזן אדם אפי' לשמוע שמועה חושיות ומהיכן שמע שמיעה שכליות מנפלאותיו יתברך וזהו שהקשה מה שמועה שמע ובא אבל באמת כבר כתב הזהר פ' יתרו ז"ל רזא רא ממש עבד קב"ה בארעא דתבר מלך זקן וכסיל ודא הוא פרעה כיון דאלקי לי' ולעמיה אתא ואודי לי' לקב"ה לבתר איתבר ואתכפייא הא כהן און יתרו דמשמש תחותי' עד דאתי ואודי לי' לקב"ה עכ"ל הזהר א"כ י"ל דזהו כוונת רש"י שמע קריעה י"ס ומלחמת עמלק דאיתברו ואתכפייהו איתבר גם הוא ואודי' לי' לקב"ה אז זכה לשמיעה שכליות לידע את אשר עשה ד' למשה ולישראל עמו כי יד ד' עשתה נפלאות ונתגייר וזה מה שמתרץ שמע קריעת ים סוף ומלחמות עמלק: והנה נחזור למאמרינו הראשון מה שאמרו ואלולי ששאלו הצדיקים מיתה בפיהם לא היו מתים ודקדקנו לעיל יתור מלת בפיהם הי' להם לומר סתם אלולי ששאלו הצדיקים מיתה לא הי' מתים כי בבקשתם מיתה בלבם לבד ג"כ מתים ולאו דווקא בפיהם אכן כפי אשר בארנו לעיל בשם חכמי אמת ובשם הרב המהרש"א ז"ל דאדם חי מדבר אלהי הנה תלי' חיותו רק בדיבורו אשר לא כן שאר החיים הבלתי מדברים או המדברים שאינם בגדר חיים מדברים אלהיים צבא ניתן להם איש איש למינו כפי הכנתו אשר הכין אותו הבורא אבל האדם המדבר אלהי אשר עליו נאמר ויהי אדם לנפש חיה ותרגומו והות אדם לרוח ממללא החיות שלו הוא רק כח הדיבור וכמשמדבר יוצא חיות שלו וממשיך תיכף אליו משרשו חיות חדש ואותו חיות מקיימתו עד שיוצי' מפתחי פיהו דיבור הב' וכשמוצי' דיבור השני ממשיך עליו שוב עוד חיות חדש וכן חוזר חלילה תמיד א"כ תקשי איך הוא מציאות מיתתו של צדיק הלא מדבר וממשיך חיות תמיד ועד שלא ידבר הנה החיות מקודם מקיימתו ואיך יוכל למות קודם זמנו ששרש חיותו במרום עדיין לא נפסק א"כ ימשוך תמיד בדבורו חיות חדש כאשר הטביעו יוצרו את החי המדבר שיהי' חיותו תלי' בדיבור וכבר ברית כרותה לשפתי המדבר שימשוך חיות ואם כח זה ניתן לו מיוצרו חלילה להצור אשר תמים פעלו לשלול כח זה מצדיק שהוא חי מדבר אמיתי אשר לא כן רשעים שאינם בגדרם רק בגדר חי לבד ואין חיותו תלי' בדיבורו אבל בהצדיקים המדברי' קשה לפני קב"ה לשלול מהם כח הנעלה המשכת החיים בדבורם כל זמן שלא נפסק שרש חיותם ממעל וזהו שאמרו במדרש יקר בעיני ד' המותה לחסידיו וכו' אמר הקב"ה קשה בעיני לומר לצדיקים שימותו והיינו כנ"ל וכו' על זה אמרו ז"ל ואלולי ששאלו הצדיקים מיתה בפיהם כלומר הואיל שכפי הדיבור יתמשך המעשה א"כ אם ישאלו מיתה בדיבורים ממש אי אפשר שאותו דיבור ימשיך חיות חדש ולפיכך הם מתים ושוב אמרו ולפי ששאלו מיתה בפיהם אף ששרש חיותם ממעל עדיין קיים אמר קב"ה יסתלקו אלו מפני אלו ואלו היה אברהם קיים האיך היה יצחק מנהיג שררה וכן כולם: לקוטים מדרש פ' נח צדיק תמים היה אמר רבי יוחנן כל מי שנא' בו היה מתחילתו ועד סופו הוא צדיק התיבנן לי' והכתיב אחד הי' אברהם ויירש את ארץ [יחזקאל ל"ג] מעתה הוא תחילתו והוא סופו אמר להון אף הוא לא תברא דהא רבי לוי בשם ריש לקיש אמר בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו רבי חנינא ור"י תרווייהו אמרין בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו ומה אני מקיים היה שהי' מתוקן להדריך כל העולם בתשובה עכ"ל והרגישו בו המחברים מה הועילו בתירוץ זה שהי' מתוקן וכו' הלא על כל זאת יצא מהכלל שהניחו כל מקום שנא' בו היה מתחילתו ועד סופו הוא צדיק ואפשר שרמזו חכז"ל במדרשם זה כונה פנימית בזה אחרי שהרב השל"ה ז"ל במאמר בית הבחירה בח"ר בחקרו בענין הידיעה והבחירה כתב שם בדף כ' ע"ב ח"ל הקרוש ועתה שמעו אלי ותחי נפשיכם הידיעה הוא הרצון והרצון הוא הידיעה כי הענין הרצון הוא מה שחפץ לעשות והרצון הוא שורש כל ההשתלשלות מגדול ועד קטן אין זולתו וכל אשר חפץ ד' לעשות עושה וזהו בעצמו הידיעה בידיעת עצם רצונו והוא הרצון והוא הידיעה ויודע הכל מעצמות רצונו וכבר הארכתי למעלה כי הרצון כלול מדברים הפכיים וכל הדרכים בו התלוים על מוכרע כפי הכרעת בני אדם והבחירה נתונה לאדם לעורר איזה כח שירצה והאלקים עשה את האדם ישר וצווהו שלא יעורר כח הרע ומכח חטאו הי' לדעת טוב ורע ומזה נמשך השכר והעונש שאינן הסכמיי רק שכר מצוה הוא שורש מצוה למעלה בשרשה ושכר עבירה עבירה וזה הכל מושרש בענין הרצון מאחר שהרצון כולל כל הדברים ותמורתן וכו' וכפי התעוררו' התחתוני' כן הוא ההטיה וכו' יהיה איך שיהיה אין דבר נפרד ח"ו רק הוצאה איזה מהדרכים מכח אל הפועל. והנה קודם עשיית אדם איזה ענין הן טוב הן רע כבר היו מוכנים אלו הדרכים והא ראיה שהפסוק אומר בפ' ראה ראה אנכי וגו' שאומר הרי הדרכים לפניך ש"מ שהדרכים קודמין לעשייתן וכן בפ' נצבים ראה נתתי לפניך היום את החיים וכו' ובחרת בחיים הרי יש דרך צדיקים ודרך רשעים ושורש כולם הרצון העליון והיא הידיעה ידיעת עצמות רצונו בשרשי כל ההשתלשלות וכל מה שאדם עושה עושה בכח עליון אלא הצדיק בוחר והולך בדרך הישר הקודש והרשע בתמורה וכפי פעולתם כן אחיזתם