ברכת אברהם (יענר) קכט

כבר קיים מצות ראשית דגנך אבל ענר על העשה אחרת שנצטוה להרים חלבו ממנו וזה דבר ברור לא יעלם מכל מתבונן עכ"ל הרמב"ן ונראה דהרמב"ן סובר מחמת שיש בתורה שני צוויים א' ראשית דגנך ופסוק השני מכל חלבו דהיא ג"כ עשה ע"כ סובר הרמב"ן דמחמת זה נחלקת לשני מצות לא שנימא דהם חלקי מצוה אחת ולפ"ז גם בתורם ממין על אינו מינו הואיל שחילק' התור' ציווי זו אחד ראשית דגנך וב' כל חלב תירוש וחלב דגן דמזה נלמוד דציוותה התורה שיהי' תורם מן מינו על אינו מינו הוא ג"כ שני מצות ומש"ה סוברת הגמרא דאם תורם מן הרע על היפה או ממין על אינו מינו הוא עובר על לאו הבא מכלל עשה וכמו שפרש"י שם ולא מחמת שאין המצוה מתוקנת כפי שציוותה התורה רק מטעם דעובר על לאו הבא מכלל עשה ואלו הוה רק שאין המצוה מתוקנת כהלכתה וכמו שמסכך סוכה לא כפי שציוותה התורה וודאי לא הוה לאו הבא מכלל עשה כלל ולא עבר על עשה מכל חלבו תרימו כיון דהוה רק כמי שלא תרם כלל א"ו הואיל שכתבה תורה מכל חלבו ואוקמי ציווי זו למצות עשה אלמא דכוונה התור' באם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה ועבר על עשה ע"כ מקשה הגמרא למה באמת יהי' תרומתו תרומה בתורם מן הרע על היפה נימא בי' לא מהני וע"ז תירץ הגמרא דגלי רחמנא ולא תשאו עליו חטא וכו' וכמו כן קו' הגמרא השני' והרי תורם ממין עא"מ דאין תרומתו תרומה אלמא דאם עבד לא מהני ג"כ סובר המקש' הואיל דכתב' התור' ציווי מיוחדת כל חלב תירוש וחלב דגן אלמא דאוקמי התורה ציווי זו ג"כ על מצות עשה ודינה ככל לאו הבא מכלל עשה דעובר על מצות עשה להכי אין תורמין ומדעובר על מצות עשה אלמא דאין הפרשת מין על מינו דווקא מחלק המצוה ובאם לא עשה כן הוה כלא תרם כלל ז"א דאם נימא כן לא עובר כלל על מצות כל חלב יצהר וחלב דגן רק אמרי' שלא מפריש תרומ' אבל לא שיעבור על מ"ע זו א"ו דהוה מצוה מיוחדת ומחמת דעבר על מצוה זו להכי אמרי' דאם עבד לא מהני ושפיר מקשה הגמרא לאביי דסובר א"ע מהני למה אין תרומתו תרומ' והנה אין לומר דהרמב"ן דסובר דמצות תרומ' נחלקת לשני מצות הוא רק לפי מסקנת הגמרא מחמת שכתבה רחמנא לא תשאו עליו חטא אילמא דתרומתו תרומה ורק מזה למד הרמב"ן דהפרשת תרומה מכל חלבו הוה מצוה מיוחדת אבל בתורם ממין על שאינו מינו דליכא קרא אפשר דגם הרמב"ן מודה דאינו נחלקת לשני מצות אבל ז"א כדמוכח שם בגמרא גם לפי ס"ד דלא ידעו מהאי קרא דלא תשאו עליו חטא סברה הגמרא דמהני תרומתו שתורם מן הרע על היפה רק מכח דא"ע לא מהני הי' מקשה הגמרא דלא תהי' תרומתו תרומה גם נראה כן מדברי התוס' שם ד"ה אם אינו קדוש נשיאת חטא למה דמקשה תוס' שם וא"ת נימא דנשיאות חטא הוי משום דעבר אמימרא דרחמנא ואומר רבי שמעון משנץ דה"פ אם אינו קדוש נשיאות חטא למה כתיב בלאו הכי נמי ידעינן דיש בו נשיאת חטא מדכתב מכל חלבו דמשמע חלבו אין גירועין לא עכ"ל ואם נימא דאי לא הוה כתיב קרא הו"א דבאמת הוה מצוה אחת ולא שני מצות ואם תרם מן הרע לאו מצוה היא כלל תהדר קו' התוספ' לדוכתא דמנ"ל דתרומתו תרומ' דילמא אין תרומתו תרומ' מחמת אם עבד לא מהני וחוטא מיקרי מחמת שעבר אמימרא דרחמנא ואי לאו קרא הו"א דלא עבר כלל הואיל שלא נעשה המצוה כתקונה לאו מידי קעבד להכי צריך קרא דחוטא מיקרי מחמת שעבר על מימרא דרחמנא א"ו דהי' פשיטא להם דשני מצות הן ושפיר מקשה הגמרא גם מהתורם ממין על שאינו מינו וק"ל: אכן צל"ע דברי הרב בעל מגלת אסתר במצו'ט' שכתב שם וז"ל נרא' לי מה שלא מנאה הרב הוא לפי שחיוב הפרש' מן היפה היא אחד מהדקדוקים אשר נאמרו במצות הפרשת תרומ' וכבר השריש לנו הרב בשורש ז' שאין ראוי למנות דקדוקי המצו' ואע"פ שאם הפריש מן הרע על היפה כבר קיים מצות הפרשת תרומ' כמו שאמר הרמב"ן מ"מ לא תבא במנין שלא הותר לו לעשות כן לכתחיל' כי צריך שיתרום מן היפה וא"כ לא נוכל למנות מצות עשה להפריש תרומ' בלבד שהרי כל מצות עשה שבאו בתור' הם מצו' לעשותם לכתחיל' והפרש' בלבד אינה מצו' שנעש' אותה לכתחיל' אם לא נצטרף עמה שיפריש מן היפה וזה הנכון לכל המעמיק בעיון: והנה הרב הרמב"ם בשרש ז' שכתב שאין ראוי למנות דקדוקי המצו' כתב שם למשל קרבן חטאת שדיקדק מצו' זו כשבה או שעירה עכ"ל א"כ וודאי אם אינה כשבה אין כאן שום מצו' כלל ולפ"ז גם בתורם מן הרע ג"כ אין מצו' כלל ותקשי למה באמת תרומתו תרומ' אם אינה נעשית בדקדוק' וא"ל מחמת שגלי לן רחמנא לא תשאו עליו חטא דמהני א"כ מה הקשה הגמרא הרי תורם ממין על אינו מינו למה אין תרומתו תרומ' לישני להכי אין תרומתו תרומ' מחמת שלא נעשה המצו' כתקונ' בדיקדוקי' וכמו אם לא הקריב כשבה לחטאת אינה מצוה כלל כן נמי בתורם ממין על אינו מין כן הוא ונראה לומר דשאני קרבן חטאת הואיל שלא ביארה התורה איזה קרבן ע"כ יש לומר הדר דכתבה כשבה או שעירה הוא רק דיקדוק