ברכת אברהם (יענר) יא

פעולתו ניכר שהוא חי א"כ גם חיות השי"ת כביכול מתראה לנו רק בפעולתיו וזה שאמר הכתוב ואולם חי אני וימלא כבוד ד' היינו רק בעבור שמלוא כל ארץ כבודי ופעולתי יוכר לכל כי חי אני. וכתב העקידה בשער שמונה וארבעים כי לפרסם החיות האלהי בפעולותיו המיוחדות יועילו מאד המעשים האנושיים לסיוע אנשים השלמים כי על זה אמרו ז"ל בשבת דף פ"ט על מה שאמר משה כלום יש עבד שנותן שלום לרב והשיב לו השי"ת מכל מקום היה לך לסייעני: ולזה הוצרכו בתורה אלו ענינים הנעשים במשכן וכו' עכ"ל העקידה: וידוע פירוש רבינו נסים בס' המפתח. מה שאמרו בברכות על הכתוב אולם חי אני אמר הקב"ה למשה החייתני בדבריך יען שהתפלל משה בעד ישראל ונענה לו לסלוח להם ולהוסיף עוד לעשות בעבורם נסים ונפלאות למען הנחיל בניהם אחריהם את ארץ אשר נשבע להם. ולהראות בזה לעיני כל העמים מדתו וטובו וחסדו עם בריותיו גם יכלתו עצומה עד שיראה לכל כי חי הוא ע"כ נקרא משה אשר סיבב זאת דרך משל בשם "מחיה אותו כביכול" זהו שאמר הקב"ה למשה החייתני בדבריך: ונראה דאפשר שעל זה נתכונו המאמרי' במדרש שובי שובי השולמית אומה ששלום חי עולמים מתנהג בה מאהל לאהל היינו אף שבעת הקמת אהל ומשכן לא הי' עדיין ישוב שכינה בתחתונים אלא גלוי לבד כמו שסובר הרב בהא וישמעו את קול ד' מתהלך אבל מ"מ ע"י מעשה משכן והקמת האהל נעשה התחלה לפרסום שלמותו וחיותו להראות הנהגתו והשגחתו הנסיית וכאמור ואולם חי אני וימלא כבוד ד' זהו שאמרו אומה ששלום חי עולמים מתנהג בה מאהל לאהל ששלמות חיותו בעולמים כביכול מתנהג בה מאהל לאהל אבל ענין מתנהג אינו מור' רק כעין הלשון וישמעו וכו' מתהלך בגן ואינו שכינת כבודו ממש בתחתוני' ע"כ אמרו שאח"כ נתעלה עוד האומ' הקדוש' הזאת בבית המקדש שבנה שלמה עד שמילא רצונו יתעל' במה שאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם שהוכנה האומ' שישכון כבודו ממש בתוכם אבל עדיין לא הוכשרו שישכון כבודו ביניהם ממש בלי התלבשות מחמת שחומר ארצותם הי' מפסיק רק צמצם כבודו וזיו אורו להסתתר באורות הנאצלים מבני ישראל ובתוך טובי מאורות האלה הי' שכינתו והמסך הארציי הי' חוצה להם זהו מה שאמרו השולמית אומה ששלום עולמים דר בתוכה. שנא' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם היינו שהשי"ת שכן באותו תוך אבל עדיין הארציות שלהם הי' חוצה להם ואח"כ אמרו שעתידה האומ' זו להשתלם כל כך עד שנתמלא כל בית חומרם אורה מזיו אלהי כי גם הארציי יזדכך ע"כ אמרו השולמית אומה שאני עתיד ליתן בה שלום היינו בה ממש שלא יצטרך להבהיק אורו יתברך בהתוך רק בה ממש. כי גם הארציי יזדכך וזהו שאמרו אומה שאני עתיד ליתן בה שלום שנא' ונתתי שלום בארץ היינו שגם הארציי ישתלם ויזדכך בכל שלא יהי' הארציי חוצה מן האור המבהיק: ועוד אמרו אומה שאני עתיד לנטות אליה שלום כפי אשר ביארנו לעיל החסרון במהלך המחקר מן המאוחר אל הקודם אשר כמה מדריגות מבדילות בין השגתו של אדם ובין השי"ת המקובלים יהללום. בעשרה מושגים שכלים הנקראים עשר ספירות. והחוקרים יכנום בשם עשר שכליים יש אשר משיג רק אחת מהנה ויש משיג שתים. ויש משיג שלשה. ויש משיג ארבעה או חמש מדריגות וכו' וחכז"ל קראום בשם אספקלריאות מחיצות המבדילות בינם לבינם ובין אור האלהי וזה לשון העקידה בשער מ"ד כלם הם מדריגות והבדלי השגות אשר תשוטטנה בתוכהנה איש איש לפי מעלתו ונקראות אורות או אספקלריאות יש באחד ויש רואה בשתים ויש ביותר. וכל עוד שתעבור מדריגתו מאספקלריאות יוסיף מעלה ונוגה מהכבוד שלמעל' וכל עוד שמקצר בהם יוסיף עובי כי כמספרן כן יהיו המסכים המבדילים עכ"ל העקיד'. ואחרי שאמרו חז"ל שמעולם לא ירד' השכינ' למט' מעשר' היינו שכבודו יתעל' נעלה תמיד על עשרה מדריגות השכלים הנה כי כן אשר רב מאתנו הדרך להשגות כבודו ורוחו של אדם קרוץ מחומר לא תרומה על להכיר גדולתו של השי"ת כי אם רק אשר, יושפע אליו בהשתלשלות דרך עשרה מחיצות או אספקלריאות אז לפי מדריגות עובין תתצמצם של איכות העליון הנמשך. לא כן לעתיד אשר סכה בעזרתו יתעלה לשאוב ההשפעות כגנות על הנהר ששותים מימיו בקרוב ואין צריכין הטייה אל מקום רחוק ונהי' ממש כאהלים נטע ד' על יבלי מים מימי נהר השפע בריבוי והפלגה גדול' וכאשר ניבא עליו ג"כ נביאיהם באמרו מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ד'. (במדבר כ"ד) ע"כ באם מבועי השפע יהיו אצלינו פה במשכנות יעקב ולא נצטרך להשתלשלות מן עולם עד עולם אז יזרמון השלמיות לנו בהשפעה רבה וזו כוונת מדרש הנ"ל אחר שאמרו אומה שאני עתיד ליתן בה שלום שנאמר ונתתי שלום בארץ רצונם לומר שהשלמות תמצא בנו קן לה ולא יהי' מחיצות מבדילות בינינו