ברכת אברהם (יענר) קד

אחר הקניה יהי' ההפסד של המוכר הואיל דהלוקח יהי' יכול לחזור וכל היכא דאחריות זילא על המוכר היכא שיתבטל עי"ז המקח מבואר ביו"ד ס' קע"ג סעיף י"ג דאסור רק לפסוק על שער הגבוה שאם יוזל יתן לו בשער הזול ואם יתיקר יתן לו כשער של עכשיו דשרי וליכא איסור משום קרוב לשכר כמ"ש החות דעת שם בס"ק י"ח כיון דב"כ וב"כ ליכא ביטול מקח יעוי"ש א"כ אם נימא דקודם שמגלה הלוקח שמתרצה לקחת אותה חפץ כשער היוקר אין חיוב הגוף על המוכר להעמידו אותו דבר וכשליכא חיוב הגוף על המוכר הבאנו לעיל בשם החו"ד במוכר דבר ידוע ואין אחריותו עליו והמוכר רוצה לקיים המכר מחמת שאינו רוצה להיות ממחוסרי אמנה שרי א"כ גם בפוסק על פירות קודם שיצא השער ונתיקר והלוקח לא מגלה דעתו שמתרצה ליקח כדי שער היוקר דכתבנו לעיל שאין שום חיוב על המוכר לקנות אותו דבר עבורו א"ה אפשר באם המוכר רוצה לקיים אותו מכר כדי שלא יהי' ממחוסרי אמנה יש לומר דשרי לקנות עבורו כפי הפסיקה אפילו בזול ואם נימא כן אפשר לתרץ דאמרינן בב"מ דף האי מאן דיהיב זוזי למוכר שעוה וקא אזלו ד' חלות בזוזי ואמר לי' יהיבנא לך ה' יש לו שרי אין לו אסור ודייק הט"ז ביו"ד ס' קע"ג ס"ג י"ב מה לו לר"נ לאסור באם יצא השער בד' דווק' והוא פוסק בה' הא יש איסור בכל הפסיקות שבעולם אפי' שלא יצא השער בד' אם לא יצא השער בה' ג"כ אסור יעוי"ש אבל לפי הנ"ל י"ל דדוקא באזלו ד' חלות בזוזי ורק הוא הוסיף על שווי המקח וקיבל על עצמו חיוב ליתן ליה ה' חלות בזוזי דהדין מבואר בח"מ ס' ר"ח סעיף א' בהוסיף על שווי המקח דאין אחד מהם יוכל לחזור בו הואיל דהשער הי' ידוע כשקנה אלא שהלוקח הוסיף בזה אמרינן דל ההוספה ישאר המקח מאליו כמו שהי' אז בשער שבשוק יעוי"ש א"כ בכעין זה דאין הלוקח יכול לחזור כמו המוכר על ד' חלות בזוזי כפי שהי' השער בשעה שקנה א"כ חיובו של המוכר להעמיד לו עכ"פ ד' חלות בזוזי מוטל על גופו א"כ וודאי אפי' באם המוכר רוצה לקיים אותו מכר כפי שפסק לקנות עבורו ה' חלות בזוזי ג"כ אסור הואיל דחייב להעמיד לו עכ"פ ד' חלות בזוזי כאשר קיבל על עצמו דמי' והלואה ואם יתן לו ה' חלות בזוזי הוה כאגר נטר והנה נראה אף שאין עליו חיוב הגוף להעמיד ה' חלות בזוזי רק ד' חלות בזוזי כפי השער ג"כ אסור ליתן ה' חלות בזוזי הואיל דדמי עלי' חיוב להעמיד לו ד' חלות בזוזי דמי' להלואה והוה כאגר נטר וכל זה הוא דווקא באזלו ד' חלות בזוזי ואז נמי' עלי' חיוב להעמיד לו ד' חלות ע"כ וודאי אסור לקנות מן השוק עבורו ה' חלות בזוזי אבל בלא יצא השער ונתיקר השער אח"כ כל זמן שאין הלוקח מגלה דעתו דמתרצה על שער היוקר אין חיוב מוטל על המוכר להעמיד שום שעוה להלוקח וכמו שכתבנו לעיל והיכא דלא רמי' עליו חיוב אפשר דאם המוכר מתרצה לקנות עבור הלוקח ה' חלות בזוזי כדי שלא יהי' ממחוסרי אמנה אפי' באין לו ג"כ מותר לקנות לו ה' חלות בזוזי דברי אברהם נ"ה: ואכתוב לו איזה הערה מה שאני מסתפק כעת הא שכתב הרמב"ם פ' י"א משכירות מצות עשה ליתן שכר השכיר בזמנו שנאמר ביומו תתן שכרו ואם אחרו לאחר זמנו עובר בלא תעשה שנאמר ולא תבא עליו השמש ואין לוקין עליו שהרי הוא חייב לשלם וגר תושב יש בו ביומו תתן שכרו ואם איחרו אינו עובר בלא תעשה עכ"ל וצל"ע אם עושק שכר שכיר של גר תושב לגמרי ובדעתו שלא לשלם לגר תושב שכרו כלל שוודאי עובר על לא תעשוק ורק היכ' שמשלם שכרו רק איחרו כתב הרמב"ם דאינו עובר בלא תעש' אבל כשאינו משלם לו לגמרי ודאי נלע"ד דעובר על לא תעשוק וכדכתיב לא תעשוק וכו' וגרך אשר בארצך וכו' אכן אחרי שלא מצינו העשה של והשיב את העושק בגר תושב נראה שאינו מצווה על והשיב את העוסק בגר תושב היכא דעבר על ביומו תתן שכרו ועדיין צל"ע בזה: והנה יעוי' בר"פ איזה נשך תוס' ד"ה לעבור עליו בשני לאוין קוש' התוספ' שם ולוקמי אגזל גופי' ולעבור עליו בשני לאוין וי"ל משום דלא לקי אלאו דגזל משום דניתק לעשה אבל כי מוקמינן אכובש שכר שכיר באם אין ענין לקי שפיר והקשו מפורשים הא גם בכובש שכר שכיר כתיב והשיב את הגזילה או העושק אשר עשק יעוי' בפ"י שמקשה כן ג"כ על הרמב"ם שכתב דכובש שכר שכיר הוה ניתק לעשה יעוי"ש ולדעתי עניה היכא דהוא עושק שכר שכיר לגיורי ובדעתו שלא לשלם לו שכרו כלל אין לאו זה ניתק לעשה הואיל שהלאו כולל יותר מן העשה כי לאו לא תעשוק גם בגר תושב עובר כדכתיב וגרך אשר בארצך וכמבואר בגמרא ב"מ דף קי"א פ' המקבל אבל תעשה והשיב את העושק לא נאמרה ונישנית בגר וכבר כייל הרמב"ם ז"ל בה' תמורה כל לאו שכולל יותר מן העשה לא אוה ניתק לעשה א"כ הלאו דלא תעשוק שכר שכיר כולל בין ישראל ובין גר תושב והעשה של והשיב את העושק לא נאמרה בגר תושב כדכתבנו לעיל ע"כ נראה דלוקה שפיר על לאו דלא תעשוק שכר שכיר אפי' בשכר שכיר ישראל הואיל דלאו לא תעשוק כולל יותר מן העשה והרמב"ם