ברכת אברהם (יענר) קג
Birkat Avraham (Yener) 103 · ברכת אברהם (יענר) · free full Hebrew text
Open in the reader →אם אין המקח בטל לדברי הסוברי' דמקח שנעשה באיסור קיים אז מותר לו ליתן אותו דבר ואם חוזר צריך לקבל מי שפרע הואיל שכבר נקנה לחבירו אותו חפץ בעד החוב וגם ריבתא חוב מיקרי לדברי המשנה למלך הנ"ל ויש אפשר לתרץ בזה דברי התוס' בב"מ דף ס"ב בתוס' ד"ה לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור וכו' שהקשה תוס' אמאי תני גבי יין אין לו כי נמי יש לו אסור ליתן שוה למ"ד דינר הלא אפי' חטים הוה אסורא ליקח בלמד דינר כיון שלא הי' לו חטים בפסק הראשון. ותירצו ז"ל י"ל דנקט לאשמעינן דאף ברישא אין לו חטים ואסור עכ"ל התוס' והקשו אמאי נקט לישנא דיין אין לו יעוי"ש. והי' נלענ"ד לפי מה שהעלה הרב בעל חוות דעת בס' קכ"ט ס"ק ל"ח דכמו במכר לו שט"ח בלא כו"מ דמהני כשגבה ומסתמא אף שהוא על זמן רב ולא אמרי' כיון שלא קנה זוזי הלואה גבי' א"ו כל שנעשה בענין מכירה אף שלא נתקיים בקנין ואין הלוקח רוצה להיות ממחוסרי אמנה ורוצה לקיים המכר מותר והא דפוסק על הפירות שכתבו תוס' בב"מ ס"ג הטעם דקני ליה למי שפרע משמע דאי לא הוה ביה קנין דהי' אסור משום ריבית אף שמקיים המקח היינו משום דעדין אחריותו על המקבל ויש עליו חיוב הגוף להעמידו דמי' להלואה אבל במוכר דבר ידוע ואין אחריותו עליו ומקיים המקח מותר עכ"ל גם כתב בס' קס"ג ס"ק באם עשה הלואתו על חטים ואין לו חטים דאסור אפי' ביצא השער אף דקני' ליה למי שפרע להנך דסוברי' דמלוה קונה מ"מ כ"ז שאין לו מעות השער לא מהני מידי כיון שאינו יכול לקנות לא חשיבי ברשותו יעוי"ש א"כ בלקח הימנו חטים בדינר זהב הכור ובדינר זהב שחייב לו אפי' ביצא השער כ"ז שאין לו מעות לא מהני היכא דנתיקר היינו היכא שעליו חיוב הגוף להעמידו וכמ"ש החו"ד דאל"כ מותר א"כ היכא שעמדו חטים בלמ"ד דינרין אף דבתחילה אסור לפסוק על יין שיתן לו יין בעד למ"ד דינרין ויקנה לו היין בעד למ"ד דינרין של חטים אפי' ביש לו יין דהוה כפוסק עמו שיתן לו ריבתא של למ"ד דינרין מהחטים מ"מ אם אמר לו הרי חטים עשויות עלי בלמ"ד דינרין ויקנה לו היין בעד למ"ד דינרין של חטים שמחויב לו החטים כיון שיש עליו חיוב הגוף להעמידו ולהכי אסור לדעת החו"ד דדמי' להלואה א"כ היא הנותנת לסוברים דמלוה קונה ולדעת המשנה למלך פ"ח מה' מלוה ולוה הנ"ל דגם חוב של ריבית מלוה היא וכמ"ש ג"כ האבני מלואים אה"ע ס' כ"ח הנ"ל א"כ אם מלוה קונה אז קנה היין היכא דיש לו ומותר ליתן לו היין הואיל שכבר היין שייך להלוקח ואף שהפסיקה הי' באיסור מ"מ מהני לדעת הסוברי' דמקח הנעשה באיסור המקח קיים ואז שפיר אם יש לו יין מותר ליתן לו אותו יין דהיין שלו נותן לו הואיל שכבר נקנה לו ואם אינו נותן לו צריך לקבל מי שפרע כפי שכתבנו לעיל היכא דהמקח באיסור קיים צריך לקבל ממילא מי שפרע. ולהכי תני אין לו יין אסור דבזה אף דמלוה קונה כתב החו"ד דלא מהני מידי כיון דאינו יכול לקנות לא חשיבי ברשותו כאשר הבאנו דבריו לעיל אבל ביש לו מותר רצוני לומר באם פסק בדיעבד על הלואת חטים למ"ד דנרין יין בקיבל ע"ע חוב הגוף להעמיד לו חטים שעכר"ח איירי כן וכמו שכתב החו"ד הנ"ל ולדעת המ"ל חוב של ריבית ג"כ מלוה היא וקונה לדעת הנך דסוברי' דמלוה קונה א"כ ביש לו יין מותר ליתן לו היין וגם לא יכול לעכב לו אותו היין על הך אבק ריבית של דמי החטים למ"ד דינרין הואיל שאותו היין כבר נקנה להמלוה בעד חוב אבק ריבית להכי קתני ביש לו מותר כלומר דמותר לו היין ומפסיקה של לכתחילה לא איירי אף שהי' באיסור מ"מ חוב עליו להעמיד לו חטים ובדיעבד בפסק בעד ריבתא אם מלוה קונה מותר ליתן לו אותו יין אם יש לו אבל באין לו יין אסור וק"ל: ולפי סברת החות דעת הנ"ל בכל מקום דאמרינן דאין פוסקין על פירות קודם שיצא השער איירי דווקא ביש עליו חוב הגוף להעמידו דאז דמי' להלואה. הנה יש לי ספק בהא דאיתא בח"מ בס' ר"ח אם פסק קודם שיצא השער ונתקיים בקנין המקח קיים ויתן כשער של היתר ואין אחד מהם יכול לבטל המקח וכשלא נתייקר השער ממה שפסק אין א' מהסיכול לחזור אבל אם נתיקר הלוקח יכול לחזור שלא ליתן כשער היוקר אבל המוכר א"י לחזור וכבר הבאתי לעיל דברי הנתיבות דהא קודם שיצא השער הוה כדשב"ל ואפי' קנין לא מהני ולמה אין המוכר יכול לחזור ועיקר תרוצו שם דא"י לחזור מחמת החיוב שהתחייב עצמו יעוי"ש והנה יש לי ספק כמו דאמרינן בח"מ ס' רכ"ז סעיף ד' בכל מקום שהמתאנה יכול לחזור אין המקח נגמר עד אחד שנתרצה המתאנה דכל זמן דהמתאנה יכול לבטל גם המאנה יכול לבטל יעוי"ש בנתיבות ולפי"ז צל"ע אי אמרינן נמי כל זמן שהלוקח לא גילה דעתו שמתרצה ליתן כשער היוקר אין חיוב ג"כ על המוכר לקנות הדבר עבורו כשער היוקר ובפרט בענין ריבתא אש תימא שיהי' מחויב לקנות עבורו אפי' קודם שגילה הלוקח דעתו שמתרצה ליתן כשער היוקר א"כ מפאת זה גופא הוה אגר נטר מפני שדבר זה הוה לגבי לוקח קרוב לשכר ורחוק מהפסד שאם יעמוד השער כפי היוקר ומכש"כ כשיתיקר עוד יותר אחר שיקנה עבורו אם תאמר דהריווח הוא של הלוקח ובאם יזלו החלות