ברכת אשר על התורה, ויקרא כ:יד

רש"י ד"ה ישרפו אתו ואתהן, ...לאסור, שנשא את חמותו ואמה. ע"כ. כלומר סבת אשתו, והרי זה קצת רחוק, לכאורה. (פ' אחרי־מות קדושים תשנ"ג)

לכן בא הפירוש השני ומיישב את הבעיה בדרך פשוטה יותר, דהיינו אכן רק אחת חייבת מיתה, והיא השניה. (פ' קדושים תשמ"ט)

ועדיין קשה לי, מה רוצה רש"י לומר בסיפא של דבריו: ולשון יוני הוא הן אחת. כלום תורה ניתנה בשפת יפת? ואכן בדפו"ר אין סיפא זה. (פ' אחרי־מות קדושים תש"ן) וראה מש"כ בספר בראשית (לה, ח; מט, ה). הערת הרב איתן שנדורפי שי': לשאלה זו נדרש השל"ה הק' (כללי התלמוד יד, כלל פה קדוש), וזו לשונו: כשתראה בדברי רבותינו ז"ל שמפרשים תיבה ואומרים שכן הוא לשון יוני או לשונות אחרים של גוי, כגון "אתהן" בפרשת קדושים (ויקרא כ, יד), שפירש רש"י אתהן - אחת הן, לשון יוני הוא. וכן בפרשת בא (שמות יג, טז) 'טט' בכתפי שתים, 'פת' באפריקי שתים (סנהדרין ד ע"ב). אל יעלה בדעתך שהתורה כתבה אלו הלשונות שאינן לשון קודש, אלא הכי פירושו, כשברא הקדוש ברוך הוא עולמו לא היה רק לשון הקודש, כמו שכתב רש"י ז"ל בכמה דוכתי, וכשבלל הקדוש ברוך הוא הלשונות בדור הפלגה, בא לשון הקודש גם כן בשאר הלשונות, והתיבות הנזכרות לעיל הם לשון קודש, ונכללו בלשון יוני או בכתפי או באפריקי. וראה מקורות נוספים שדנו בשאלה זו בספר "מרגליות הים" על מסכת סנהדרין (ד ע"ב אות ו).