ברכת יהונתן מט

דהל"ל המרדכי סובר כאותן הפוסקי' בסי' ע' דל"א איידי דפליט דם דידי' כו' אבל לדידן דפסקינן איידי כדאיתא לעיל א"כ גם דינו דהמרדכי אינו

(סי' ע"ח) אבל אם נמלח ושהה כו', דדין זה ל"צ לכתבו, רק לאפוקי מהפוסקים האוסרים אפי' לאחר מליחה והדחה בציר היוצא מבשר תחת הבצק הוי כדם בעין שעל הבשר

(סי' פ"ז סעיף ג') בשר חי' ועוף אפי' בחלב טהורה מותר בבישול ובהנאה עכ"ל, עמ"ש וזהו ד' הרמב"ם, וי"ל ראי' להרמב"ם מדקא' בגמרא ריש פ' כ"ה דאסור להעלות בשר עוף עם גבינה על השולחן גזירה שמא יעלה באילפי רותח ואתי לאכול ע"ש ולמה לא קאמר שמא יבשלו אע"כ דגבי בישול לא גזרו הואיל דמדרבנן הוא

(בש"כ סק"ז) נראה לפ"ז דכ"ש הוא כו', ויש ליישב דודאי האי בישול בישול גמור הוא, אך המראית עין הוא דוקא במקום שיוכל לאכלו וגזרינן דלמא רואה א' כשיבוא לאכול ממנו אבל גבי בשר שמא לא יכול לומר כן

ברמ"א ונהגו לעשות חלב משקדים כו' ע"ש, וע' בפ"ח מה שהשיג על זה דאין לנו לדמות גזירות זו לזו ע"ש, ועוד אא"ו, שבלא"ה מוכרח לחלק דהא ק' לא יבשלו יין אדום וכדומה מפני מראית עין שהוא דם אע"כ דוקא לעיל גבי דם דגי' הואיל דבאמת הוא דם, אך התורה התירה שפיר גזרינן דלמא טעים א' ממנו וסבר שהוא דם אבל הכא באמת לאו חלב הוא אלא גזרינן אבל באשה באמת חלב הוא ולכך גזרינן

(סעיף ו') ברמ"א ולכן יש לאסור ג"כ להשתמש מן הקדירות על התנור כו', וצ"ל ולא הוי נ"ט בר נ"ט דחיישינן שמא קודם שיכנוס הבשר תוך המים כשעומד עדיין בדופני הקדירה יכנוס בו טעם חלב

(ספ"ט ס"ג) אבל אם בא לאכול בשר עוף אחר גבינה א"צ נטילה, והק' אחרונים הא חי' נמי מדרבנן היא, ותי' פ"ח דטעם הוא גבי עוף הוא נדבק בידי', משא"כ חי' ע"ש, ודבריו תמוהין דתי' שכתבו כן היינו קמאי כל עוף תחלה ושמנונית בעוף אין נדבק בידים, אבל כאן דאי כל גבינה תחלה מ"ש עוף מחי', וצ"ע

(סעיף צ"א בש"כ סק"ט ד"ה) ואם נפל זה לתוך זה כו', וכן משמע לכאורה בש"ס פ' כ"צ כו', ויש ליישב לכאורה צ"ל הא דמחלק בין בו"ח לשאר איסורין היינו משום דודאי הוא, אפי' אם נפל איסור צונן לתוך צונן בולע קצת דא"א שלא יכנוס פורתא תוך הבקיעו' וגומות דוקא בתתאי צונן ועילאי חם אוסר כד"ק, דאדמוקיר לי' בלע ומבשל כ"ק אבל בשניהם צונן אע"ג דבלע כ"ק היינו דנכנס בבקיעות וגומות אבל אינו מבשל כלל וגבי בו"ח דרך בישול אסרה תורה דאה"נ אם רצה להטביל פסח אחר צלייתו תוך הרוטב צונן דרשאי

(סי' צ"ב סעיף ג') וכן אם נפל לתוך המרק ע"ש, עיין בש"כ שרוצה ליישב ד' המחבר, וי"ל בפשוטו דהמחבר מיירי בשאין חתיכות ראויות להתכבד וא"כ בלא נודע לאיזהו חתיכה הוי יבש ביבש דבטל ברובא, אך בשא"מ קיי"ל צריך להיות ס' אף יבש ביבש לכך צריך לנער הקדירה, ואי אין בו טעם מותר דלא שייך לומר חנ"נ דבשר הוי לחברתה מינה יבטל ברוב ואין האיסור רק משום הבלוע דהוי אינו מינו ומהני טעימה אוסר, ומה שהק' דהוי כמבשל איסור לכתחלה פ' במ"מ ושאר מפרשים דמתרצי היכא שהחתיכות הרבה הן וטורח הוא לטעום כל החתיכות לעכו"ם