ברכת יהונתן נ

והוי כדיע' וצ"ל בהרבה מקומות סברא זו

(סקי"ג בד"ה) אבל לא בב"ח, וכו', ולפענ"ד אינו משום חומרא כו' כדמוכח בש"ס בהדיא כו', ואין ראי', דהתם איירי כשבישל הבשר בחלב, א"כ המשיך חלב טעם בשר אצלו מחמימות האש וזה הטעם נשאר בתוכו אף כשנתערב אח"כ בלא עכ"פ א"א להפיג כל טעמו לכך נ"נ דהוי כא"א לסוחטו אבל הכא מיירי מצונן לצונן דנבלל האיסור כולו תוך המים הלח ואין נשאר בו רק טעם משהו לכך נ"נ, וזהו דלא כפי' רש"י שאין גורם בג' א"א לסוחטו אסור רק אפשר לסוחטו אסור ע"כ טעמא הוא הואיל דהוי עליו פעם אחת שם נבילה ולא יצא מאיסורא אח"כ לפ"ז גם בלח בלח נ"נ, וע' בחדושינו בג' דק"ט ע"ב וע' בבעל תומת ישרים ודוק היטב בדבריו, ויש להבין תי' אחר על קושי' הש"כ דהתם מק' שפיר הגמ' אמאי מותר חלב נבילה הוא, דלר"י דקיי"ל התם דמין במינו לא בטיל א"כ הוי חלב שנכנס לתוך הבשר דאוסר מין במינו ואע"ג דלח בלח לא נ"נ אפ"ה לא בטיל מטעם מין במינו, וסברא זו נזכרה בהרי"ף, דכתב דבכל איסורין לא אמרי' חנ"נ אפי' בב"ח והא דנקט חלב אמאי מותר חלב נבילה כו' היינו לר"י דמין ומינו לא בטיל והחלב הנכנס לתוך הבשר הוי כמין ומינו ע"ש וק"ל

עיי' בש"כ סי' ק"ה סק"ה ד"ה וראוי לחוש ליזהר כו' ואנן קיי"ל לחומרא דעירוי מבשל כו' ואע"ג כו' היינו משום דאינו מפליט ומבליע כו', ומק' הא בסי' צ"ב סעי' ז' כתב רמ"א וקילוח מן הקדרה רותחת כו', א"כ משמע דבנפסוק הקילוח אינו אסור כלל, וצ"ל דבסי' צ"ב הואיל דקילוח נופלת על הכירה תחלה הוי ככ"ש הואיל דגם נפסוק הקילוח ומה שמביא ראי' בסי' ק"ב דבנפסוק הקילוח: אוסר מפ' כיצד צולין כו' ואין ראייתם ראי' דיש לחלק בין חום דצלי לחום דבישול, וכן כ' מהרי"ל בהדי' וע' בסי' צ"ב ס"ט מוכרח לחילוק זה

(סי' צ"ד בש"כ סק"ד ד"ה) אם תחבה כף כו', ומק' שם ל"ל בתרי חתיכות הא בחתיכה ראשונה ניחוש שמא נכנסו היתר לתוכו ונ"נ ויצא וצריך נמי ב' פעמים ס' כדמק' הגמ' בטיפת חלב חלב אמאי מותר חלב נבילה הוא וכו' ע"ש, עוד מק' הא א"צ ב' פעמי' ס' הא הוי ככזית חלב ודם שא' מהני לבטל חבירו ע' בסי' צ"ט ה"נ הבלוע בשר ממ"נ מהני לבטל החלב וכן להיפוך, עוד מקשה להש"כ דב' פעמים ס' הוא דוקא וא"צ יותר מב' פעמים דכשתחבו בו פעם ב' תו ל"ל דנ"נ ע"ש, וזה דוחק גדול דזה סברא אינו אלא כשנפל לאיסור בו"ח לשאר ירקות או בכר"י שאינם לא של בשר ולא של חלב בזו לא אמרי' דנ"נ והוי כשאר איסורין אבל כאן דנפל לתוך הבשר או חלב שפיר י"ל דנ"נ אפי' הרבה פעמים דעכ"פ חלב נ"נ תוך בשר או איפכא וכי גרע כחו כשיש כח אחר עמו, וי"ל ד' המחבר הם כפשוטו דהא צריך לדקדק האיך משערין כל איסורין בס' ניחוש דילמא נכנס היתר תוך איסור ונ"נ וצריך יותר מס' עד כאן נמצא בכתי"ק של תלמיד רבינו יהונתן ז"ל.