ברכת יהונתן מו

דאפשר לומר דמליחה ראשונה שהי' מצד א' פלט כל הדם רק כדי קליפה יותר מצד שני' לא פלט, ואפשר לומר שלא פלטה רק בק' וכיון דאי אפשר לידע מליחה ראשונה עד כמה פלטה לכך אי אפשר לקלוף

(סעיף ט') ברמ"א אפילו לא הושם רק בכלי שני אסור כו', אע"ג דבפ' כירה אמרי' דצריכא מילחא בשולא בבשרא דתורא, וי"ל דאנן קיי"ל כפי' תוס' שם דמבשל אפי' בכלי שני, או י"ל דוקא המלח אינו מתבשל אבל הכא דמהני המלח מתבשל הדם בתוך החתיכה אפי' בכ"ש

(שם בט"ז ס"ק כ"ג) יש רוצים להוכיח מדברי הרא"ש דכ' דבשרא דתורא מבשל בכ"ש דלחלוחית שבו מבשל ודוקא בנמלח, ע"ש, וי"ל דאה"נ אפילו בלא מליחה אסורה מטעם הרא"ש והא דכ' הרא"ש דוקא דשם בשבת לא מיירי כלום מאיסור דם אלא מאיסור שבת לכך כ' בנמלח דמסתמא לא איירי שבשל בשר באיסור בלא מליחה, או י"ל דוקא לענין שבת צריך שיהא במלח דבלא"ה אינו מתבשל אבל אה"נ דמבליע הדם בתוכו אפי' לא נמלח

(בט"ז סקכ"ז) מעשה באשה כו' והש"כ בנקוה"כ השיג עליו דהיכא דאתחזק איסורא לא אמרי' ספיקא דרבנן לקולא, דאל"כ אמאי צריכי הכא בסעיף י' ישראל יוצא ונכנס כו' כיון דספיקא דרבנן הוא, ואמ"ו תי' דגבי אשה שבאה לפנינו מסופק אם מלחה אם לאו התם לאו אתחזק כלל דלצלי לא נאסר מעולם אפי' בלא מליחה אבל היכא שמלח ולא ידוע אם הודח אם לאו בזו אתחזק איסורא דמשעה שנמלח נאסר אפי' לצלי לכך צריך לעיל סעי' י' ישראל יוצא ונכנס

(סעיף י') ברמ"א ובחד מינייהו סגי, ומקשה הא כאן אתחזק לאיסורא ולא מהני מסל"ת אפי' באיסור דרבנן, וי"ל דהראב"ד כ' אם ספק אם נטל גיד מהירך אזלינן לקולא ואע"ג דאתחזק איסורא בזה לא הוי אתחזק הואיל דהחתיכה עצמה מותר וספיקא הוא לאסור החתיכה הוי חזקת היתר עכ"ל, ע"ש בסוגי' דשולח ירך, א"כ הכא נמי כאן לא אתחזק איסורא דהחתיכה עצמה מותר רק ספיקא הוא לאסור הבשר אולי יש בו דם והוי תקנת היתר

(סעיף י"ב) ואחר שצלאו לא יבשל, כ' בתשובת צ"צ במד"א ששהה ג' ימים בלא מליחה מותר לצלות ולבשל אח"כ דבכבד יש בו ריבוי דם ולא נתיבש דמו בתוכו

(שם) בהגה"ה ואין להשהות בשר ג' ימים בלא מליחה דחיישינן שמא יבשלו, והק' מ' יעקב באקאבין הא גבי ספק טריפה משהינן לי' כ"א יום ולא חיישינן לתקלה ואמאי חיישינן כאן בג"י לתקלה, ותי' דבשלמא בתרנגולת לא חיישינן לתקלה משום דמחוסר מעשה גדול שחיטה ומליחה, אבל כאן מחוסר מעשה כל דהו, והקשה הגאון הנ"ל הא ביצה טריפה נמי מחוסר מעשה כל דהו, ואפ"ה משהינן לי', ואמר הגאון בענין אחר, בעלמא גבי ספק טריפה לא חיישינן לתקלה משום דבדילי מיני' אינשי, דהא לכל מלי אסור, אבל גבי בשר לא בדילי אינשי מיני' דהא לצלי מותר ולהכי חיישינן לתקלה

ועוד י"ל, בעלמא גבי תרנגולת לא חיישינן לתקלה משום דספק דספיקא חדא דלמא אתי לידי תקלה וכי נמי אתי לידי תקלה הו"ל ספיקא אבל גבי בשר הוי ספיקא חדא ולכך חיישינן לתקלה

(סעיף י"ז) ברמ"א וכן הדין בנתבשל בלא מליחה, ונתערב אח"כ באחרות, וע' בש"כ מה שהקשה הגאון מה' ש"ך אדהכא אביטול ברוב