ברכת יהונתן מה

בחתיכה כו', י"ל דמיירי קודם שנתבשל והיינו דמותר בהדחה ומליחה שנית אבל אם נתבשל בלא הדחה ומליחה שנית אפשר דאסור אנן חיישינן אף בדיעבד לדעת הר"ן ואסור אף בששים, וזה דלא כהפר"ח

(שם) ויש אוסרין אפי' בדיעבד כו', אע"ג דחתיכה עבה מותר היינו הואיל דמלחו ב' צדדים ובעובי' ליכא אוירא אבל כאן בעופות האיך דלא נמלח מבפנים ואיכא אוירא מקרר כן שנמלח מצד א' האויר מקרר מצד השני

(סעי' ז') ברמ"א וי"א שצריכין להדיח כו', והטעם שהדחה ג' פעמים היא, הראשונה, להעביר מלחו, ושני', אולי תשאר טפת דם, שלישית, להעביר מים ראשונים שמעורבים בהם

(שם) ומותר להדיח הבשר במי פירות כו' ע"ש באחרונים הא מתוס' דחולין מוכח דאף הדחה ראשונה מותר, וי"ל דעל הדחה אחרונה ל"ק כלל קושי' תוס' דהא לשיטת המחבר לקמן כרש"י דמוהל היוצא אחר שיעור מליחה אינו דם הוא, וא"כ לא צריך הדחה אחרונה רק בשביל לחלוחית דם. שעלי' וסגי בקליפה כמש"כ הש"כ לקמן בס"ך, וא"כ י"ל דמותר להדיחם דבהדחה אחרונה לא נ"מ אם מטרשי, אבל בהדחה ראשונה שפיר קשה קושי' תוס' וחושש רמ"א לתי' ראשון שבתוס' דמיירי שם בצלי אבל במי פירות אסור להדיח דמטרשי לי' עיין במנחות שלמה שתי' שם בסגנון אחר

עוד מקשה הש"כ על הרמ"א שכ' כן על שם הר"ן, ובר"ן לא מידכר מידי ע"ש כו', ור"ל דע"כ מוכח כן מהר"ן דמותר, דהוא מתרץ קושי' התוס', וז"ל, בצלי איירי במי גשמים ולא הוכשר דשלא מדעתו הוא, עכ"ל ע"ש, ולכאורה דבריו תמוהין דהא משנה ערוכה היא תחלתו לרצון וסופו שלא לרצון אז מוכשר א"כ כאן נמי אע"ג דהודחה במי גשמים הואיל דסופו מדעתו הוא מוכשר, וע"כ צ"ל דאף סופו שלא לרצון הוא דהא אי בעי יכול לצלות הבשר ולא בעי הדחה, אך ע"ז קשה הא בת שנימוחי לקדרה, וע"כ בנמלח תחלה, וא"כ צריך להדיח אף בצלי, ועכצ"ל דהדחה אחרונה יכול לעשות במי פירות, וא"כ קשה, למה לא משני הר"ן כן שהודח במי פירות, ול"ל לשנות במי גשמים, ואפ"ה צריך לתי' שהודחה בהדחה אחרונה במי פירות, אע"כ צ"ל דהדחה ראשונה אינה רשאי לעשות במי פירות, לכך צריך לתרץ שהודחו במי גשמים, רק ע"ז קשה, דהא סופו נמי לרצון כנ"ל, וא"כ שפיר מוכח כן מהר"ן, ודו"ק

בהגה"ה ואם לא הודח רק מעט מותר בדיעבד, פי' הש"כ אפי' בלא הדחה ומליחה שנית, והקשה הגאון הנ"ל מקודם מביא, מיהו במקום הפ"מ יש להתיר, פי' הש"כ ע"י הדחה ומליחה, אע"ג דיש לנו ב' דעות להתיר אפ"ה אינו מותר בדיעבד ע"י הדחה ומליחה אלא בהפ"מ, וא"כ אמאי סומכין בכאן על ב' דעות להתיר בדיעבד אפילו בלא הפ"מ אלא דהכי מותר בדיעבד, אפי' בלא הפ"מ, ולפ"ד ל"ק קושי' הש"כ דפריך סי' ק"ה לעיל אמרינן דמותר בדיעבד דוקא הדחה היטב, והיכא מתיר בקצת הדחה אבל לפי הנ"ל לק"מ דהכא אינו מותר אלא ע"י הדחה ומליחה שנית

(סעיף ז') ברמ"א ואם הוא אחרי י"ב שעות אזי יצלנו, והקשה אמ"ו, הלא אנן פסקינן לקמן בסי' ע' גבי דגים דדם אינו מפעפע למעלה, א"כ לאחר י"ב שעות הי' מותר למלוח דהיינו שיניח אותו צד שלא נמלח למטה ודם אינו מפעפע למעלה, ותי' נהי דאינו מפעפע כ"כ כדי קליפה אוסר כאן בחתיכה אחת אי אפשר לידע כמה לקלוף