ברכת יהונתן כז

ברכה ואפ"ה הוי הפסק לענין נטילה וא"כ לדידן בתפלה אף דלענין ברכה לא הוי הפסק י"ל דלענין נטילה הוי הפסק, ומ"מ י"ל דלענין נטילה לא הוי הפסק, וכן משמע לקמן (סי' רל"ה ס"ב) אע"פ שנטל ידיו צריך להפסיק וכו', ועכצ"ל דגם לענין נטילה ל"ה הפסק דאל"כ למה יפסיק לתפלה הא צריך אחר תפלה ליטול שנית וא"כ הוי ברכתו אנטילה ראשונה לבטלה, אע"כ צ"ל דא"צ ליטול ידיו שנית והא דצריך לחזור וליטול ידיו לטיבול י"ל דהנה ודאי ראית המג"א אינה מהא דאיצטריך ליטול ידיו בטיבול דקשה הא לא הי' דעתו מתחלה בשעת טיבול א' כלל לסעודה ולא נטל ידיו רק לטיבול אחד לכך צריך לחזור וליטול, וצ"ל דמג"א הביא ראי' למה תקנו חז"ל מתחלה ב' נטילות (ותקנו) [ליתקנו] רק א' אטיבול א' ויהא דעתו מתחלה גם אטיבול ב', אע"כ צ"ל דהוי הפסק, [אך] י"ל דאין זה מוכרח די"ל דודאי אם הי' דעתו מתחלה אטיבול ב', ולא הסיח דעתו משעת נטילה עד הסעודה, א"צ לחזור וליטול משום דאגדתא לא הוי הפסק רק דלכתחלה לא רצו לתקן נטילה א' דלמא יסיח ולק"מ: סימן קע"ט הלכות בהמ"ז סימן

קע"ט

(מג"א סק"ב) כתב הרב"י מל' הרא"ש וכו' וצ"ע וכו' ועוד הרא"ש בעצמו כתב וכו', ונראה דודאי הרא"ש ס"ל דאפילו נטל ידיו א"צ בהמ"ז והר"ן מחולק עם הרא"ש לענין אכילה אם שייך סילוק בהב לן ונברך, והרא"ש כ"ל דהוי סילוק כמ"ש המחבר בסי' זה (כמ"ש המחבר בסי' זה) בשמו, וא"כ ה"פ בהרא"ש שכ' והב לן ונברך לדידן והצריך ברכה תחלה בין לאכילה ובין לשתי' דאין הטעם משום סילוק רק משום תיכף לנט"י ברכה א"כ ליכא לחלק בין אכילה לשתי' וא"כ בהב לן ונברך ליכא חילוק נמי בין אכילה לשתי' אבל באמת גבי נטל ידיו מהני כשבירך תחלה המוציא, אבל הרב המחבר דס"ל להרא"ש לא סגי בברכת המוציא תחלה רק שצריך לברך בהמ"ז כיון דנטל ידיו עדיין קושי' המג"א במק"ע דדברי הרא"ש סותרים אהדדי, וצ"ל דס"ל להמחבר דמידי הוא טעמא דנטל ודיו אסור לאכול כיון דנטל ידיו חל עליו מצות בהמ"ז לכך אסור לו לאכול פד שיברך, משא"כ שם בע"פ דמיירי לענין קידוש, וא"כ חל עליו חובת קידוש, ומאי חזית דיברך חובת בהמ"ז דלמא יקיים חובת קידוש לכך סגי בבירך עליו תחלה המוציא סימן

קפ"ב

(מג"א סק"א) וצ"ע דבשלמא התם וכו' ועוד קשה דאמרינן וכו', וי"ל דודאי אפי' בשבת אם אין לו כוס לבהמ"ז יכול לאכול, ואין רשאי למנוע הסעודה בשביל הכוס דהא השתא חיובא דקידוש רמיא עלי', ואין קידוש אלא במקום סעודה לכך מחויב לקדש אכוס, אף שאין לו כוס לבהמ"ז, אבל בחול יש לבטל סעודתו אם אין לו כוס לבהמ"ז, ומאי דמקשה מליל יו"ט שחל במו"ש יש לחלק דשם בליל יו"ט אין חיובא כ"כ לאכול פת כמו בליל שבת כאן: סימן

קפ"ג

(ש"ע סעיף ב') יתן לתוכו חי וכו', והא דאמרינן בפרק אלו דברים ד"א תיכף לנט"י סעודה והוי (הפסיק המזיגה) [המזיגה הפסק] משמע דהוי הפסק בין נטילה להמוציא, כ"ש דהוי הפסק בבהמ"ז גופה, וצ"ל