ברכת יהונתן כג

ויש רוצים לפרש טעמא דהאר"י משום דיש לחוש לשיטת הרז"ה שאם לא שתה בתוך הסעודה אין בהמ"ז פוטרת יין שלפני המזון, דאם לא שתה בתוך הסעודה לא ניכר שיהא היין שלפני המזון שייך לסעודה, בשלמא אם שתה בתוך הסעודה ואינו מברך עליו משום דיין שלפהמ"ז פוטרו, נמצא דיין שלפני המזון שייך לסעודה,, משא"כ אי לא שתה בתוך הסעודה לא שייך לסעודה כלל, וא"כ אם שתה מים לפני סעודה אף דשותה מים אח"כ ג"כ בתוך הסעודה אף שלא בירך עליו אינו ניכר שהמים שלפני הסעודה פוטר אותו, כיון דפת פוטר כל מיני משקין, חוץ מן היין שאין הפת פוטרו, רק היין שלפני הסעודה (וא"כ ניכר דשייך לסעודה) [בלבד, פוטרו], לכך כתב האר"י לשתות פחות מרביעית להוציא מספק ברכה, ולאדמ"ו נראה דטעמא דהאר"י משום דיש לחוש לשיטת הרשב"א דיין שלפהמ"ז לא שייך לסעודה כלל והא דיוצא בבהמ"ז משום דיין מסעד סעיד כמש"ל בשמו וכ"ז ביין, משא"כ בשאר משקין דלא מסעד סעיד אין בהמ"ז פוטרת, או כשיטת הרא"ש דפי' [הטעם] דיין שלפני הסעודה בהמ"ז פוטרתו משום דשייך לסעודה דבא לפתוח תאות המאכל א"כ ה"ה שאר משקין ולכך פסק האריז"ל דישתה פחות מרביעית להוציא מספק ברכה, ומ"ש המג"א (שם) ואם יש לו כוס לבהמ"ז א"צ לברך ברכה אחרונה, פי' כיון דיין פוטר כל מיני משקין ס"ל למג"א דאפי' (בברכה) [מברכה] אחרונה, ודבריו תמוהין דא"כ הא דכתב האר"י לשתות פחות מרביעית וגם הוא נהג כן ע"כ דלא הי' לו כוס לבהמ"ז, וזהו דוחק גדול לומר דלא הי' לו כוס לבהמ"ז כיון דיש דעות לקחן (סי' קפ"ב) דאפי' ביחיד טעונה כוס (י) ע"כ נראה דאין משיבין האר"י לאח"מ, ודלא כמג"א, דל"ד זל"ז דבשלמא גבי ברכה ראשונה שפיר אמרי' דכל המשקין ששותה אחר יין בטלין הן לגבי יין דיין פוטרן, משא"כ אי שתה כבר שאר משקין ואח"כ שותה יין שתהא הברכה אחרונה של היין פוטרת את השאר משקין למפרע [ולומר] דבטילין לגבי יין זה אינו מחקרי לב: סימן

קע"ה

(מג"א סק"א) כתב מהרי"ל, וכו' ונראה לי כשברך על היין אחר וכו' ונראה מדבריו שמפרש דברי מהרי"ל היינו שצריך לברך הטוב והמטיב על שינוי יין דב' כוסות של ד' כוסות לז"א דהא לא מצינו שיברך הטוה"מ על שינוי היין רק כשכבר שתה יין ובירך על היין ראשון בפה"ג, ופטור לברך על שהביאו לו בפה"ג תקנו לו חז"ל שיברך הטוה"מ אבל אם חייב לברך בפה"ג על אותו הכוס ודאי דאין מברך הטוהמ"ט דהא לא מצינו שתקנו חז"ל ב' ברכות על כוס א', וגם לישנא דמהרי"ל דייקי הכי שכ' הטעם שלא להרבות בכוסות (ומדבריו) [ולדבריו] מאי ריבוי כוסות שייך כאן (דהיב"ל) [והיל"ל] שלא להרבות בברכות, ע"כ נראה דהא דקאמר מהרי"ל שלא להרבות היינו בתוך הסעודה דא"מ בפה"ג וא"כ כששתה יין אחר יצטרך לברך הטוה"מ וכ' מהרי"ל דלא ישתה יין אחר שלא להרבות בכוסות ר"ל כיון דיברך עליו ברכה אחרונה נראה כמוסיף על הכוסות דבשלמא אי לא בירך כלל לא נראה כמוסיף כיון דאינו מברך עליו והכל הגהות וחדושים (י) משום הא לא איריא דבפירוש תנינן בפ' כל כתבי האריז"ל שבכינות עדה"ס דביחיד אין לברך על הכוס ושכן נהג הוא ז"ל, עיין ס' נגיד ומצוה וש"ע האריז"ל ופי' האריז"ל, וא"כ ל"ק מידי לדידי'.