ברכת יהונתן כב

הא דפסקינין גבי הבדלה דצריך שיתא נוטל ידיו כבר [דקשה] הא הבדלה הוי הפסק בין נטילה להמוציא לכן כתבו תוס' (הא) [דהא] דפסקינין יין שלפני המזון פוטר וכו' מיירי בשכבר נטל ידיו, והיינו בין נטל ידיו כבר ובין לא נטל כבר, ולאו דוקא, דע"כ מיירי בנטל ידיו, [אלא] דכך הי' דרכן שהיו נוטלים ידיהם ואח"כ היו מוזגין את הכוס (אע"כ) [אע"פ] דמן הדין אפי' לא נטל ידיו פוטר יין שבתוך המזון, מ"מ דרכן הי' אף לאחר נטילה, וקשה הא הוי הפסק בין נטילה להמוציא וצ"ל דלא הוי הפסק, וכתבו תוס' שפיר, אבל מדינא י"ל דס"ל לתוס' כמג"א וסייעתו דנטילה ל"ה הפסק, בין שלפני המזון לשבתוך המזון, אבל מ"מ קשיא מאי תירצו תוס' שאני הכא כיון שעלו הוי שינוי מקום, הא ר"י אית לי' בפרק ערבי פסחים שינה מקום א"צ לחזור ולברך וא"כ קשיא לדידי' עדיין קו' התוס' הנ"ל (במק"ע) אע"כ דיין שלפני המזון וכו' כ"ש וכו' ע"כ נראה לקיים שיטת הב"ח דנטילה הוי הפסק ול"ל כקושי' הנ"ל א"כ מאי מקשו תוס' בד"ה [כיצד סדר הסבה וכו'] אע"ג דיין שלפני המזון וכו' ת"ל דנטילה הוי הפסק דהא חזר ונטל ב' ידיו די"ל דכך [היא] קושי' התוס' דכל זה קשה למה להו לרבנן לאפושי בברכות דיברך למטה, ואח"כ כשעלה והסיבו יטול ידיו ואח"כ כשיביאו לו יין יברך א' לכולם, הו"ל לרבנן לתקוני ליטול ידיו למטה תיכף ויברך כ"א לעצמו, ואח"כ כשעלו והסיבו א"צ תו לברך ותי' תוס' דכ"ז לא מהני, דשינוי מקום צריך לברך כנ"ל וא"ל דע"כ ל"ל דקושי' תוס' הכי שיהא נוטל ידיו למטה, דהא כדי הילוך כ"ב אמה הוי הפסק בין נטילה להמוציא וא"כ כשעלו והסיבו ומברכין המוציא הוי הפסק יותר מכ"ב אמה די"ל כשיטת האגודה הנ"ל [בסי' קס"ו] ואתי שפיר, והדברים ברורים למבין

(ש"ע סעי' ו') ואפי' לא הי' להם יין וכו', היינו לאפוקי מדעת הרז"ה, דהרי"ף פסק דעל ב' כוסות ראשונים דליל א' של פסח צריך לברך ברכה אחרונה והקשו עליו הא תנן דיין שלפני המזון פוטר וכו' וא"כ שייכי אהדדי ולמה יברך עלי' ברכה אחרונה, ותי' הרז"ה דהרי"ף איירי בעני ישראל דלית לי' יין בתוך הסעודה והא דאמרי' יין שלפני המזון פוטר יין (שלאחר) [שבתוך], ובהמ"ז פוטרת יין שלפני המזון היינו דוקא כששתה יין בתוך הסעודה (וא"כ) [דאז] היין שלפני המזון פוטר את היין שבתוך המזון מברכה ראשונה דשייכי אהדדי להכי בהמ"ז פוטרת נמי את היין שלפני המזון [מברכה אחרונה], משא"כ אי לא שתה בתוך המזון דלא שייכי אהדדי, והרא"ש והרשב"א פוסקים (דב') [דעל ב'] כוסות ראשונים א"צ לברך (באחרונה) [ברכה אחרונה] והטעם משום דיין שלפני המזון שייך לסעודה בין לענין ברכה ראשונה בין לענין ברכה אחרונה, והרא"ש ס"ל הטעם משום דיין שלפני המזון בא לפתוח הבני מעיים להרחיב תאות המאכל, וע' מג"א סק"ט, ואמר אמ"ו נר"ו דגבי סעודות גדולות שדרכן לשתות אחר הסעודה יין שרף או משקה שקורין מע"ד או קאפ"י או טע"ה דלא שייכי [בהו] סברת הרשב"א דאינו מסעד סעיד צריך לברך ברכה אחרונה ול"ש פת פוטרת כיון דלאחר הסעודה הם באים

(שם סעי' ז') ויברך ע"ד לשתות בתוך הסעודה וכו', ואף לשיטת הב"ח שכ' דנטילה הוי הפסק מ"מ כיון דמכוון לכך בתחלה לא הוי הפסק כמש"ל בשם האגודה (להפסק דנטילה) [לענין] הפסק דנטילה

(ט"ז סק"ט. ומג"א סקי"ד) כתבו בשם האר"י ז"ל לשתות פחות מרביעית עיין שם