ברכת יהונתן כ

סימן ק"ע ה' סעודה סימן

ק"ע

(מג"א סק"ג) ובלבוש כתב דוקא וכו' ונראה דודאי משום חשדא לא תיקנו שום נטילה רק אם הוא מחויב (וליטול) [ליטול] ידיו חששו חז"ל משום חשדא ליטול בפני כולם אבל כשאינו מחויב ליטול כלל לא חששו חז"ל לתקן נטילה בשביל כך ואם לא שפשף לל א"ל ליטול אף לשתי' דלא כלבוש

(שם סק"י) אמרינן בפסחים וכו' וקשה מאי א"ל וכו' ולק"מ בשלמא גבי יתיב אפוריא כיון דעכ"פ צריך (ליישב) [לישב] א"כ אם לא ישב כאן רק ע"ג קרקע הוא נגד רצון בעה"ב משת"כ גבי (כפא) [כסא] כיון דאינו מן [נ' דחסר תיבת "הדין"] לשתות די"ל דלא תאיב לשתות לא הוי נגד רצון הבעה"ב: סימן

קע"ב

(מג"א סק"ג) וי"א וכו' וצריך עיון אם יברך וכו', ונראה לומר דעל ז' מינים וכו' (מפשיטתו לשון) [מפשיטת לשונו] משמע דעל ז' מינים יברך לאחריו ולא לכתחלה משום דב' ברכות סמוכות זל"ז לא מצינו דיברך, וגבי ז' מינים דהוי ד"ת נדחה ברכה ראשונה מקמא דאחרונה וזהו נגד הש"ס דברכות (דף כ"ז) אמר רבינא אפילו גמר סעודתו וכו' ולא היא התם גברא הוא דלא חזיא, והנה לפ"מ (דס"ד) [דהוה ס"ד] דרבינא דצריך לברך ברכה ראשונה ע"כ דצריך לברך גם בהמ"ז דודאי ברכת המזון דהוי ד"ת אין סברא לומר דהיא נדחה מקמי ברכה ראשונה דהוי דרבנן וא"כ מצינו דחייב לברך ב' ברכות סמוכות וצ"ל דהא דכתב דעל ד' מינים יברך היינו (כר') [ב"ר, והיא ר"ת ברכה ראשונה] וגם אחרונה דהוי ד"ת דאית לי' מסברא דצריך לברך (כר') [ברכה ראשונה] עכ"פ, וא"כ אי ברכה אחרונה ד"ת צריך לברך גם אחרונה ואינה נדחה משום האי טעמא דלא מצינו ב' ברכות סמוכות, אבל אי הוי ברכה אחרונה דרבנן כיון דלא מצינו ב' ברכות סמוכות נדחה האחרונה לגמרי וראשונה צריך לברך: סימן

קע"ג

(ש"ע סעיף ג') כל הדברים הנוהגים באחרונים וכו', והראב"ד כ' דאחרונים טעונים ליטול לכלי דוקא ולא אמצעיים, והקשה הרב ח"צ בשו"ת (ח) מהא דאמרינן בחולין (פכ"ה) אמר אביי מריש הוה אמינא טעמא משום נקיות כיון דאמר רבה וכו', ואי כד' הראב"ד דאמצעיים כיון דמשום נקיות הן באין א"צ ליטול לתוך כלי (וא"כ) [א"כ] אביי דלא הי' מסופק רק בטעמא דמים אחרונים ולאו בדינא אי צריך ליטול לתוך כלי או לא (וא"כ אי אמרת דכל שהוא משום נקיות א"צ ליטול לתוך כלי) הו"ל לאביי להוכיח דטעמא משום רוח רעה, דאל"כ אמאי צריך ליטול לתוך הכלי דוקא, אע"כ דאף אמצעיים דמשום נקיות הן באין צריך ליטול לתוך כלי, ונראה דלק"מ דהנה אמצעיים ואחרונים [לא] שוה [דהוו] רשות, וזה ודאי מים אחרונים דתקנת רבנן הגהות וחדושים (ח) הוא בסי' נ"ה, ועיי"ש מ"ש בד' הרשב"א וגם הרש"ל הבין בד' הרשב"א שכוונתו שא"צ כלי ליטול לתוכו, והשיג עליו בא"ר דאין כוונת הרשב"א כן אלא כוונתו שא"צ כלי ליטול ממנו, אבל לעולם ס"ל דבעי כלי ליטול לתוכו וכדין מים האחרונים, וכמ"ש החכ"צ.