ברכת יהונתן טו

כשיטת הל"ח דא"צ לחזור ולברך כמשמעות תוס' דע"פ (דף קט"ו), ומ"ש ומיירי ששתו וכו' י"ל ומיירי דודאי יש לחלק בין ברהמ"צ לברכת הנהנין דגבי בהמ"צ אף דלא יטעום המברך יכול להוציא אף שהוא יצא כבר וכמ"ש סוס"י זה, וא"כ טעי' המברך לא מעלה ולא מוריד ולכך אין רשאין המסובין להפסיק, וז"ש תוס' (דף קט"ו) דוקא גבי בהמ"ו דהוי בה"מ וכו', וא"כ גבי קידוש דהוי נמי ברכת המצוה אין רשאין ג"כ להפסיק, וז"ש תוס' ומיירי ששתו וכו' דאל"כ הוי הפסק כיון דטעימת המברך ל"מ ול"מ משא"כ גבי ברכת הנהנין דא"י להוציא עד שיטעום, וכיון שצריכים לטעימתו שוב ל"ה הפסק, ולשיטת המג"א צ"ל הא דכ' התוס' כדי שיטעום תיכף לברכה וכו' אף בבהכ"נ צריכים לטעום, מ"מ ס"ל לתוס' דברכת המצות צריכים להיות בפני כ"א משום כדי שלא יפסיקו אף בהמתנה כל דהו אפי' יושב ובטל דבשאר ימות השנה ל"ה הפסק כמ"ש הטו"ז (סי' קס"ו) אפ"ה גבי מצה אסור, א"כ (להסיר) [להתוס'] אפי' בשאר ימות השנה אסור ודו"ק

(מג"א סקכ"ח) יצאו וצ"ע דלא הביאו וכו' ולק"מ די"ל על פירוש רש"י דפירש הש"ס [ברכות מ"ז ב'] לחלק (א"ע) [אפי'] בבהמ"ז, ממ"נ אי בהסיבו מיירי הא קתני במתני' [דף מ"ב ע"א] אחד מברך לכולן, ואי בלא הסבו מיירי הא נמי תנן ישבו לאכול כ"א מברך לעצמו [ומאי הוצרך לאשמעינן], וי"ל דהרשב"א פירש הסיבו א' מברך לכולן משום דכיון דהסיבו מסתמא דעתם לצאת בברכת חבירו ובישבו מסתמא אין דעתם לצאת בברכת חבירו, וכ"ז בסתם משא"כ אי אמרו בפירוש דרוצים לצאת פשיטא דיצאו ואף בישבו בלא הסבה א' מברך [לכולן] ולפ"ז י"ל דרש"י איירי בלא הסיבו, וא"ל מתני' היא דאי ממתני' הוי אמינא מסתמא בישבו אין דעתם לצאת, אבל בכוונו בפירוש אא' מברך לכולן לכן קאמר אביי דאפ"ה מצוה לחלק ולפ"ז לק"מ [קו' מג"א] דהא דכ' הרא"ש דאף בדיעבד לא יצאו היינו בלא כוונו (בהסיבה) [בפירוש בעי הסיבה] אבל אם כוונו בפירוש יצאו בדיעבד [אפי' בלא הסיבה] וכמ"ש המחבר [ועע"ל סי' קצ"ג במג"א סק"ח]

(ש"ע סעי' כ') ולא שרי וכו' אלא ברכת המוציא דמצה וכו' והא דלא נקטו נמי ליל ראשון של סוכות דחובה נמי לאכול כמו מצה דילפי' ט"ו ט"ו מחהמ"צ, י"ל כיון דמצטער פטור מן הסוכה (ה) וא"כ אי מצטער באותה אכילה דליל א' של סוכות הי' פטור, וא"כ הברכה באה לו על הנאתו כמש"ש המג"א ס"ק מ"א [לענין אכילת שבת ויו"ט]: סימן

קס"ח

(מג"א סק"ב) מניח הפרוסה וכו' וצ"ע דהאיך נעשה פשרה הגהות וחדושים (ה) כתב לי בזה ידידי וחלופי הרב הגאון הגדול מר אדר"ת שליט"א הגאבד"ק מיר הנ"ל וזלה"ט, בסוס"י קס"ז מש"ש דהיי"ט דל"א ג"כ ליל יו"ט א' של סוכות לפי שמצטער פטור צל"ע דהא קיי"ל דבליל יו"ט א' גבי מצטער חייב כמש"כ בפוסקים מפני קו' התוס' סוכה כ"ז א' ויעוין או"ח סי' תרל"ט ס"ה וא"ש קו' המג"א שם ברה"ס וטעמא דכיון דממצה ילפינין ע"כ לא פטרינן מצטער וממילא א"ש קו' רבינו דעיקרא נקט עכ"ל הגאון הנ"ל. ואפשר ליישב לדעתי דרבינו קאי לשיטת הסמ"ק ואו"ז דלא ס"ל מצטער חייב בליל א' של סוכות ועליי' סמיך בפסקי מהרא"י להקל בליל ב' כמו' בפוסקים והגם דרמ"א בסי' תרל"ט ס"ה פ' כאשר"י ור"ן וש"פ דפליגי אסמ"ק ואו"ז מ"מ כיון דלאו מלתא דפסיקתא היא לדה"כ שפיר תירץ רבינו לפי שיטת הסמ"ק ואו"ז דפטרי מצטער אפי' בליל א' כנ"ל.