ברכת יהונתן יא

ריב"י הוא, ולדידי' שכיר מצינו למימר דכ"ב אמה מקרי הפסק, ודו"ק היטב

ועוי"ל דהנה במקום המזבח פליגי ר"י ורי"ו הגלילי וראב"י, חד אמר דמזבח הי' עומד באמצע העזרה חציו לצפון וחציו לדרום, וח"א דכל המזבח כולו בדרום וח"א דכל המזבח כולו בצפון, דהיי' שהי' המזבח כולו כנגד הפתח האמצעי, דשער נקנור הי' רחב י' אמה והי' עומד באמצע העזרה ה' אמות ממנו הי' בצפון וה' אמות בדרום, כמו שכ' רש"י שם בזבחי' (דף כ"ח) [נ"ח] וביומא (דף ט"ז), וא"כ קשה מנ"ל דהאי מתני' רבי היא דלמא ר"י הוא, אם ריוה"ג דס"ל דכל המזבח בצפון, דהא אף לרבי דס"ל כל העזרה כולה כשרה לשחיטה מ"מ לא הי' כשר לשחיטה כל רוחב העזרה שמצד מזרח ומערב של מזבח רק כנגד אותו מקום שכשר הי' לשחיטה, כנגד המזבח דהיי' מקיר הצפוני של המזבח עד כותל צפוני דהא בעינן על ירך המזבח, וכנגד המזבח למזרח ומערב הי' בכלל צפון רק כיון דהמזבח הי' כולו כנגד אמצע הפתח דל מהכא ה' אמות דחצי רוחב הפתח לצד צפון הי' ה' אמות שהי' יכול לעמוד הקרבן בקצה שער הנקנור לצד צפון שם הי' יכול לסמוך פש לי' כ"ז אמות מרוחב המזבח שהי' צריך להוליכו ובכדי הילוך זה הוי הפסק, וא"כ אף למ"ד דכל העזרה כשרה לשחיטה נמי לא הוי תיכף לסמיכה שחיטה למ"ד דכל המזבח הי' בצפון דהי' צריך להוליכו מן הפתח עד כנגד קיר המזבח צפוני כ"ז אמות לרוחב העזרה, וא"כ לישנא דבריי' אתא כי הך תנא דס"ל כל המזבח בצפון, רק דזה אינו דש"ס דזבחים שם [דל"ג] [פריך] ליעבד פשפש בכותל הצפוני של העזרה ואם לעייל ידו ולסמוך ולשחוט אצל הפתח ומשני הכל בכתב יד ה' וכו', אבל ע"ז קשה דהא בצד השער נקנור הי' לו שני פשפשין, א' לצד צפון וא' לצד דרום, ובין אותן הב' פשפשין לשער נקנור ודאי דהי' רוחב איזהו כותל, וידוע דשני פשפשין הללו נמנין (בשבלים) [בשקלים] (ומדותן) [ומדות] בכלל י"ב שערים שהי' לעזרה והם נחשבים לפתחים כמש"כ רש"י להדיא על הך קושיא ע"ש, וידוע דכל הפתחים רוחבן עשר נמצא דהי' הפשפש משוך לצד צפון יותר מעשר אמות מן השער נקנור, ופש להו עדיין מן רוחב המזבח לצד צפון פחות מי"ז אמות מן הפשפש וירך המזבח צפונה, רק ידוע דכל עובי החומה נתקצרו חוץ משער הנקנור וידוע דעובי החומה הי' שש אמות כמ"ש הרב בשו"ת חות יאיר וכן הוא בצורת הפתח בתוס' יו"ט דעובי הכותל הי' כעובי כותל ההיכל שש אמות וא"כ בעובי כותל הפשפש לא היה יכול לכנוס רק לחוץ אי [חסר תיבה] כאן עובי הפשפש שתי אמות, ועד ירך המזבח י"ז אמות בכללן הרי כ"כ אמות פחות מעט, ואי אמרת ביאה במקצת ל"ש ביאה, א"כ הי' יכול לעמוד בחוץ אצל הפשפש ולעייל ידיו לעובי הפשפש, נמצא ממעט המדה ולא פש לי' כ"ב אמה ולכן למאן דסבר ביאה במקצת שמה ביאה לק"מ, דמצינן למימר דברייתא אתיא כמ"ד דמזבח כולו בצפון הי' עומד, וכיון דלא הי' יכול לטייל ידיו לתוך הפתח נמצא שהי' צריך להוליכו כל עובי השער שש אמה וי"ז אמה ורוחב עזרה דהוי כ"ב אמות, ולא הי' תיכף לסמיכה שחיטה (דהיי') דהי' כ"ב אמות כנ"ל, משא"כ למ"ד דל"ש ביאה א"א דכל עזרה כשרה לשחיטה לא הי' כ"ב אמות כנ"ל, ופריך שפיר, ולזה משני הא רבי הוא דאמר מרחיק לי' צפון דבעינן ירך המזבח (צפונה) דוקא, והוי טובא, ולק"מ כל קושייתם, ע' בתוס' בסוגיות שם וביומא

ועוי"ל דלכאו' יש להקשות דמה זו כל החרדה הזאת בסמיכת המצורע שהוצרך להיות בריחוק צפון, ובשער נקנור הלא מבואר במס' מדות (פ"ב) ושקלים