ברכת ראש נזיר ו

חז"ל יעקב קרא לירושלים בית אל כפי' רש"י (פ' ויצא) ומה שכתב אח"כ ויסעו מב"א י"ל דהוא מירושלים שקרא בית אל ומשם נסע לחברון דרך בית לחם ועיין רמב"ן פ' ויחי ומקרא מסייעני (בהושע י"ב) וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר דשם יסכים על הברכות כפי' רש"י וכתיב בתריה וה' אלהי הצבאות ה' זכרו ר"ל דגם ה' יהיה שם במקום שמזכירין בשם הויה בביהמ"ק ויקרא שמו ישראל. (ג) וכ"ז בהיות המקדש על מכונו אך מיום שחרב ביהמ"ק אין תורה וישוטטו לבקש דבר ה' זו נבואה ודבר ה' זו תורה הלכה ברורה ולא ימצאו עכ"ז לא בשמים היא כי חיי עולם נטע בתוכנו, וכשם שמסכימים ב"ד של מטה כן הוסכם בב"ד שלמעלה. וז"ש כאשר השמים החדשים וארץ החדשה אשר אני עושה ר"ל עושה תמיד מחדושין ורזין דאורייתא כמאחז"ל] ואפי' יחיד העוסק בתור' לשמה זוכה לדברים הרבה ועושה לו חפצו כמאחז"ל וביותר להיודעים להוסיף לקח וסברא נאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא שנקראו בנאין כדאי' (בשבת קי"ד) היפך המורין מתוך משנתן שנקראו מבלי עולם (עיין סוטה כ"ב) והם מרבי' שלום ונקראו בנים למקום כדאי' בשה"ש רבה בפסוק בעטרה שעטרה לו אמי אחז"נ משל לאחד שהיה לו בת ומחבבה וקראה בתי שנא' שמעי בת נא זז מחבבה עד שקראה אחותי שנאמר פתחי לי אחותי לא זז מחבבה עד שקראה אמי כו' ביום חתונתו זו מתן תורה והענין כמ"ש הגר"א ז"ל בפירושו לשה"ש שבנתינת התורה לא ניתן כי אם החומר והצורה נשתנית כפי עשיית הפועלים והם העוסקים בהלכה ולז"א הלכה בשם בשר ודם ולכן מי שהוא במדרגה זו נקרא אם ולזה אמרו אל בית אמי ואל חדר הורתי זו לשכת הגזית שמשם יצא הוראה לעולם ומי שאינו כל כך במדרגה זו ועוסק בחורה כפי כחו להיות שונה הלכות נקרא אחי ורעי שהם שותפים במעשי בראשית כמאמה"כ אם לא בריתי כו' ועז"א פתחי לי אחותי תמתי ודחז"ל תאומתי לא זה גדול מזו כו' והעוסקים במקרא לבד נקרא בת תינוק יונק משדי אמו כי הם צריכין למפרשי סתומי המקראות ועז"א שמעי בת וראי זו תושב"כ והטי אזנך נתורה שבע"פ הנאמר מפה לאוזן:

(ד) אך ענין תפלה אף כי העבודה צורך גבוה לפעול פעולתה בשרשה העליון לתיקון רובי עולמות עליונים וסדרי המרכבה והקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים כמאמה"כ ותפלת ישרי' רצונו ונצטוינו לעבדו בכל לבבכם זו תפלה, ובענין זה בארתי בחידושי על מס' ברכות ס"פ אין עומדין מאמר סתום בריב"ז שאמר אנמני הטיח ב"ז ראשו כו' רק ר' חנינא בן דוסא יתפלל על בנו שיחי' ואמר לא שהוא גדול ממני רק הוא כעבד לפני המלך ואני כשר לפני המנך, וזה פלא במה יוגרע כח השר מהעבד, אך הענין כי התפלה במקום קרבן ומצינו בדחז"ל בקרבן תמיד ואפי' אינון דקיימין לבר ברוח אחרא מרוי מאינון אימורין ופדרין כו' צווחין ואמרין ווי לחמרא דאבד אבוסיה, וכ"ה בפ"ה דסוכה אלו ידעי כו' עיי"ש, כי ענין קרבן הוא לקרב כל דבר לשרשו ולהמשיך אורם מעילא לתתא וכ"ה ענין תפלה [מל' נפתולי כו'] ענין חיבור ודיבוק העולמות מעילא לתתא כמ"ש אדמו"ר בס' נפש החיים ולאיש אשר אלה לו היודע בסוד ה' בסדרי המרכבה ומתפלל בכוונה רצויה לאמשכא ברכאן לכולא אז יוסרו מעליו כל מקטריגין עילאין וכולם נעשים אוהבים אליו להעלות תפלתו למעלה ראש באין שטן ופגע רע ודומה לעבד המחלק אפסניא לכל אף לרועי בקר אשר כולם צריכים אליו וסרים למשמעתו כמאחז"ל פ' אמור (דף ק' ע"א) עיטא ואמר אכפרה פניו במנחה כו' וכדין איהו אפוטרופסא דיעקב כו' ורחב"ד הי' עבד נאמן לה' ע"ד הנ"ל ולזה כנוהו בשם עבד כמחז"ל (ברכות ל"ד) ג' ראשונות דומה לעבד כו' אמצעיות כו' אחרונו' כו' אבל מי שבא בכח גודל תורתו אף שדומה כשר לפני המלך ונקרח ריע אהוב כו' ואין למקטרג מקום אחיזה בו לזה קנאין פוגעין בו ומקטריגין עילאין ועושין אשר להם לתבוע עונשו מאיזה עוד אשר חטא כי אדם אין צדיק כו' ולא חשיד קוב"ה כו' במה שהחלה את בנו וצדיק בארץ ישולם ולזה יוכל להיות שלא יפעול כ"כ בתפלתו. ועפי"ז בארתי מאחז"ל (במגלה דף ג') אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם ת"ת ואיתא בתוס' שם ואם תאמר היכי משמע מקרא דבטלו התמיד ות"ת וי"ל מדאמר הלנו אתה בשביל ת"ת דכתיב ביה תורה צוה לנו או לצרינו בשביל הקרבנות שמגנים עלינו תמיד ואינו מובן הא גם ת"ת מגין שאין לך בן חורין כו', ולדברינו הנ"ל יתפרש כמין חומר הלנו אתה ר"ל אם על ת"ת באת שאין מגין רק לנו או לצרינו או על התמיד באת שהוא מגין ומשפיע גם לאחרים ע"ש וד"ל:

(ה) אמנם מיום שחרב ביהמ"ק נסתם לנו החזון ונעדרו המראות אין עוד נביא וחוזה ואין אתנו יודע עד מה זו ענין רוה"ק לפעול ברוח קדשם לאמר אנכי הרואה ואמרו חכז"ל (עירובין ס"ה) יכולני לפטור כה"ע מדין תפלה ואין בנו כח לעמוד בסוד ה' לקשר כחות ואורות עליונים בסדר המרכבה עליונה והשתלשלותה וכעורים נגשש כולנו גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ועם כי גם היום מצוין אנו להתפלל ולכוין נגד ביהמ"ק כמחז"ל מאי קרא בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים אליו ור"ל אף בחורבנן שהיא כתל וכ"ה בירושלמי שם תינח בישובן בחורבנן מאי אמר קרא תלפיות תל שהכל פונים אליו זה הוא רק לפעול פעולתה למעלה וזה שער השמים לעלות דרך שם אך להוריד שפע ברכה מעילא לתתא עז"א ר"א שם מיום שחרב ביהמ"ק נפסקה חומת ברזל שנאמר קח לך כו' וגם כי אולי ימצא חד או תרי בדרא אשר כבוד ה' חופף עליהם גם זה הוא בהסתר ולא נודע כי באו אל קרבנה וע"ז אחז"ל חכם עדיף מנביא דלא אעדי מנהון רוח קודשא אפי' רגעא חדא וידעין מה די לעילא ותתא ובעוה"ר אין אתנו יודע ומשפטי ה' אמת זו תורה מונחת בקרן זויות וציון היא שערים המצוייני' בהלכה דורש אין לה מכלל דבעי דרישה בעיון תורת ה' לברר וללבן הלכה לאמתה להיות שעשועיו כל יום לז"א בברכות שם אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות והביא ראיה מדעולא שאמר מיום שחרב ביהמ"ק ננעלו שערי תפלה ואין לו להקב"ה בעולמו ר"ל להיות נמשך אחר עולמו שיגזרו אומר ויקם אלא ד"א של הלכה בלבד שבזה לבד אל גומר עלי וכדאמר ר"י אחר החורבן לא בשמים היא ושם הוכיח כי ה' אוהב משפט זו תורה כי הוא קיים לעד [יותר מבהכ"נ] ועיין (עירובין מ"ה) אילימא אי שרי או אסר הרי ב"ד של שמואל קיים וערש"י שם ואולי יש לכוין בזה דברי רש"י (מגילה כ"ז) תסתיים דריב"ל אמר מקום שמג"ב תורה דאמר ריב"ל ביהכ"נ מותר לעשותו ביהמ"ד ופי' רש"י תסתיים יש סימן ולא פי' זה במ"א דאמרו תסתיים כמו כן לפי דלכאורה יש לדחות דגם ר"י דאמר מקום שמג"ב תפלה הוא בזמן שביהמ"ק קיים שאז נתפרסם בזה מעשה ה' ע"י יראיו העוסקים בעבודתו זו תפלה ומבטל גזירות רעות שעז"א אין לו להקב"ה בעולמו אלא י"ש כמש"ל ולא כן עתה בחורבנה ואין לנו שיור רק התורה הזאת שהבטיח לנו כי לא תשכח עדות כו' י"ל גם ר"י מודה שביהמ"ד גדול לזה כתב יש סימן מדאמר זה ריב"ל ביהכ"נ מותר לעשותו ביהמ"ד ולא מפליג ביה משמע דהוא ס"ל ת"ת גדול כנגד כולם והוא הנקרא סתם בשם הגדול:

(ו) ואשוב עוד לבאר ענין תפלה בזמנה להחושבים בעם שא"י לפנות לבם ומחשבתם להכין עצמו לקראת אלהיו עד כי יעבור המועד שתקנו חז"ל על סמך מחז"ל לעולם ימוד אדם עצמו אם יוכל לכוין יתפלל כו' אכתוב סנסן אחד מחיבורי על מסכת ברכות ויתבררו ויתלבנו הדברי' על אמתתן בעזה"י, וז"ל (שם כ"א ע"א) בהא דאר"א שם ספק קרא ק"ש ספק לא קרא חוזר וקורא ספק התפלל או לא אינו חוזר ומתפלל ור' יוחנן אמר ולואי שיתפלל אדם כל היום, ויש לדקדק ר"י אהיכא קאי אי אספק וכפי' התוס' שם ובדף כ"ט ד"ה מפני בזה לא שייך האי לישנא ולואי שיתפלל כה"י, גם במאי סתר זה דברי ר"א דס"ל בק"ש דאוריית' חוזר וקורא ותפלה דרבנן אינו חוזר ומתפלל בזה דס"ל לר"י ולואי שיתפלל כה"י הא בת"ת ודאי ס"ל ולואי שילמוד אדם כה"י ואפ"ה ס"ל לרב יהודא שם אי ק"ש דרבנן אינו חוזר וקורא ואי אמר ר"י זה ולואי גם בודאי התפלל א"כ כמו דלא קיי"ל כוותיה בהא כדהוכיחו התוס' ותר"י שם ה"נ בספק ולמאי העמיד הש"ס דברי ר"י על דר"א דמיירי רק בספק. והנ"ל דעיקר מימרא דר"י קאי על אידך דר"א דאיתא בס"פ תפלת השחר לעולם ימוד אדם א"ע אם יכול לכוין לבו יתפלל וא"ל אל יתפלל ולפי שגם שם הסוגיא צ"ב אמרתי לפרשו בדברי אמת וצדק דהנה התוס' ס"פ אין עומדין (ל"ד ע"ב) כתבו דהא דאר"א לעולם ימוד א"ע אם יכול לכוין מיירי שיכול לכוין באחת בברכת אבות וכ"ה ברא"ש שם וזה דוחק דהא אמורא צריך לפרש דבריו, ויו"ק לפ"ז הסוגיא דפ' תה"ש דאיתא שם רחב"א צלי והדר צלי א"ל ר"ז מ"ט עבד מר הכי אילימא משום דלא כיון מר דעתיה האר"א לעולם ימוד כו' יותר הי"ל להקשות דלפ"ז היה לו לחזור מיד אחר ברכת אבות לראש התפלה בלא עקירת רגליו דהא אם לא כיון באבות תו לא מהני מה שיכוין בכל התפלה דס"ס צריך לחזור ולהתפלל כדאיתא (בא"ח סי' ק"א) ורחב"א התפלל בראשונה כל התפלה כדמוכח לפי האמת ששכח יעלה ויבא וכמו כן קשה לעיל מינה שם בש"ס שהביא ראיה שיחיד חייב בתפלת המוספין מדאר"י אני ראיתי את ר' ינאי דצלי והדר צלי וא"ל ר' ירמי' לר' זירא ודלמא מעיקרא לא כיון דעתיה ולבסוף כיון דעתיה א"ל חזי מאן גברא רבא דמסהיד עליה ומאי ק"ל הא ודאי מוכח דלאו מחמת כוונה חזר והתפלל שנית דא"כ למה התפלל בראשונה כל התפלה כמו שהוא לפי האמת מיד הו"ל לחזור. עו"ק קו' רש"א שם למה לא השיב ר"ז לר' ירמיה כסברתו שם להלן והאר"א לעולם ימוד כו' וזה קושי' עצומ', עו"ק מה דלא אמר שם בעובדא דר' ינאי ודלמא לא אדכר ריש ירחא