ברכת ראש נזיר קפא

כ"ד, והנה אף דיש לדחוק ליישב הקו' הנ"ל מג' הנמצאים אין כדאי להאריך בדברים של מה בכך. (ז) אך באמת תמיהני ע"כ הגדולים שעלו בדעתם לשי' רש"י דקבר הנמצא הוא דוקא בידוע שהוא גזול דהאיך אישתמיט להו דברי הר"ש בפט"ז דאהלות משנה ה' שגם הוא כתב על הא דקבר הנמצא כפי' רש"י ז"ל. ובמשנה ג' שם כתב בפי' כדעת התוס' על הא דהמוצא פרט למצוי דאסור לפנותו היינו שידוע שלשם קבורה נקבר שם כדעת התוס', אך המעמיק בדברי במשנה ה' ימצא אמתת כוונתם. וז"ל אחר שהביא גי' התוספתא דבקבר הנמצא מותר לפנותו פינה ומקומו טהור ואסור בהנאה, ובקבר הידוע כו' ומותר בהנאה, קבר המזיק כו' ואסור בהנאה כו' הביא גי' הש"ס דסנהדרין דבקבר הנמצא כו' מותר בהנאה, וקבר הידוע כו' וקבר המזיק כו' ואסור בהנאה. וכתב ע"ז והשתא לפי גי' זו קבר הנמצא כגון שהיה חדש ויודע בעל השדה שלא צוה לקברו קבר הידוע שנקבר מדעת בעל השדה משמע דפי' זו תליא בהך גי' והיינו לפי מש"כ רש"י דאיסור הנאה דקבר הוא מה"ת אך איסור פינוי הוא מדרבנן כדאי' בכ"מ וגם חזקת טומאה בשכונת קברות הוא מדרבנן דספק טומאה ברה"ר טהור ולפ"ז בקבר הנמצא דאינו ידוע מה נהיה בו אף דלענין איסור פינוי וטומאה אחז"ל דתלינן שנעשה ע"ד פינוי ומותר לפנותן ומקומו טהור ועכ"ז לענין איסור הנאה הו"ל למיתלי לחומרא. ובזה אתי שפיר דלגי' התוספתא בקבר הנמצא אסור בהנאה מיירי בנמצא סתמא דבאיסור דרבנן כפינוי וטומאה תלינן להקל ובאיסור תורה אזלינן לחומרא, והא דקבר הידוע כו' מותר בהנאה אין לו ביאור בקבר בנין אם לא דט"ס הוא. אך לגי' הבבלי בקבר הנמצא דג"כ מותר בהנאה צריך לפרש כפי' רש"י דנמצא ויודע שלא צוה לקוברו גם בקבר הידוע דתנא ג"כ איסור פינוי וטומאה ע"כ מיירי דיודע שמדעת בעל השדה נקבר. ובזה מבואר לשון רש"י והר"ש לנכון דברישא דמותר הכל כתבו דנקבר בגזילה ובסיפא דאסור הכל כתבו שנקבר מדעת בעל השדה, והבט וראה כי לשון חכמים ייטיב דעת דהטור שם כתב המוצא קבר בארץ ישראל ואינו ידוע אם נקבר שם מדעת בעל השדה מותר לפנותו ומקומו טהור ואם מדעת בעל השדה נקבר שם אסור לפנותו ואם פינהו מקומו טמא ואסור בהנאה, הרי ברישא דא"י לא כתב דין היתר הנאה רק היתר פינוי וטומאה ובידוע כתב ג"כ איסור הנאה והיינו כמ"ש. ואל תקשה דא"כ הי' לו לחשוב ד' קברות. והיינו בקבר הנמצא סתם דאז מותר לפנותו ומקומו טהור ואסור בהנאה, י"ל דאין הכי נמי רק אורחא דמלתא נקט במי שמוצא בשדהו מסתמא יודע זה מה נעשה בו אם צוה או לא. עוי"ל דנקט אפי' ידוע שנעשה לקבר עולמית מ"מ בלא צוה הו"ל גזילה ומותר הכל ובצוה אסור הכל. ובקבר המזיק את הרבים אף שצוה בעל השדה מותר בפינוי וטהור ואסור בהנאה כפי' רש"י משום דזה מה"ת. וכ"ז ברור ומקום הניחו לי רבותינו להתגדר בו, ולזה י"ל דגם התוס' מודים לפי' רש"י. אך ראיתי בתשובת חו"י שם שכתב בשם תשובת מוהרשד"ם סי' ר' שדעתו דאיסור הנאת קבר הוא מדרבנן. והספר הזה אין בידי לעיין בו ואין חבין שלא בפניו לכן מנעתי מלחוות דעתי ע"ז כי לדעתו אף בנמצא סתמא יש להתיר בהנאה. (ח) העולה מכ"ז כפי הגמרא דבאחד או בשנים הנמצא וא"י אם היה מדעת בעל השדה מותר בפינוי ומקומו טהור אך אסור בהנאה בקבר בנין ובקבר חדש הידוע שהוא גזול אף שנעשה לקבר עולם מותר בכל אף בהנאה. ובג' הנמצאים כדרך שכונת קברות אסור בכל וה"ז שכונת קברות עד שיבדק גם לשדות דסביבותיו כמבואר במשנה ובידוע גמור שנעשה לקבר עולם באחד או בשנים אסור בכל. אך אין זה שכונת קברות להצריך בדיקה עד שיהיה שלשה. אך לדעת הר"מ והגר"א בידועים אף בכמה לא עשו דין שכונת קברות להיות צריך בדיקה. ומשמע אף בידוע סתם אין דינו להיות שכונת קברות לבדיקה מטעם דאיתא בתוספתא דא"כ אתה מצריך לבדוק כל הידועים ולא אמרו אלא המוצא. זאת חקרנוה כן היא שמענה ועיין:

שם והשאר מצטרף לרוב בנינו כו'. עיין ברש"י ומש"ש. ועיין בס' אליהו רבא באהלות פ"ב מ"ב דגרס ומניח את הספיקות וזהו עפר קברות מלא תרווד. ועוד פי' כל הספיקות שיש לספק אם הוא מרקבון המת כגון שנקבר בארון של עץ או עצי בשמים שאינו ניכר מצטרף למלא תרווד ועוד שכן הוא השיעור בספק עפר קברות. וע"ע באליהו רבא שם:

רש"י ד"ה שרגלים לדבר כו' ועכשיו מצא אחד [בסוף] עשרים כו':

ד"ה אמר רב יהודה מצא כו' שאם היה יודע כו', האי יודע פי' שיודע שיש שם קבר ואינו יודע שנקבר ע"ד שישאר שם דאם יודע שנקבר לעלמין קנה מקומו ועיין בתוס' ב"ב מזה:

ד"ה מת כו' ונקברו שם שלא בביה"ק כו'. לכאו' זה סותר למש"כ לקמן דלמא כותי הוא א"כ נמי אין לו תפוסה וגם קשה זה במושכב דלקמן. ובל"ה ד"ז ונקברו כו' הוא שפת יתר ובש"ס פירשתי כ"ד לנכון וע"ש:

ד"ה וכל הני כו' [שאין] להם שכונת קברות מ"ט. הס"ד כצ"ל:

ד"ה והשאר כו לרוב בניינו של מת דאהל ולרובע עצמות ולמלא תרווד רקב כו' אבל () לאיצטרופי כו' כצ"ל והכל דיבור א' וקסמין דנקט לא שייך לצירוף דרוב בנין. וצ"ל דה"פ שאר דברים שניכר שהם מעצמות המת מצטרפין להיות רוב בנין היינו מג' עצמות כדאיתא לעיל (דף נ"ב ע"ב) גם מצטרף להיות רובע עצמות והקיסמין מצטרף למלא תרווד רקב וצ"ל אף דעפר אחר אין מצטרף למלא תרווד ובעי ועוד כדאיתא בנדה (דף כ"ז) הכא מיירי דהקיסמין והקססות נבלעו בהן מוהל המת שנתערב ברקב דמת וס"ל דבזה מצטרפין כולם למלא תרווד ולשון הברייתא דחוק ועמש"כ בש"ס גי' הגר"א ז"ל:

תוס' ד"ה בודק כו' למתניתין () דהכא כרבנן כו' [שבודק] מערה ראשונה לחפש כו' כצ"ל:

ד"ה מצא כו' מטמאינן [תוך] כל הקבר כו' כצ"ל. ומש"כ שאם היה ידוע ר"ל שידוע שנקבר ע"ד לישאר שם עולמית דאז אסור לפנותו וקאי מיעוטא דמצוי ארישא ולאפוקי מפי' רשב"ם דפי' פרט למצוי אסיפא דתנא דבשלשה ידועין או ג' נמצאין הוה שכונת קברות אבל באחד מהם ידוע לא הוי שכונת קברות דא"כ בחנם נקט המוצא ור"ל כיון דמהני שלשתן שוין בידועים או נמצאים א"כ אמאי תפס לישנא דהמוצא בהך מיעוטא למעט חד ידוע מב' נמצאין הא ה"נ יכול למעט בכה"ג מצא חד מב' ידועין. ובתוס' ב"ב כתבו זה ביתר ביאור ע"ש:

ד"ה פרט להרוג כדאמרינן בסמוך מת כו' [ומת] שחסר כו' כצ"ל. אהא דאין לו תפוסה ל"ק להו דזה ודאי מהלכה היא דומיא דאין לו רקב כדאיתא לעיל (דף נ"א ע"ב) דע"ז אין בו סברא רק משכונת קברות ק"ל לפי בדאינך יושב וכו' י"ל מסברא דלמא כותי הוא וכן במצא שנים כדלקמן אבל בהרוג דטעמא משום דחסר דמו ע"ז קשה להבין הסברא למה אם לא דגם זה מהלכה. וכן הוא בתוס' לעיל שם. וע"ע בנדה (דף כ"ז ע"ב) כה"ג:

ד"ה אחד ידוע כו' דאין לנו [לומר] שכונת קברות כו' לפנותם [ולישאר שם נקברו] כי היכי כו' אותם שעמו. הס"ד ומה"ד ולא אמרו שכונת קברות אלא או [לג'] ידועין כו' כצ"ל. וביאור ד"ז כתבתי בגמרא באורך ע"ש:

ד"ה מיתיבי כו' של שיש שנכתת. הס"ד. ור"ל שנכתת אחר שנרקב המת ולזה אין נעשה גלגלין כדאיתא בנדה (דף כ"ז ע"ב) לת"ק דר"ש ע"ש:

ד"ה ואת הקססות כו' ולרובע [עצמות] רובע הקב לטמא באהל ולמלא תרווד רקב [וי"א קססות] כמו יין קוסס כו' [עוד מפרשים] קססות כו' כי אם [ודאי] המת וספיקו. הס"ד כצ"ל:

ע"ב גמרא ולישוינהו שכונת קברות אר"ל עילה מצאו כו' לכאורה משמע דאלישנא בתרא דרבא הקשה אמאי מותר לפנות. ולפ"ז צ"ל דהא דריש לקיש לאו אקושי' זו נאמרה דהא קדים טובא רק הא דר"ל בעלמא אתמר והש"ס הביא זה לתרוצי אקושי' ודוחק. ויותר נ"ל דאעיקר דינא הקשה לפי דלתרי לישני דרבא מוכח דס"ל דבטל שם שכונת קברות להצריך בדיקה משם ולהלן רק בהיתר פינוי דשלישי פליגי אי קנה מקומו. וע"ז הקשה ולישוינהו שכונת קברות ואר"ל עילה מצאו כו' בכדי שלא יחזיקו טומאה בא"י וכיון שבטל השכונה שנפנה כבר אין כאן שכונת קברות והך מלתא נאמרה בדורות קמאי רק הנך תרי לישני דרבא פליגי בהיתר פינוי דשלישי. וכן משמע בפי' רש"י כמש"ש וגם בתוס' צ"ל כן ע"ש. וזה דלא כתשובת חו"י שכתבתי לעיל דאזיל בתר איפכא:

שם בדק מעשרים אמה כו' אמר רב שכונת קברות מאי טעמא אמר ר"ל עילה מצאו כו' מהך סיומא דר"ל משמע דאיפשט לקולא נגד משמעות לישנא דרב דאמר שכונת קברות. ועיין ברש"י ותוס' ומש"ש. ומדברי הר"מ בפי' ובחיבורו פ"ט ד"ג למדתי פי' ד"ז דר"ל שכונת קברות דאין זה ביה"ק ממש רק חשש ביה"ק יש כיון שזה המקום שוכן אצל הג' מתים ולזה אזלינן לקולא היכא דיש לתלות ולהקל וכדר"ל עילה מצאו כו'. עוי"ל לגי' התוס' אמר רב משרשיא כו' דר"ל לאו אדרב משרשיא אמר דקדים טובא רק כ"ז א"ר משרשיא לפשוט להקל ואמר שכונת קברות מ"ט (ר"ל אקושי' דלעיל ולישוינהו שכו"ק) אמר ר"ל עילה מצאו כו' והיינו דבעילה כל דהו אזלינן לקולא ולא מחזקינן טומאה ה"נ בהך הבעיא בדק ולא מצא תולין להקל ומיהו בעיקר הבעיא מהו. עיין רש"י ותוס' ולכולהו אית להו פרכא כמש"ש. והר"מ כתב שם וצריך לבדוק כ' אמה כו' ואם לא מצא שם מת הרי אותן עשרים שבדק טהורות