ברכת ראש נזיר קמז

הגוי' די ברוב מנין ובתוס' חשיב ק"כ וע"ט שם איברים קטנים:

ד"ה שמאי אומר כו' דלא פליגי [אלא על האי דב"ש] סברי עצם אחד משדרה ולב"ה בעינן שדרה [או גלגולת שלמה ודחי שאני] שמאי דמחמיר כו' כצ"ל:

ד"ה וליפשוט מינה לאידך גיסא טעמא () דשמאי דמחמיר [לטמא בעצם] משדרה לבד כו' כצ"ל. ומפי' התוס' מבואר דשמאי סובר עצם אחד לבד די דלא בעי רובע, ועיין מש"כ לקמן (דף נ"ב) בזה דא"צ לדחוק כפירושם:

ד"ה אמר רבא כו' משדרה וגלגולת [חמיר] ליתני כו' שלמים [דמסתמא] אית בהון כו' ובאו () משדרה כו' [ולעיל כתבתי דאי] אפשר כו' כצ"ל. ולפירושם נמי צ"ל הא דלא פשיט ממתני' דליתני רובע עצמות הבא משדרה וגלגולת לפי די"ל תנא ושייר כמ"ש בפי' רש"י:

דף נ"ג ע"א גמ' בתר דשמעה מר"ע עיין ברש"י ותוס' מש"כ בזה ע"צ ההכרח לקיים הגי', והגר"א ז"ל גרס אליבא דשמאי ור"ל אליבא דשמאי דס"ל דרובע בעצם אחד מן השדרה מהני צ"ל דס"ל דשדרה וגלגולת שלמה מטמא אפי' בפחות מרובע אבל לרבנן י"ל דס"ל דשדרה שלם הוא ברובע. ולז"א ואי ס"ד כו', ואולי יש לקיים הגי' כן [בתר דשמעה אמר] והסופרים שגו וכתבו מר"ע והוא כלשון חז"ל לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי ור"ל בתר דאסבר במתניתין דאהלות דתני רובע עצמות ושדרה וגלגולת דמזה צ"ל דשדרה וגלגולת הוא אף שאין בה רובע עצמות כדאיתא בתוס' בשם ר"י אמר דבר זה לא נצרכה אבל ממתניתין דהכא היה סבור דסתם שדרה וגלגולת יש בהן רובע עצמות וכ"ז ע"ד פי' התוס' ועמ"ש לקמן בע"א:

שם ת"ש שמאי אומר כו' פי' התוס' בזה דחוק לכל מעיין וכמש"ש. ומה שפי' הרא"ש הובא בש"מ דבעיא דרמי בר חמא הוא כאיבעיא דלעיל אי שדרה וגלגולת תנן או דלמא או או תנן לפי דזה בזה תליא ע"ש אינו במשמע לשון הש"ס, ויו"ק לפירושם בדעת ב"ש דס"ל אפי' עצם אחד שאין בו רובע מטמא ולא משמע כן בעדיות פ"ז מ"ז דתנא בש"א רובע עצמות כו' שמאי אומר אפי' מעצם אחד משמע דארובע קאי דב"ש סברי מן העצמים ושמאי סובר אפי' יהיה הרובע מעצם אחד. וכן הוא בפי' הר"מ שם וברש"י כאן. ויותר מבואר זה בתוספתא וכפי שהעתיק בס' אליהו רבא ר' יהודה אומר בלישנא אחרינא בש"א מעצמות משנים כו' ובה"א רובע עצמות מרוב בנין כו' שמאי אומר אף מעצם אחד אר"י יכולני לעשות כו' משני שוקים וירך אחד כדברי ב"ש ובפרקי ידיו ורגליו כדברי ב"ה ובשדרה וגלגולת כדברי שמאי ועיין בס' אליהו רבא שם הרי חשיב ר' יהודה ג' דברים בדין רובע דהלכה כדברי כולם. (א) ולזה נ"ל לפרש הש"ס בפשיטות יותר כי גם למעלה דחקו התוס' בהא דאמר הש"ס ליפשוט מינה כו' ועפ"ז יבואר גם דעת הרמב"ם דפסק שדרה או גלגולת מטמא והיינו לפי מש"כ דר' יהושע רצה לכוין כל הדעות להלכה דב"ש מיירי ברוב בנין וב"ה ברוב מנין ושמאי משדרה וגלגולת דבכל אלו כיון דחשיב כל אחד בפ"ע לטמא כשהם שלמים אף שאין בהם רובע כדאיתא ברפ"ב דאהלות גם כשהם שבורים מטמא בשיעור רובע נמצא לר"י ודאי ניפשוט דחדא תנן שדרה או גלגולת כדס"ל לשמאי מדלא מפרש שנים דב"ש משדרה וגלגולת אך דמשמע בעדיות שם דפליגי על שמאי בזה. וכן משמע בתוספתא שם רק ר"י רצה להשוות להיות צדקו יחדיו, ובזה יתבאר בפשיטות לעיל דרצה הש"ס לפשוט מבריית' והכרעת ר"י להלכה דחדא תנן ודחי הש"ס שאני שמאי דמחמיר ור"ל דממתניתין משמע דרבנן פליגי ע"ד שמאי וע"ז אמר ליפשוט מינה דצ"ל דרבנן ס"ל דשדרה וגלגולת בעינן דאי לאו הכי למה יפלגו על שמאי מהיכי תיתי יוגרע רובע משדרה מרובע דרוב בנין דהא שדרה וגלגולת חמיר דמטמא במועט וכדאמר ג"כ הש"ס בבעיא דרמי בר חמא. אלא ודאי משום דס"ל דחדא לא מהני אף בשלמה ודחי הש"ס די"ל בשלמה מודו רק עצם אחד שבורה אף דבא מאבר חמור לא מינכר כ"כ ובעי כמה עצמות דכן קבלו רובע עצמות דוקא ולא עצם אחד כלשון ב"ש רובע עצמות מן העצמים. (ב) והדר בעי רמי בר חמא הנה כי כן דמצינו לשמאי בשדרה וגלגולת אפי' עצם אחד כשיש בו שיעור רובע מטמא איכא למיבעי נמי לרבנן אם ס"ל בשדרה וגלגולת דחמירי אפי' רובע עצמות מהני לנזיר ופשיט רבא מדלא תני במתני' רוב עצמות משדרה וגלגולת ופריך והאמר רבא לא נצרכה כו'. והרבה פירושים נאמרו ע"ז ולכולהי אית להו פירכא. דמש"כ התוס' דס"ד דרבא דליכא שדרה וגלגולת דלית בהו רובע עצמות כו', תמוה דאיך לא ידע רבא דין נפל שנתקשרו איבריו בגידין דבזה לכ"ע חשוב כמת שלם ש אף שאין בו רובע דודאי אין גלגולת לבד יותר מרוב בנין דתנן רוב אעפ"י שאין בהן רובע. גם מה שדחקו לקיים גי' הש"ס בתר דשמעה מר"ע אינו מתקבל כלל וכמש"ש. ובודאי נפל טעות סופר בזה וכמש"ל, וגם סוף סוף קשה למה לא אשמועינן רבותא זו במתני' דמהני רובע עצמות משדרה וגלגולת. ומה שכ"ל די"ל תנא ושייר כמו רוב בנין ורוב מנין לא דמי. דבשלמא רוב בנין ורוב מנין י"ל דסומך אמתני' דאהלות פ"ב דתנא שם דין רוב בנין ורוב מנין לענין טומאת אהל וכן הוא לדין נזיר. וכן מוכרח מהא דא"ר שם לא נצרכה אלא לרוב"נ ורומ"נ שאי"ב רובע ולא אמר שאי"ב חצי קב כדינו גבי נזיר ועכצ"ל מדסתם במתני' שיעורו כדמפרש שם באהלות אעפ"י שאין בו רובע אבל בדין רובע כיון דאפקיה ממתניתין דאהלות למיתנא חצי קב אי איתא דבשדרה וגלגולת מהני אפי' ברובע הו"ל למיתני בפירוש ולומר דמזה נפשט האיבעיא דבעי חצי קב אינו במשמע, ויו"ק דלא אתפרש אהיכא איתמר מילתא דרבא כדכתבו בתוס'. ול"נ דדיוקא דרבא בפשיטות ואי ס"ד דאתי משדרה וגלגולת חמיר ליתני כו' ופריך והא רבא הוא כו' וקים להו דהכי אמר רבא קו' הש"ס לעיל (נו"ן) על המת לכ"ש ואמר רבא לא נצרכה אלא לרוב בנין ורוב מנין ושדרה וגלגולת שאין בו רובע דכצ"ל לפי מה דמשני רבא דבכלל מת נכלל מה דלא בעי שיעורא כמה רק זה הדבר לבד נחשב כמת שלם וזה כולל ד' דברים רוב בנין ורוב מנין ושדרה וגלגולת כדאי' באהלות. ולפ"ז צ"ל הא דתנא אח"כ השדרה והגלגולת ר"ל רובע עצמות משדרה וגלגולת ואיך אמר ואי ס"ד כו', ולפ"ז י"ל בהגהת הגר"א ז"ל אליבא דשמאי דר"ל דאין ראי' ממתניתין דסגי ברובע משדרה וגלגולת הוא אליבא דשמאי מדחזינן דמחמיר לטומאה אפי' בעצם אחד ברובע ש"מ דס"ל דרובע עצמות מהני אף לנזיר אבל לרבנן איכא למיבעי מה ס"ל. ויותר נ"ל דגרסינן בתר דשמעה [מרמי] ונפל ט"ס מר"ע וה"פ בתר דשמעה מרמי בר חמא די"ל דרובע עצמות מהני לנזיר משוג"ל נתן דעתו די"ל במתניתין על המת כולל הנך ד' דברים רוב בנין ורוב מנין ושדרה וגלגולת דכל הנך לא בעי שיעורא והדר תני שדרה וגלגולת לדין רובע. ולפ"ז נסתר פשיטותו ואי ס"ד כו'. ומ"מ אין ראי' די"ל דעל המת אינו כולל רק מה דשייר רוב"נ ורוב מנין דזה יותר נחשב וניכר למת שלם ותני נמי השדרה וגלגולת בשלמים להורות דגם זה נחשב כשלם אף לנזיר ודין רובע עצמות משדרה וגלגולת לא שמענו, ולפי שלא נפשט האיבעיא דרמי בר חמי וי"ל דבעי חצי קב להכי השמיט הש"ס לעיל (דף נו"ן) בתירוצא דרבא שדרה וגלגולת ונקט רוב בנינו ורוב מנינו דהא תנא במתניתין השדרה וגלגולת, ואין לומר דאתי לחצי קב משדרה וגלגולת דזה נכלל במה דתנא אח"ז דין דחצי קב עצמות ודאי גם שדוג"ל בכלל. כנ"ל נכון. (ג) ולפי שבזה עדן לא נפשט אמר עוד ת"ש שמאי אומר כו'. והנה לדעת הר"מ ורש"י שכתבתי לעיל דס"ל דכל היכא דטומאה מה"ת ודאי מהני גם לנזיר א"ש שטחיות הש"ס בפשיטות, וה"פ דס"ד מדמחמיר שמאי וס"ל אפי' בעצם אחד דרובע מטמ' ודאי ס"ל דרובע מהרבה עצמות טמא מה"ת דאי היה ס"ל דדין רובע הוא מדרבנן כדס"ל ברובע עצמות מרוב"נ או רוב מנין לשי' הר"מ לא היה מחמיר כ"כ אפי' בעצם אחד וא"כ נהי דרבנן פליגי על עצם אחד דרובע מ"מ ברובע עצמות לא שמענו דפליגי ומסתמא בזה ס"ל כשמאי. וע"ז אמר שאני שמאי דמחמיר טפי ור"ל לא מיבעיא דפליגי על עצם אחד אף גם בדין רובע פליגי דלא ס"ל דמהני לנזיר לפי שאינו מה"ת והא בהא תליא דלהכי לא מחמרי בעצם אחד לטמא לפי שגם דין דרובע עצמות אינו מה"ת אך שמאי מחמיר. וע"ז אמר ליפשוט מינה לאידך גיסא דרק שמאי הוא דמחמיר הא לרבנן עד דאיכא חצי קב עצמות דלהכי לא גזרו בעצם אחד דאי הוה ס"ל רובע עצמות הוא מה"ת היה להם לגזור ולסבור כשמאי. ודחי דגם זה אין ראי' דלמא ע"כ כו' דס"ל דעצם אחד לעצמות הרבה לא מיחלף ולא גזרו אבל בדין רובע עצמות מודו דהוה ד"ת גם לנזיר. (ד) ולהראב"ד וכ"מ בתוס' במתניתין דס"ל דדין רובע עצמות לטומאת אהל מה"ת רק לנזיר גמירי הלכה דבעי חצי קב. יש לפרש הש"ס הכי דס"ד דלהכי ס"ל לשמאי אפי' עצם אחד הוא משום דמצינו דשדרה וגלגולת חמיר והיינו דמהני רובע עצמות משדרה וגלגולת לנזיר וכיון דלא שמענו לרבנן דפליגי ברובע עצמות מסתמא כשמאי ס"ל. ודחי שאני שמאי דמחמיר טפי וכעין שכ"ל דלרבנן לא ס"ל דשדרה וגלגולת חמיר ולהכי פליגי גם על עצם אחד. ופריך וליפשוט כו' דס"ל דאינו חמור רק כדין עצמות מרוב בנין דבעי חצי קב ודחי דג"ז אינו ראיה דלמא עד כאן לא פליגי כו'. וכמו