ברכת ראש ברכות צב

יש לה"ר דחומץ אינו מזיק משבת (דף קיא) דס"ל לאביי מגמע ובולע ויש לדחות אולי מוקי לה כרבי דחומץ משיב אה"נ כסתם משנה דיומא. וכ"ה בירושלמי שם דלרבי מותר לבלוע ולרבנן אסור מיהו לדעת הר"מ בלא"ה אין ראי' דאיהו ס"ל (בפכ"א מה' שבת) גם בש"ז דמזיק מותר לבלוע וצ"ל דס"ל למאי דמסיק שם דרבא הדר ביה אינו מטעם הואיל דלפני טיבול כו' דבשמן לא שייך זה רק בלא"ה מותר לבלוע כמו שמן. או י"ל דה"ט בשמן דמותר לבלוע משום דלרפואה בחושש בגרונו דרכו לשהות בפיו כדאי' בר"פ וכשבולע ואינו משהה הוה שינוי ואינו ניכר דעבד לרפואה ובחומץ י"ל מטעם הואיל כדאי' שם ודעת הרא"ש בהא דחומץ דמברך שהכל מיירי במזוג ומוכת דס"ל ביוה"כ אפי' שתה טובא פטור ולשי' דחומץ מזיק הא דמותר לבלוע בשבת מטעם הואיל ולדינא נראה כיון דרו"פ ס"ל דמברך ובפרט דאין אנו בקיאין בזה כמ"ש המג"א (סי' ר"ד) אסור לבלוע בלא ברכה אפי' מעט:

שם ועל הנובלות כו'. ראיתי לבאר פי' בושלי כומרי ותמרא דזיקי לשי' הראשוני' ובזה יבואר גם שי' הרמב"ם מה שחקר בי' הש"ך (בי"ד סי' רצ"ד) ומצא ידי די השיב אמתת כוונתם בעזה"י. הנה בפי' בושלי כומרי פירש"י תמרים ששרפם החום. ואולי זהו פי' הר"ש (פ"א דדמאי) בושלי כומרי מניחין אותו באילן להצטמק. וי"מ תמרים שאין מתבשל באילן ועושה כומר בארץ ומתבשל וזהו ג"כ פי' הרא"ש (בפ"א דערלה) וזוהי ג"כ כוונת הטור (סי' ר"ה) שאין מתבשל באילן ור"ל דאח"ז טומן בארץ ומתבשל והרי"ו שכתב טבלות הוא מין פרי ולא נגמר בישולו שהכל דלכאורה משמע שאח"כ היה יכול להתבשל והוא תמרי דזיקי לכן השיג עליו הב"י. ול"נ שחסר תיבת באילן וצ"ל ולא נגמר בישולו באילן כפי' הרא"ש והתר"י כתב נובלות פירות שנפלו קודם בישולן אינו ר"ל תמרי דזיקי דהא כתב אח"כ נובלות שהיו טובים ונפסדו משמע דה"ט דמברך עליו שהכל משו' דנתקלקלו רק כוונתו כפי' הר"מ וכמשכ"ל (בדף לו) דר"ל שנתקלקלו הענבים בעודם פגים ונפלו ולז"כ בפי' המשנה נובלות הן אשר נפלו פגים קודם שיתבשל יעו"ש ואוסיף עוד להוכיח דאין טעם הר"מ משום דהם פגים דלא בא לעונת המעשר דהא גם על הא דנובלות תמרה דדמאי ס"ל לחד מ"ד דהוא בושלי כומרי והתם צ"ל דכבר בא לעונת המעשר כדדייק הש"ס ספיקן הוא דפטור הא ודאי חייב רק סתם שם נובלות הוא קודם הבישול כדאי' בירושלמי פ"ה דשביעית מן הפגים עד הנובלות נו"ן יום מן הנובלות עד התאנים כו'. וע"ע שם פ"א דמעשרות ולז"כ הר"מ בהא דנובלות תמרי דמיירי שעדיין לא הטילו שאור דהוא עוהמ"ע (ב) ובפי' תמרי דזיקי למאי דמסיק דקאי על נובלות תמרי דדמאי ע"כ איירי בשהגיע לעונת המעשרות כדאמר הש"ס ספיקן פטור הא ודאי חייב וכדס"ל לרי"ל בירושלמי והרמב"ם כתב בפי"ג מהל' מעשר פירות שחזקתן מן ההפקר כגון השיתין ונובלות תמרה והן שעדיין לא הטילו שאור כו' אפי' א"ל ע"ה שאינן מעושרין ה"ז פטור ממעשר עד שיודע שהן מן השמור עכ"ל ופסק כר"י בירושלמי שם דאפי' ודאן פטור מטעם הפקר. ולכאורה קשה הא בפ"ב שם כתב בתמרים עונת המעשרות משיטילו שאור וא"כ אפי' שמור יהא פטור ממעשר. וצ"ל דמיירי שיש בהם תמרים שבשלו וכדכתב הר"מ שם בפ"ב ד"ה אשכול שהגיע בו אף גרגר יחידי כולו חיבור למעשר. וכן תירץ בירושלמי דדמאי ופסק הר"מ כחכמים שם בנובלות שנפלו אלו שהטילו שאור חייבות ושלא הטילו פטורות ולפ"ז צ"ל דגם מ"ש בפי' פ"א דדמאי דנובלות הן התמרים הנופלים מן הדקל מיירי כשעדיין לא הטילו שאור. דכתב אח"כ שזה רובו הי' הפקר וזה דלא כהש"ך שם. (ג) ועפ"ז יבואר ד' הר"מ והטור י"ד (בסי' רצ"ד) ומקורם ממתני' פ"א דערלה ענקוקלות כו' אסורין בערלה ומותרין ברבעי והנובלות כולם אסורות. ופי' הר"ש על הא דמותרין ברבעי כדתניא פרי אתה פודה ולא בוסר ופגין ומשמע דלא חל עליהם קדושת רבעי כלל דאף דבערלה תנן המעמיד בשרף הפגים אסור מפני שהן פרי אך ברבעי לא מיקרי פירי עד שיגיע לעונת המעשר וכ"כ הר"מ בפ"ט (מה' מע"ש) דאינו ניתן במתנה אא"כ נתנו בוסר וה"ט דבעודן בוסר לא חל עליו קדושת רבעי עיין קדושין (דף נד ע"ב) וכ"כ בפיהמ"ש בערלה והותרו כולם בנטע רבעי לפי שנטע רבעי לא יתקדש אלא בפרי הראוי לאכילה ובהא דהנובלות הביאו הר"ש סוגי' דידן דנובלות סתמא הוא בושלי כומרי והטור (בסי' רצ"ד) כתב הפגים ותמרים שאינן מתבשלים והענבים שלקו חייבין בערלה ופטורין מרבעי הנה מ"ש ותמרים שאינם מתבשלין הוא פי' דהנובלות למ"ד בושלי כומרי וכמש"ל שאינם מתבשלין באילן עד שיטמינהו בארץ וברבעי מותר. ופי' הגר"א לדעת הטור הא דתנא כולם אסורות ר"ל של כל הפירות ובערלה דוקא ודוחק. וי"ל ג"כ בהא דכתב סתם שאימ"ת ושינה מלשונו בטור אורח חיים שאינם מתבשלים באילן לפי שהרא"ש הביא בה' ערלה על הא דהנובלות פלוגתא דחד אמר בושלי כומרי וחד אמר תמרי דזיקי ולא הכריע ואולי פי' הנובלות כולם ר"ל כל מין נובלות אסורות בין בושלי כומרי או תמרי דזיקי וברבעי מותר כיון דלא נתבשל להיות אוכל וכמ"ש הב"י ראי' להטור דפגין ובוסר לא מיקרי פרי כהנ"ל ה"ה תמרים שאינן מתבשלין כיון שלא הגיע לעונת המעשר באילן. אבל הרמב"ם פי' בפ"א דערלה והנובל מן האילנות מן הפרי קודם שנגמר בישולו אסור בכל אף ברבעי וכתב הש"ך שם דר"ל דהוא בושלי כומרי ולמש"ל הדבר מוכרע דר"ל תמרי דזיקי וכ"פ הגר"א רק שתמה מהש"ס דילן. ול"ק כ"כ דהר"מ מוכרח לזה לפי שמפרש בושלי כומרי בעודן פגים שאינם ראוין לאכילה ובזה לא חל רבעי כלל כמש"ש דאינו מקדש אלא בראוי לאכילה לכן פי' דהוא תמרי דזיקי ומיירי בהגיע לעוה"מ ולז"כ קודם שיוגמר בישולו והכא פי' קודם שיתבשל או אולי ר"ל בושלי כומרי עפ"י שכ"ל למ"ד בנובלות תמרי הוא בושלי כומרי ר"ל שכבר בא לעוה"מ ונתקלקל. וממוצא דבר תראה דליכא פלוגתא לדינא בין הטור והר"מ דהר"מ דס"ל דנובלות אסור ברבעי מפרש שכבר הגיע לעונת המעשר ולא מצינו דפליג הטור ע"ז דהוא כתב תמרים שאינן מתבשלין ובדין הטור י"ל דהר"ם מודה דהא משמע בש"ס דמין זה גרע מבוסר דע"ז מברך שהכל ובוסר חשוב לב"ע בפה"ע וכיון דבוסר לא מקרי פרי לרבעי ג"ז כ"ה ונקוט הך כללא דכל אפין שוין דלרבעי בעי שיוגמר לעונת המעשר כנ"ל. (ד) והנה בעיקרא דמלתא הא דמשמע מב"י והר"מ דעל פגין ובוסר לא חל קדושת שביעית ק"ל טובא דלמה אמר הש"ס בקדושין (דף נד ע"ב) הב"ע כגון דיהיב כשהוא סמדר ודלא כר' יוסי דאמר סמדר אסור מפני שהוא פרי הא לא מצינו זה בר"י אלא גבי ערלה הא י"ל ברבעי גם ר"י מודה וכמו דס"ל להר"מ דאף בוסר לא מיקרי פרי לרבעי ויכול להקנות אף דכ"ע ס"ל דהוא פרי לערלה דעדיף מפגים דאסור בערלה. והנה לכאורה הייתי אומר דהא דאמרינן פרי אתה פודה ולא בוסר ופגין הוא רק לענין פדייה אבל מ"מ חל עליו קדושת רבעי וכ"כ בקה"ע ספ"א דדמאי ויתיישב קו' הנ"ל. אך ד' הר"מ במש"כ שנתנו לו כשהוא בוסר לא משמע כן ואולי קים לי' להשר דר"י אוסר סמדר אף ברבעי וכן משמע בירושלמי שאוסר בכל וכר"ז שם דהורה בפגין שיקברו עיין שם וצריך עיון גדול:

תוס' ד"ה נימא רב הונא כו'. וי"מ עיין מהרש"א ודבריו סתומין. ונ"ל לפרש עד"ז דר"ה יוכל לומר דפליגי ר"מ ור"י בלא הזכיר שם ומלכות להכי ס"ל לר' יוסי שאינה ברכה כלל ובשהכל מודה ומ"מ צ"ל דר"ה כר"י לפי דאליב' דר"מ ודאי לא קאמר כיון דס"ל לר"מ אף בשינוי