ברכת ראש ברכות נט

ר"ח כל היוצא לדרך צריך כו' ועז"א אביי לעולם לישתף כו' ר"ל לא מיבעי כל אדם ישתף לפי שיותר יקובל כשכולל עצמו בכלל אף גם לצדיק גמור הממליך בקונו ע"ד שכ"ל דלכאורה יו"נ כשמנסה ע"ע עכ"ז ראוי לשתף בכלל ישראל ומה שכתב רש"י אל יתפלל תפלה קצרה בלשון יחיד ר"ל לאפוקי תפלת הודאה ושבח דאיתא בפ' הרואה מודה אני כו' שהוצאתני לשלום כו' דבלשון יחיד נשנית:

רש"י ד"ה אפילו בשעה כו' פרישת העיבור [כמו עוברה בעברה] הס"ד כצ"ל. ויותר נ"ל שהיה כתוב [כ"ע] בעברה ור"ת כאשה עוברה וטעה המעתיק כגון עברה. ומש"כ בכל עניני פרישת העיבור ר"ל בכל ענינים שפרשת עליהם העברה כאשה עוברה תכופות זו לזו ועי' רש"א ולא נהיר. ולא"ת דאמרי אפי' כשהם עוברים על ד"ת יהיו כל צרכיהם לפניך צרכים הצריכים לפרנסתם שמזה יביאום לעבור על ד"ת יהיו לפניך לרחם עליהם ליתן להם כל צרכיהם ובזה יתמו החטאים מהם. וע"ע בזוה"ק פ' לך (דף קכא) מזה:

ד"ה והטוב בעיניך אתה עשה ר"ל עדה"כ נפלה נא ביד ה' כו':

דף ל ע"א גמרא אבוה דשמואל ולוי כו' הוו מקדמי ומצלי. עי' בתוס' בשם ד"ח דהוי מקדמי קודם הנה"ח. האי לישנא הוא מפי' ר"ח ואזיל לשי' שפי' בהא דותיקין היו גומרין עם הנץ החמה ר"ל קורין דעיקר זמן ק"ש הוא בהנ"ח ולז"א כי הוה מטא זמן ק"ש קורין עי' ברא"ש בריש פרקין ומש"כ שאינו עיקר זמן תפלה היינו משום דבעי למיסמך גאולה לתפלה אבל לדעת רוב פוסקים דזמן ק"ש כאחרים לעיל (דף ט') משיראה חבירו ברחוק ד"א ותיקין היו גומרין קודם הנה"ח כדי שיתפלל עם הנה"ח. וכ"מ ברש"י לעיל כמ"ש בחי' שם צ"ל דהוה מקדמי ומצלי קודם שניכר אור היום דלא היה עדיין זמן ק"ש כאחרים. ומש"כ רש"י בד"ה וליעבד שמתפללין קודם היום ר"ל קידם אור היום דהוה עדיין לילה לתפלין וק"ש כדאיתא כה"ג לעיל (דף ח' ע"ב) וזה שכתב רש"י מקדמי קודם היום ואף אם הי' גי' תוס' ברש"י קודם עה"ש י"ל דפי' זה על הא דמקדמי כציון רש"י שלנו ור"ל דמקדמי קידם עה"ש בכדי שיתפללו תיכף בעמוד השחר קודם זמן ק"ש וז"פ:

שם ר"י היינו ת"ק. יש לדקדק דק"ל מאי ק"ל דהא פשיטא כיון דתנא בחבר עיר פטור משמע שלא בחבר עיר חייב. גם למאי דמתרץ דנ"מ שלא בח"ע יקשה ל"ל לר"י למיתני ביש חבר עיר פטור ולמידק מינה באין חבר עיר חייב הו"ל למיתני בפירוש באין ח"ע דחייב. וי"ל דהמקשן ס"ד מדנקט ר"י בחבר עיר ש"מ שבזה גופיה איכא נ"מ דת"ק ס"ל דהש"ץ אינו מוציא היחיד ור"י סבר דמוציא. וכעין פלוגתא דפליגי חכמים ור"ג בספ"ד דרה"ש דתנא שם כנס שש"צ חייב כך כל יחיד חייב ר"ג סבר ש"ץ מוציא את הרבים י"ח אך לפ"ז היה לו לר"י לומר בקיצור בשם ראב"ע יחיד פטור מתהמו"ס ומשמע דציבור חייב וש"ץ מוציאם ולמה נקט הך כל מקום שיש שם חבר עיר כיון דאינו נ"מ אלא בח"ע ולזה הקשה ר"י היינו ח"ק דמיירי בחבר עיר וא"כ הך כל מקום שיש שם חבר עיר מיותר והש"ס נקט לשון קצר. וע"ז תירץ דנ"מ נמי באין ח"ע ואי הוי תני סתמא דיחיד פטור הו"א דיחיד פטור אף שלא בח"ע. ומ"מ גם בזה הנ"מ דלת"ק הש"ץ אינו פוטר בח"ע ולר"י פוטר. ובזה מיושב קו' הצל"ח אמאי לא אמר הנ"מ דלר"י היחיד פטור ומותר ולת"ק לא תיקנו אלא בחבר עיר ויחיד אסור דהו"ל ברכה לבטלה ולמ"ש דהקו' היה על יחוד לשון דר"י כל מקום שיש חבר עיר א"ש. אך לפי האמת י"ל לר"י דהיחיד פטור ומותר. מיהו בירושלמי מבואר למאן דס"ל כר"י אין יחיד מתפלל בח"ע ע"ש. וי"ל דכ"ט כיון שהש"ץ פוטר מיחזי תפלת יחיד כנדבה ואין מוסף באה נדבה. ובזה מתורץ קו' הצל"ח מרב אמי ע"ש:

רשיי ד"ה וליעבד מר כאבוה דשמואל כו' כיון דמצלו קודם ק"ש לא קפדי. לכאורה משמע דר"ל כיון דעדיין לא מטא זק"ש לא חייש לסמיכת גאול"ת וכן הבין בתשובת ש"א (סי' ג') ותמה ע"ד רש"י ע"ש. והנ"ל ברור דלא כ"ה רק דק"ל לרש"י הא חזינן לרב אשי אף שהתפלל אח"כ מעומד התפלל קודם מיושב משום סמיכת גאול"ת וא"כ מה א"ל וליעבד מר כאבוה דשמואל שמתפלל מקודם מעומד הא ס"ס יצטרך להתפלל מיושב משום סמיכת גאול"ת וא"כ יותר עדיף להתפלל אחר הדרשה מעומד אחר נה"ח ועז"כ רש"י דהיכא דמצלי מעומד קודם ק"ש אין להתפלל שנית משום סמיכת גאולה לתפלה וכדכתב ולא תצטרך לשני תפלות ומשום כו' רק רב אשי צלי מיושב משום סגל"ת היה חוזר ומתפלל מעומד כפירש"י לקמן הלכך כו' והטעם פשוט לפי דהא דהתפלל ר"א שני פעמים היה אח"כ בתורת נדבה דהא כתבו התוס' לעיל דאין להתפלל יותר ולפי שבעמידה דעתו מיושבת עליו להתפלל בכוונה שרי אבל כשהתפלל בתחלה מעומד בכוונה משום סמיכת גאול"ת אין להתפלל מיושב דתפלת נדבה צריך כוונה יותר כדאיתא בשו"ע (סי' ק"ז). וממוצא דבר נ"ל דהא דמצלי מיושב לא היה בשבתא דרגלא דאין מתפללין נדבה ביו"ט ושבת. ולא אבין מה הכריחו להש"א שם דמיירי בשבתא דרגלא ותמה בזה על הג"א דס"ל בשבת (דף לח) לסגל"ת. ומה שהביא ראיה מרשב"א אינו ראיה דה"ק לא חזינא מרבנן קשישאי דעבדי הכי בשבתא דרגלא להתפלל קודם זק"ש רק התפללו מיושב ומ"מ ר"א דהתפלל אח"כ מעומד היה בחול ובנדבה דלא מצינו שני תפלות חובה בבוקר. ואולי י"ל דהא דאמר רשב"א בין כך ובין כך ר"ל בין התפלל כבר מעומד או לא קורא ק"ש ומתפלל לסגל"ת. ועפ"ז א"ש הגי' שלנו דברישא לא תני' מתפלל רק בסיפא בהשכים לפי שעל הרישא לא שייך דברי רשב"א בין כך ובין כך כיון דמיירי ביו"ט דאין מתפלל שנית נדבה ומיירי דהולך בתוך התחום דיכול אח"כ לקרות ק"ש ולהתפלל מעומד רק דאין שם שופר ולולב אך בסיפא דמיירי בחול שהולך בדרך למרחוק וא"י עוד להתפלל מעומד ס"ל לת"ק תפ"ה מעומד עדיף ובשביל סגל"ת אין להתפלל שנית ורשב"א סובר לא מיבעי שא"צ להתפלל מקודם אף גם בהתפלל כבר יתפלל עוד שנית לנדבה בשביל סגל"ת דזה עדיף. ובחי' כ"ע ועל"ק:

תוס' ד"ה מסמך כו' מותר להתפלל במהלך. כתב מהרש"א ומהא דפסקינן לעיל כרבי נמי מצי לאוכוחי הכי כמ"ש התוס' לעיל. וז"א דבהא דרבי י"ל דיושב ומעכב את חמורו שלא ילך. ובזה ל"ק מהא דהביננו מעומד די"ל דבא לאפוקי מהלך דתפלה קצרה כמ"ש התר"י שם. ומש"כ התוס' לעיל ואפילו במהלך זה כתבו לדינא לפי האמת דהוכיחו כאן דמותר להתפלל בדרך במהלך וז"ב ובחידושי כתבתי עוד ע"ב גמרא אמר רבי יוחנן אני ראיתי כו'. עיין מה שכתבתי בפתיחה בספרי ברכת ראש על מס' נזיר ענין נכון ואמת בישוב הסוגיא:

שם אתמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו אמר הלכה כר' יהודה כו' ור"ח גרס אין הלכה כר"י כו' ופי' התוס' דהלכה כרבנן. ולכאורה נראה דה"ק אין הלכה כר"י משום ראב"ע רק כת"ק אליב' דראב"ע דאין מתפלל מוסף אלא בחבר עיר וכנ"ל מירושלמי דאיתא שם ר"ש בשם רב נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עמהם