ברכת ראש ברכות קסח

וירושלים. ופ' הרואה להודות לה' על כל הניסים והנוראות שעשה ה' בזרוע נטויה או הנסה אלקים כו'. וכן ייטיב ה' עמנו כאשר עשה לנו אכי"ר:

רש"י ד"ה ומיץ אף כו' יוציא הלכוח דם [לאמתו[ כצ"ל:

דף סד ע"א גמרא כל הדוחק כו', אעפ"כ לא קבל עליו רב יוסף דאמרי לו כלדאי כו'. עיין פי' רש"י ובסוף הוריות ליתא ישוש"ה ושם משמע שעשה זה מצד ענות דכן מיירי שם מקודם אמר רבא אפי' רבי דענותא כו' לא עמד בזו דאמר שם ב"א שבקשו לעקור כבודך כו' דלה מסיק הך דרב יוסף דלא קבל עליו השררות ובזה פי' מחז"ל בסוף סוטה אמר, רב יוסף לתנא לא תתני ענוה [דמשמת רבי בטלה ענוה] דאיכא אנא. וד"ז צ"ב מנ"ל לדמות לרבי האם עניה יש לו שיעור הא משה רבינו היה עניו מכל האדם עכ"ז חשב מרבי ואילך בטלה ענוה. וי"ל עפ"י דבר זה דמצינו ברבי דהקפיד על הנשיאות וכן אמרו בב"מ (דף פד ע"ב) דאמר רבי ג' ענוותנין הן וחשב בני בתירא דעזבו נשיאותן להלל ולזה אמר רב יוסף לא תתני ענוה דבטל משמת רבי דאיכא אנא דאיהו לא קבל עליו נשיאות מפני רבה שהיה עוקר הרים. וע"ז מסיק בהוריות שם כל שני דמלך רבה רב יוסף אפי' אומנא לביתיה לא חליף ור"ל שבזכות זה היה בריא אולם ולא הצריך אפי' רפואה קטנה להקיז דם ואמר זה כלפי רבה דמצינו ביה מאחז"ל במ"ק (דף כח) בי רבה שתין תכלי פי' חלאים וכאן דמסיק הך דא"ל כלדאי, כו' לא פני זה מנע דאמר ר"י בשבת (דף קנו) אין מזל לישראל רק דמסיק זה לראיה דשעה נדחה מפניו שהמתין לו השעה עד כי בא מועד. וי"ל נמי דקראו ליה לר"י סיני ע"ש ענוותנותו כסיני שחמד אלקים לשבתו כדאי' במגילה (דף כט) וכן אמר רב יוסף בסוטה (דף ה') לעולם ילמד אדם כו' והשרה, שכינתו על הר סיני, ולרבה קראו עוקר הרים מגודל חכמתו על שם הרי תבור וכרמל הגדולים שנעקרו ממקומן ללימוד תורה כדאי' במגילה שם. וע"ע בפתיחה בספרי על מס' נזיר במאמר רב יוסף בפסחים (דף סח) ומאמר רב יוסף ב"ק (דף פז) הכל על דעת ענותנותו זכותו יגן עלינו:

שם מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה עיין פירש"י ולי נראה עפ"י מה דאיתא באיכה רבתי בפסוק ויבער ביעקב ארשב"ל כשהפורעניות באה מרגיש בה יעקב סבא. וכשהטובה באה מרגיש יעקב סבא שנאמר יגל יעקב. ולזה נקרא בעל הקורה שעליו יכבד מלט משא לזה ישגבך שם אלהי יעקב כי בזה יגל יעקב:

שם אמר רבי אבין הנפטר מחבירו כו'. הענין הוא שאדם בעולם הזה נקרא הולך מחיל אל חיל בכל יום יוסיף אומץ בתורה ומצות להתדבק בשרשו לזה יאמר לו לך לשלום שילך מעלה מעלה עד שיגיע לשרשו לשלום. אבל כשמת נעשה חפשי ומה שטרח בערב שבת כו' יאמר לו לך בשלום. מה שתיקנת בנים ונקרא להולך לפי שצריך עוד בחייך. והא דאמר ר' אבין בנפטר במת אל יאמר לו לך לשלום משמע שיש חשש קפידא ואיסור בדבר צריך ביאור למה וי"ל עפ"י מאמר חכמינו ז"ל מועד קטן (דף כז) אל תנודו למת בכו בכה להולך להולך בלא לבוא בגלגול ואינו שב לשרשו דזהו ענין יבום כדאי' בספרים וזה פי' הפסוק בכו להולך בלא בנים כי לא ישוב אל ארץ מולדתו היינו למקום מחצבתו מקור הנשמות הנקרא ארץ עליונה ומרומז לעיל (דף נט) דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד שנאמר והארץ הדום רגלי. עוד יש לומר עפ"י מחז"ל יקרא אל השמים מעל זו הנשמה ואל הארץ זו הגוף כו' וזה שמת בלא בנים לא ישוב אל הגוף הראשון שנולד כבר כי יצטרך להוליד עוד בגוף אחר ולכן לא יאמר למת לך לשלום דמשמע שלא יבוא אל המנוחה. ולזה נאמר בדניאל לך בשלום ותנוח ותעמוד לקץ הימין:

שם היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה כו'. הא פשיטא דלא מיירי בהולך ואינו עושה רק כיוון להולך ממדרגה למדרגה כי בית הכנסת נתקן לתפלה ולמקרא ובית המדרש לגמרא ועוסק בתורה זה העוסק בדבר הלכה דאיתא לעיל (דף ח') אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה כו' והיינו בעיון וסברא ישרה עליו נאמר ילכו מחיל אל חיל (הם הנך תרתו דמקרא וגמרא) יזכו לראות אל אלקים השוכן בציון אצל ת"ח המצויינים בהלכה ואמר עוד ת"ח אין להם מנוחה כו' ר"ל לנוח על מצב אחד כי אם הולכים מעלה מעלה כהא דלעיל עד שיזכה ליהנות מזיו השכינה:

שם אר"א ת"ח כו'. סמך דר"א לכאן לפי דעיקר מרבית שלום הוא התלמידי חכמים הנקראים בוניך והם ת"ח העוסקין בהלכה הנקראים בנאים כדאיתא בשבת (דף קיד) וכמו שכתבתי בסוף נזיר בזה ע"ש. ומכרש למי הוא שלום רב המרבה השלום לאותן שאין להם מכשול והם התלמידי חכמים העוסקין בהלכה בגמרא היפך המורין מתוך משנתן שנקראים מבלי עולם כדאיתא בסוטה (דף כב) ומפרש והולך ענין שלום גם על כל בעלי תורה. וע"ד שכתבתי בפתיחה רבתא לנזיר מאמר חז"ל בשיר השירים רבה שהעוסקים במקרא נקרא בת תינוק יונק משדי אמו ר"ל מבעלי הלכה והעוסקים בגמרא נקראו אחי ורעי רעייתי דעולמי שבשבילם נתקיים העולם כמאמר הכתוב אם לא בריתי כו' יעו"ש. ולזה אמר על כת הא' אף שאינם מגינים על הכלל כולו הם עצמם על מקומם יהיו בשלום. וזה שאמר יהי שלום בחילך (הם ההולכים מחיל כו' כדלעיל) שלוה בארמנותיך כי אין לך בן חורין כו'. ועל כת הב' העוסקים בגמרא המגין על הכלל אמר למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך על כלל ישראל. ומסיים בנחמה העתידה שעתיד הקב"ה לגלות טעמי תורה וכולם יזכו לחזות בנועם ה' כמאמר חז"ל עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכל אחד מראה כו' ומחול מלשון עיגול כי היושבים כגורן עגולה כולם רואים בשוה ועל זה נאמר ישעי' נ"א כי נחם ה' את ציון כו' כי תורה מאתי תצא כו' הנני נוטה אליה כנהר שלום כו' שכולם יכונה בשם ציון. וע"ז