ברכת רצ"ה פה

הפוסל כלל והקידושין או הגירושין מתחילין מעכשיו ונגמרין לאח"ז דא"כ למה לא נאמר דקרא דואשה גרושה מאישה דאף שאינה גרושה רק מאישה פסולה לכהונה מיירי בכה"ג דאמר הרי את מגורשת ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם לאחר זמן דלא חשוב שיור הפוסל לדעתם ז"ל כיון שיהי' נגמר לגמרי לאח"ז ומגורשת היא א"כ ממנו מעכשיו ורק שאסורה להנשא עד לאח"ז הקצוב ואשמעינן קרא דאף משום זה שהיא גרושה רק מאישה פסולה לכהונה אבל באמר הרי את מגורשת ממני וא"א מותרת לכל אדם דנתבטל הגט לגמרי דלא הוי כריתות וגם מאתו אינה מגורשת באמת מנ"ל שתפסול לכהונה משום אמירתו לבד שאמר שתהי' מגורשת מאתו ואמרתי ליישב בזה דעת הרמב"ם ז"ל שכתב בהך דהרי את מגורשת ממני וא"א מותרת כו' דפסולה לכהונה מדבריהם וכבר תמהו עליו דהרי מקרא ילפינן לה וא"ת דס"ל דקרא אסמכתא בעלמא היא יקשה הא דאמרי' בש"ס דיבמות דף צ"ד הו"ל לר"א בן מתיא למידרש מרגניתא ודריש בי' חספא מאי מרגניתא ואשה גרושה מאישה אפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה הא ר"א רצה לדרוש דרשא גמורה ולא אסמכתא ולפי הנ"ל אמינא דדעת רבינו הגדול ז"ל היא דמקרא אין ראי' רק היכי דאין בהגט שיור המבטלו וכגון באמר הרי את מגורשת ממני מעכשיו ומותרת לכ"א לאח"ז דלא חשוב שיור הפוסל ומגורשת באמת מאתו מעכשיו ורק שאסורה להנשא ובזה גלתה תורה דאף שאינה מגורשת אלא מאישה ועדיין אינה מותרת לעלמא פסולה לכהונה אבל היכא דהוי שיור הפוסל כגון באי את מותרת כו' דנתבטל הגט לגמרי ואף מאתו אינה מגורשת באמת מה"ת אינה פסולה לכהונה וככל שאר גט בטל ורק דפסולה לכהונה מדבריהם גם בכה"ג משום דאתי לאיחלופי דיאמרו דמשום זה דאסורה לעלמא ל"ח גרושה לגבי כהונה דלא ידעו דמשום השיור נתבטל הגט לגמרי דמהא דאסורה להנשא אין ראי' לביטול הגט לגמרי דגם אם לא הי' שיור הפוסל אסורה להנשא כיון שאסרה לעלמא ויבואו להתיר לכהונה גם היכי דל"ח שיורא לפסול וכגון באת מותרת לאח"ז קודם שהגיע הזמן דבזה פסולה באמת לכהונה מה"ת דאפי' לא נתגרשה אלא מאישה כו' והבן. ולפי זה בהך דמהיום ולאחר מיתה הי' לנו באמת לומר לדעתו ז"ל אי נימא דשיורא הוי דהוי שיור הפוסל דאי אפשר שיהיו הגירושין נגמרים לאחר מיתה דמותרת גם לכהונה ומשום דכיון דלדעתו ז"ל היכי דנתבטל הגט לגמרי ואינה מגורשת כלל אין לפסלה לכהונה מה"ת ורק דבאמר א"א מותרת לכל אדם פסולה לכהונה מדבריהם משום דיאמרו דמשום דאסרה לכל אדם אף שהיא מגורשת ממנו מותרת לכהונה ויבואו להתיר גם היכא דלא הוי שיור הפוסל וכגון דאמר הרי את מותרת לאח"ז דזה הוי מה"ת מקרא דגרושה מאישה וכנ"ל א"כ בהך דהכא אין לפוסלה גם מדבריהם דע"כ יאמרו דמטעם ביטול הגט התירוה לכהונה דאי לאו דהוי שיור הפוסל ומבטל הגט פשיטא שאסורה לכהונה אחרי שכבר התחילו הגירושין ורק שלא נגמרו וכיון שכן דמי לקידושין דחיישינן לומר דלתנאה וחזרה נתכוין דאל"ה דבריו המה לבטלה וכנ"ל ואי"ל דגם לזה חששו חכז"ל דיאמרו דבאמת לא הוי שיור הפוסל ורק דהתירוה לכהונה מטעם דלא נגמרו הגירושין לגמרי והיינו דחיישינן דידעו דאין גט לאחר מיתה וכשנתיר אותה כשימות הבעל לכהונה דמקודם אין נ"מ דבלא"ה אסורה להנשא משום שאין כאן גירושין [דאף כשהמגרש הוא כהן ונתיר להחזירה משום שנתבטל הגט אין חשש טעות דגם אי לא הוי שיור הפוסל מ"מ כיון שלא נגמרו הגירושין הדבר ברור שבידו לחזור בו ולבטל הגט דגם בתנאי דמעכשיו דעת העיטור דכיון דעדיין לא נגמרו לגמרי יכול לבטל הגט ואף להחולקים מ"מ בזה מודי וכאשר מבואר אצלי במק"א] יאמרו דהטעם הוא משום שלא נגמרו הגירושין דאין גט לאחר מיתה דלא ידעו דנתבטלו הגירושין לגמרי מטעם דכל דמשייר בגיטא לא הוי גט כלל דלא הוי כריתות ויבואו להתיר גם היכי דלא הוי שיור הפוסל וכגון במעכשיו ולאחר למ"ד משום שלא נגמרו הגירושין דא"כ נאמר יקשה הא דקאמר הש"ס הכא דיבומי נמי תתיבם כיון דנתבטלו הגירושין לגמרי דאמאי לא ניחוש גם לענין יבום הך חששא גופא דחיישי' לענין כהונה דלא ידעו שהשיור מבטל הגט ויאמר שכל שלא נגמרו הגירושין לגמרי בת יבום היא ויבואו להתיר היבום גם היכי דלא הוי שיור הפוסל וכגון במעכשיו ולאחר ל' משום דלא נגמרו הגירושין. אם לא דנימא דכיון דמצות יבום קודם למ"ח ס"ל להש"ס דלא גזרו חז"ל משום חששא רחוקה כזו לבטל מצות יבום ועדיין הדבר צריך תלמוד ודו"ק היטב בכל זה. עוד עלה לכאור' על לבי להביא ראיה למ"ש בנ"ד דאף אי הוי שיור הפוסל בגט מ"מ לא תלינן בתנאה וחזרה מהא דכתבו הפוסקים דאף דלא קיי"ל כר' יוחנן ורק כרב דבמקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' תנאה או חזרה הוי מ"מ באמר לה הרי זה גיטך מעכשיו ולא תתגרשי בו אלא לאחר ל' לכ"ע שיורא הוי והרי הראב"ד ז"ל הוא מהסוברים דגם בלאח"ז השיור פוסל הגט וא"כ למה לא נתלה לומר דלתנאה וחזרה כוון א"ו דבכה"ג ליכא למיתלי בתנאה וחזרה או משום דכיון דהוי לישנא המורה לכ"ע על שיורא ליכא לפרשו על תנאי וחזרה או דבגט כיון דמ"מ אהני ליה דבריו לפוסלה מהכהונה אין ראי' דלתנאה וחזרה נתכוין וכנ"ל. אמנם אחרי בינותי ראיתי דדברי הפוסקים אלו המה בהא דאיבעיא לן בש"ס דכתובות דף פ"ו הרי זה גיטך ולא תתגרשי בו אלא לאחר ל' והלכה והניחתו בצדי ר"ה מהו כו' דפירש הראב"ד ז"ל במעכשיו ולאחר ל' דהיינו דאמר לה הר"ז גיטך מעכשיו ולא תתגרשי בו אלא לאחר ל' דבזה לכ"ע שיורא הוא וקמבעי' לן אי מהני כשהי' הגט בשעת גמר חלותו בצדי ר"ה ומוכח א"כ דלא הוי שיור הפוסל דאי הי' מונח בחצירה פשיטא ליה דמגורשת ואי הוי שיור הפוסל בטל גיטא לגמרי וע"כ צ"ל דאף דהראב"ד ז"ל ס"ל במעכשיו ולאחר ל' דלא הוי כריתות לר"י דס"ל דשיורא הוי מ"מ בהך דלא תתגרשי בו כו' ל"ש זה ומשום דאין כאן התחלות גירושין עד שיעבור הזמן ורק דאומר לה שמעכשיו יהי' זה גיטה והיינו לענין הנתינה שתקנה הגט מעכשיו להתגרש בו לאח"ז ואין כאן שיור בהגירושין דכל הגירושין חלים לאחר ל' משא"כ במעכשיו לאחר למ"ד דהגירושין מתחילין מעכשיו ונגמרים לאח"ז והוי שיור בהגירושין וז"ב. וכיון דהגירושין חלים שפיר בהך דהתם לאחר ל' פשיטא דלא שייך לתלות בתנאה וחזרה ואין א"כ ראי' לנ"ד וכמובן [ויש לי הרהורי דברים לפ"ז בהך דהר"ז גיטך מעכשיו ולא תתגרשי בו אלא לאחר זמן אי נפסלה לכהונה מעכשיו כיון דאין כאן עתה שום התחלה להגירושין גם לפי דבריו ול"ד להך דא"א מותרת כו' דעכ"פ לפי דבריו היא מגורשת ממנו ורק דמחמת דהוי שיור הפוסל בטל גיטא ביחוד לפמ"ש לדעת הרמב"ם ז"ל דהיכי שנתבטל הגט גם מטעם שיורא מותרת לכהונה מה"ת עמש"ל ותבין את אשר לפניך ואכמ"ל יותר והבן]

ואחר כל הדברים האלה והחזיון הזה נבוא לחקור בענין השאלה שלפנינו הנה אנן קיי"ל דבכל התור' כולה תוך כדי דיבור כדיבור חוץ ממקדש ומגרש עיין ש"ס דנדרים דף פ"ז וב"ב דף קכ"ט וכפי הבנת רוב הפוסקים אין בחזרתו כלום ובטוש"ע אה"ע סי' מ"ט כתב המקדש וחזר בו כו' אפי' תכ"ד אין חזרתו כלום ובסי' קמ"א לגבי גט כתב ואם הגיע לידה אינו יכול לבטלו אפי' תכ"ד ועיין רמב"ם ורא"ש ור"ן ז"ל ושאר פוסקים אולם הרשב"ם ז"ל בב"ב שם כתב דהוא רק חומרא דרבנן משום לעז ממזרות ואם קידש וחזר בו תכ"ד מקודשת ואינה מקודשת עיי"ש ועי' בתשו'