ברכת רצ"ה ס

א"צ דוקא בפני בע"ד ועיין חו"מ סי' ל"ח ורק דעיקר הטעם הוא משום דהוי צערא דגופא ואין לחלק איפוא בין עדי טומאה לעידי כיעור דהוי רק מטעם חששא וכמו כן בין האשה להבעל וכמובן ודו"ק בכ"ז כי קצרתי. **(מלחמות אריה בספרי מצפה אריה סי' ל"ו כתבתי תשובה ארוכה על הענין הלז ומשם תדרשנו אך אחת היא אשר אמרתי להזכיר כאן מה שהערותי שם דכאן אין חסרון כלל מה שנתקבל העדות שלא בפני הבעל והאשה לענין מה שאנו דנין עכשיו להתיר את הבעל לישא אשה אחרת אפילו אי נימא דלא מהני לענין לאסור אותה על בעלה מ"מ לענין היתר לישא אשה אחרת שפיר מהני וכתבתי שם ראי' מושכלת מב"ק מ"א וכתבתי שאח"כ מצאתי בתשו' דברי ריבות סי', רכ"ו שכתב בשם הרשב"א ז"ל כן בהדי' ע"ש אך עתה התבוננתי שיש להביא ראי' מגמרא מפורשת בכתובות כ' ע"א דאמרינן התם דאין מזימים את העדים אלא בפניהם ומכחישין את העדים שלא בפניהם והזמה שלא בפניהם נהי דהזמה לא הוי הכחשה מיהו הוי וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ' י"ח מה' עדות ע"ש ועיין בשט"מ שם הרי מבואר בהדי' דאע"ג דהגב"ע נוגע להזמת העדים דלא מהני מחמת דהוי שלא בפניהם מ"מ מקבלין עדותן שיהי' מהני למה שבין המלוה והלוה א"כ הכא נמי אף אי נימא דלא מהני לענין לאסרה לבעלה מ"מ מהני להתיר חדרגמ"ה שזה אינו רק שאלה הנוגע לאיסור והיתר וז"ב:)** והנה כפי שאמר לי הבעל המוכ"ז אבינה מדבריו כי הי' בל"ז קלא דלא פסיק ואם כן הוא אין אנו צריכין להעדאת העדים כלל לענין שיהי' מצוה לגרשה וכ"כ לענין חדרגמ"ה לענין גירושין בע"כ וכנ"ל אך לא אוכל לדון על פי דבריו בשגם שהמה באו מעורבבים הרבה. סיומא דהך פסקא אם אמת נכון הדבר כי הי' קלא דלא פסיק שזינתה שלא ע"י העדים ויראה כת"ה כי קשה הרבה לפני האיש הזה להשיג התרת מאה רבנים כמבואר בהתקנה אז דעתי מסכמת לעשות לו תקנה באופן זה שידור קונם גופה לתשמיש עליו עד"ר ואח"כ יזכה לה גט ע"י אחר בזכי וכנ"ל דבאופן זה הגט זכות הוא לה ואח"כ יחזור ויקבלנו ויתננו לידו בתורת שליח להולכה וכנ"ל דלגבי דידה יש להחמיר לכתחלה ועיין בגוף התקנות בתשובות מהר"ם מרוטינבורג ז"ל דגם לענין היתר גט בע"כ צריך היתר ג' קהלות היינו שלשה בתי דינים בשלשה קהלות שיתאספו יחד בכנופיא הב"ד ועוד שאר לומדים בכל עיר ועיר מהשלשה האלה וא"כ אחרי שבנ"ד ע"י נדרו הוא גורם לה שתהי' מוכרחת לקבל גט צריך עכ"פ היתר ג' קהילות כאמור

אמנם אי לא הוי קלא דלא פסיק שלא על ידי העדים אין אני מהמנוים להתיר לו לישא אשה אחרת רק ע"י היתר מאה רבנים מג' מלכיות דוקא דאף שנמצא בתקנה אחת במהר"מ שם שכתב שם ג' ארצות וזה נסבה שמקצת מהאחרונים ז"ל החליטו דדי שלשה מדינות אף תחת יד מלך אחד ובאמת דלשון ארצות נוכל לפרש כן וכדתנן ג' ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן והגליל אולם ילמד סתום מהמפורש בתקנת ר"ת באגודת חכמי צרפת ז"ל למעלה בדף הסמוך במהר"ם ז"ל שם דצריך מאה רבנים מג' מלכיות אוניואה ולומברדיאה וצרפת ועיין שם בתקנה השני' שיש הוספה על הראשונה שיהי' מג' ארצות ומג' קהלות ואפשר לומר לדעתי שהוסיפו אח"כ זאת אולי הי' טעם חדרגמ"ה גם משום לתא דגט בע"כ שע"י הקטטות תקבל גט שלא ברצונה. ויען שבתקנת גט בע"כ גזרו שלא להתיר רק ע"י ג' קהלות הוסיפו גם בזה שמלבד מה שיתלקטו על ההיתר דב' נשים מאה רבנים צריך ג"כ ג' קהלות דהיינו לדעתי שלשה בתי דינין וכאמור למעלה ובלי מאה רבנים וכנ"ל מג' מלכיות וג' קהילות אף שיש מקילין במקום מצוה וכנ"ד שיושב בלי אשה ויש חשש הרהורא אין להקל נגד הסכמת רוב הפוסקים האחרונים ז"ל ואך ע"ד השלשת הכתובה דעתי נוטה ואני נמנה להקל בנ"ד אחרי שברחה במרד ובמעל מבית בעלה זה יותר משנה והפסידה א"כ כתובתה מטעם מורדת ואף דמורדת צריכה התראה הנה כבר כתב הגאון בעל חתם סופר ז"ל אה"ע ח"ב סי' צ"ט דהיכא שברחה וא"א להתרות אין ההתראה מעכב ואם אמנם לא ידעתי מאין לו זה עכ"ז אחרי שהגאון הנ"ל כתב כן בפשיטות אין ספיקא דידי מוציא מידי ודאי של הגאון בעל חת"ס ז"ל ולא ראינו אין ראי' וביחוד בנ"ד שיש לנו עוד צדדים וסניפים להקל. דעת האחרונים ז"ל שהבאתי דמהני קבלת עדות גם שלא בפני בע"ד בדיעבד גם לענין שתאסר לבעלה ולדעתם הפסידה א"כ כתובתה מטעם העידי כיעור וגם דעת המקילין דבמקום מצוה וגדר עבירה חשש הרהורא לא גזר רגמ"ה ז"ל כלל ואף שבשני הדברים האלו רבו המחמירים עכ"ז סניף להתיר מיהא הוי וגם זו"ז בדברי הרמ"א ז"ל שהחליט בתשובותיו דכיון שלענין שתאסר על בעלה ל"מ גם בדיעבד אם נגבה העדות שלא בפניה גם לענין הפסדת הכתובה ל"מ עדותן ויש עוד לדבר הרבה דאין זה ברור עוד כ"כ ובצירוף כל הטעמים האלה פשיטא שאין להחמיר ולעגנו בשביל השלשת כתובתה והנלפע"ד כתבתי: סי' כא ב"ה יום א' כ"ד טבת תרל"ח. לבוב: לכבוד הרב המאה"ג וכו' מו"ה יוסף יצחק הכהן אבד"ק זאבירטוב ומצ"פ לק' יאנוב

תוכן השאלה כפי הגב"ע שהאשה חנה גיטל בת ה' מו"ה אביגדור אינגבר נתגרשה מבעלה ה' שלום יצחק הלוי בב"ד דק' זאויחוואסט כדת ואחר איזה ימים בא המגרש להב"ד דשם ואמר שמסר מודעא בתוך זמן הכתיבה בפני עדים איך שהי' אנוס על כל זה ומה שיתן הגט וגם יבטל המודעא אח"כ הכל הוא מוכרח מחמת אונס וגבו עדות ואמרו שאמת הוא שמסר מודעא כנ"ל וגם יודעים באונסו ונאמר בהגב"ע כי על האונס לא יכלו לגבות עדות כי בנתים נסע המגרש ואין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד אך על המסירת מודעא גבו עדות כדת עכת"ד השאלה וזה החלי בעזהש"י. גרסי' בש"ס דב"ב דף מ"ב אמרי נהרדעי כל מודעא דלא כתוב בה אנן ידעינן בי' באונסא דפלניא לאו מודעא היא וקאמרינן מודעא דמאי אי דגיטא ומתנתא גלויי מילתא בעלמא היא ואי דזבינא והאמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני מודה רבא היכי דאנוס כו' ופי' הרשב"ם ז"ל אהך דגלויי מילתא דאם איתא דניחא לי' למ"ל למסור מודעא כו' אלא ודאי נאנס בגט ובמתנה זו כו' אבל בלא אונס אי אמר גט שאעשה לא יהא גט אין זה ביטול דכיון דלא נאנס אנן סהדי דגמר בלבו בשעת מעשה לעשותו גט גמור ולא מהני ביטול דקודם כתיבה אא"כ ביטל אחר כתיבה ע"כ והרמב"ם ז"ל פ"ו מה' גירושין ה' י"ט כתב זה לשונו וכן מי שאמר לשנים גט שאני כותב לאשתי בטל הוא וכתב אח"כ גט ונתנו לה בפני שנים אחרים הר"ז בטל וזו היא מסירת מודעה על הגט וראיתי להמפורשים ז"ל שכתבו לדעת רבינו ז"ל שעיקר מסירת מודעא בגט היינו שאומר שגט שיכתוב יהא בטל וקצת הוסיפו לומר לדעתו שאם לא בטל הגט שיכתוב בפירוש ורק אמר לעדים אנוס אני ל"מ דזה האמירה שהוא אנוס לא חשוב ביטול להגט ורק שהוא ג"ד וקיי"ל