ברכת רצ"ה מ

לשמור גיטה ורק שא"י לשמור את עצמה וכנ"ל או דס"ל דכל כה"ג שא"י ליתן מצד אחר שפיר חשוב הכתיב' לשם גירושין ודלא כמ"ש לדעת הרשב"א ז"ל דגם בכה"ג חשוב הכתיבה שלא לשם גירושין וכנ"ל או דס"ל דהיכי שהוא משום גזיר' גם אם עבר וגירש לא מהני וא"כ יכול ליתן לה שתהי' מגורשת מה"ת והו"ל הכתיבה לשם גירושין וכמש"ל. וכאשר הראיתי דברי אלה לכבוד חתני הרב הה"ג וכו' מהר"א ברודא נ"י אמר להביא ראי' דכל שהעיכוב היא מצד אחר חשוב לשמה מש"ס דקדושין דף ט' דמסיק דשטר קידושין בעי שיכתוב לשמה דמקשינן הויה ליציאה ואמרינן כתבו לשמה ושלא מדעתה רבא ורבינא אמרו מקודשת והכי קיי"ל הרי דאף שהיא עדיין אינה רוצית וא"י ליתן לה חשוב לשמה וע"כ דה"ט משום שהעיכוב שהוא מצד אחר לא משוי ליה שלא לשמה ופלפל בזה דמש"ה נקט לקמן דף ס"ב הנותן פרוטה לשפחתו שתהי' מקודשת לו לאחר שישחררה דבקידושי שטר פשיטא דלא מהני משום דלא חשוב לשמה דדמי להך דגט לאשה דעלמא והעיר דמדברי הש"ס הנ"ל יש ראי' לדעת הרמב"ם ז"ל דלפירושן של הרא"ש ודעמי' ז"ל בהך דכתב גט לאשה דעלמא דהטעם היא רק משום דהוי דבר שלא בא לעולם יקשה דמה קמבעי' לי' ליבמתו מהו הרי יבמתו הוי בידו דויבמה בע"כ ול"ח דבר שלא בא לעולם וכדמוכח בש"ס דהכא. ויפה העיר וכל דבריו נכוחים וערבים ואם נאמר לחלק לדעת הרשב"א ז"ל שהבאתי בין היכי שהמניעה היא בעצם וכהך דנשחטה שאין עתה בת גירושין כלל ובין הך דשטר קידושין שלא מדעתה שא"צ רק רצון דידה במה שיש לדבר עוד פשיטא דהיכי דיכולה לשמור את גיטה דל"ה רק משום גזירה דחשוב לשם גירושין אף א"נ דעבר וגירש מגורשת דא"י ליתן לה הגט דזה אינו מניעה בעצם רק שיעבור על דברי חכמים והבן זה

ונחזור לנדון שלפנינו הנה אחרי שקיימתי דברי חכמים גדולי הדורות ז"ל הנזכרים בב"ח ז"ל שהוצרכו למסירת גט ליד שליח וטעמם ונימוקם עכ"ז היכי שיכולה לשמור את גיטה ורק שא"י לשמור א"ע ושיש לומר דבכל גוונא תקנו ואף כשהיא בכלל משלחת וחוזרת משום לא פלוג אין לבטל השלשת ומסירת הגט אף בשוטית גמורה וכנ"ד דמלבד מ"ש האחרונים ז"ל דיש לחוכך דאולי הי' קבלה בידם מאת מתקני התקנה רגמ"ה ז"ל וסייעתו שאין להתיר רק ע"י השלשת גט הנה לו יהא שהם בעצמם ז"ל עשו תקנה זו חלילה להרים ראש לבטל תקנת גדולים מפורסמים כאלו אשר פרטם בשמותם הב"ח ז"ל. אולם חלילה לדעתי להתיר שימסור לה השליח הגט הזה לכשתשתפה שתנשא בו אחר שנעשה שליח בעת שטותה דלא מצי עביד השתא ומלבד שצריך למנותו שליח מחדש צריך לכתבו מחדש ג"כ אחרי שלדעת גדול המורים הרשב"א ז"ל חשוב בכה"ג שלא לשם גירושין וכאשר בררתי למעל'

ואשר ע"כ גזרתי אומר עליו שישליש כתובתה וגם ימסור גט לש"ה ויבקש לו היתר ממאה רבנים [ולאו דוקא רבנים אלא גם מופלגי תורה שהגיע להוראה וכאשר כתבו האחרונים ז"ל] מג' מלכיו' דוקא ודלא כמ"ש קצת דדי משלש' מדינות דאם אמנם ג' ארצו' כפי שכתוב בכלבו היינו רק מדינו' וכדאמרינן שלש ארצו' לחזק' יהוד' ועבר הירדן והגליל. אולם בגוף התקנ' המובא במהר"ם ז"ל כתוב להדיא ג' מלכיות ומפרש והולך כגון אוניא' לומברדיא' וצרפת שהמה ג' מלכיות כנודע וגם ג' קהילו' דהיינו לדעתי שבתוך המאה שיוכל לקבץ אחד אחד יהיו שלשה ב"ד מג' קהלות שידונו ויחתמו בכנופיא וגם אנכי הנני נמנה ואצטרף בצירופי דרבנן להתיר לו לישא אחרת וזולת זה צויתי לו שיתן ת"כ שאם יצטרך ליתן גט מחדש יתן בלי עיכוב וכמ"ש בנוב"י ז"ל ושלא יהי' חשש גט מעוש' ועשיתי ע"ד חכמי ספרד ז"ל ויפלא בעיני על הגאון הנוב"י ז"ל שלענין שבוע' חקר ודרש ושת עצות שלא יהי' חשש מעוש' ולענין נתינת ת"כ לא עלה על לבו לחוש כלל ועכ"ז אם יהי' השם בעזר' להשיב' לחלימות' ויצטרך לגרש' מחדש אחשוב עוד גם בזה והנלפע"ד כתבתי: סימן יא אשיב ואומר שלום לכבוד הרב המאה"ג וכו' כ"ש מוה' אהרן זעליג מרגליות ני' אבד"ק בריולב

זה ימים מספר מסר לי הנגיד הנעלה מ' אליעזר שטירער ני' מכתב כ"ת עם שאלתו שאלת חכם ע"ד נערה שנתקדשה מרצונה לאחד לפני שני עדים והלכה בטבעת קדושין על אצבעה כמה ימים ואמרה שנתקדשה לפלוני וכן העידו העדים בב"ד ואך שני בעה"ב העידו בב"ד שאחד מהשני עדי קידושין הנ"ל הוא חשוד על עריות ומגלח זקנו בתער באמצע ואך אינו יודע אם על ידי ישראל או נכרי וגם ידוע בעיר כי זה העד עובד עבודה בשבת אצל אוצרי תבואה לברור ולרקד לקשור ולהתיר וכדומ' והעד מתנצל כי אין לו ממה להתפרנס את עצמו וראה הרבה בעה"ב נגידים מחללי שבת והוא עני והבעה"ב אמרו כי כן הוא שמחללים רוב הסוחרים שבת בפרהסיא. והנער' הנ"ל נשאת לאיש אחר ע"פ הוראת רב אחד בהגליל שם שאמר שאין חשש בהקידושין הנ"ל עכת"ד השאל'. ואבוא היום לחוות דעתי בגוף ענין הנשאל וע"ד הרב הנ"ל שהגיס לבו בהוראה זו חומר איסור אשת איש. אשר אין זה מהוראות ביטול בששים וכדומ' וכאשר מזקנים נתבונן אשר גם גדול בדורו לא סמך על עצמו להתיר לבדו. ומה גם איש כזה אשר מכותלי הוראתו ניכר כמה לא חלי ולא הרגיש לא שנה ולא שמש תלמידי חכמים וכאשר מבואר בדברינו להלן ברצות ה' וזה החלי בעזרתו ית'

גם אילו הי' נתברר פסולו של עד אחד מהשני עידי קידושין פסול תורה עפ"י ד"ת הנה נודע דעת הסמ"ג ודעמי' ז"ל דגם מקדש לפני עד אחד חוששין לקידושין היכי דשניהם מודים וכר"פ דס"ל הכי בקידושין דף ס"ה ובאה"ע סי' מ"ב הובאו שני הדיעו' והרמ"א ז"ל כתב לחוש לדעת המחמירים ז"ל ואך במקום עיגון ודחק גדול נוכל לסמוך על המקילין ז"ל ועיין בדבריו ז"ל שם שכ' דאם היו **(מלחמות אריה מה"ת לא איכפת לן אבל חטאת הא אמרינן בסנהדרין מ"ז ע"א הפריש קרבן ונשתטה פסול וגבי חטאת ליכא ענין שליחות כלל דנימא דכיון דעשאתו שליח בהיותו בריא יש בכח השליח להקריב גם בעת שטותו דהך סברא ל"ש רק בגט דמרבינן מקרא דושלחה שהבעל עושה שליח אבל בחטאת השליח שמביא את הקרבן להקרבה אינו עושה רק מעשה קוף בעלמא ומשו"ה פריך הש"ס התם והא בעי סמיכה ע"ש ברש"י א"כ הא יש חשש שמא נתקלקל דעת המשלח כיון שהניחו חולה וה"א דאין מקריבין אותו ושפיר איצטריך מתניתין לאשמועינן וזהו קושי' גדולה לדעתי. אבל לפי האמור י"ל דסוגיא דהכא אזיל אליבא דר"א דס"ל אם מת ראשון בטלו כולם ובמשנה שם כ"ט ע"א תנן המביא גט מא"י וחלה ה"ז משלחו ביד אחר ומוכח א"כ דגם השליח השני נותן את הגט בחזקת שהשליח הראשון קיים. ולפי מ"ש לרב אשי גם אי נתקלקל דעתו של השליח הראשון ג"כ אין ליתן את הגט ומוכח א"כ דל"ח כלל גם לזה ולהכי איצטריך הש"ס לומר הך צריכותא גבי חטאת דמספיקא לא ליעל חולין בעזרה ודו"ק:)**