ברכת רצ"ה לה

א"כ רק על הימיני מ"מ שמא העדים היונים לא ידעו זאת וחשבו דיעקב הוא שם העד וחתמו א"כ העברים על שניהם וכיון שאין עוד שום נ"מ בחת"י לשום אחד מהגיטין דכבר נכשרו בחת"י העברים י"ל א"כ דחתמו רק על אחד מהם או על השמאלי כדרך חת"י היונים או דחיישינן דגונדלית חתמו וכולהו אחד הוא דחתמו אימיני דלפי האמת ע"כ העברים חתמו על הימיני לבד דאנן ידעינן דהאי חתימה לאו דיעקב היא

אולם אחר העיון א"א לומר כן דמ"מ יש להכשיר גם השמאלי בחת"י היונים דממ"נ אם ידעו היונים דהאי חתימה לאו דיעקב היא והעברים חתמו א"כ ע"כ על הראשון לבד כדרך העברים א"כ שפיר יש לתלות ולומר דהיונים חתמו על שניהם וכנ"ל או כדרכם אי כגונדלית ואי נימא דלא ידעו מה שם העברי ותלו א"כ שכבר חתמו העברים על שניהם והיינו כדרך היונים ראובן בן אקמא ויעקב עד אבתרא א"כ אף דאין ראיה שהמה באו להכשיר שני הגיטין מ"מ מהכ"ת ניחוש דחתמו אימיני וגונדלית חתמו דכיון דלדעתם העברים חתמו עצמם כדרך היונים דאין מקום לומר שהמה חתמו בהיפוך כדרך העברים וא"כ נכשיר הימיני בחת"י העברים והשמאלי בחת"י היונים וכמובן. ועכצ"ל כנ"ל דהאי תירוצא לא סלקא לפי המסקנא וכמ"ש ודו"ק

וכמו כן אמינא להביא ראי' דכל כה"ג לא חשוב שינוי מדברי התוס' שם בהך דליתכשיר האי בעד עברי ועד יוני כו' שפירשו בשם ר"ת ז"ל שכל חתימה מכוונת בשיט' אחת ולא גרסינן אלא ולתכשר בעד אחד עברי וע"א יוני ותו לא והכי פירושו לא מבעי' אי לא חיישינן לגונדלית דאז יש להכשיר שניהם הראשון בשני עברים והשני בשני יונים אלא אף אי חיישינן לגונדלית קמא מיהא ליתכשר בע"א עברי כדרכו וע"א יוני גונדלית. ואי נימא דזה חשוב שינוי א"כ אין להכשיר בחת"י יוני שחתם גונדלית ול"מ להך תירוצא דלעיל דמיירי דלא כתב עד דצריך ע"כ לכתוב שמו ושם אביו דפסול כל שלא כתב כדרכו והוי שינוי בשם אביו שנקרא ע"ש אלא אף היכי דכתב עד דאין צריך לכתוב שם אביו כלל דעת הרשב"א ז"ל דפסול כששינה בו כיון דמ"מ צריך לכתוב גם שם אביו לכתחל'. ועיין באחרונים ז"ל לענין שינה שם אבי המגרש עיין בדבריהם ז"ל ותבין את אשר לפניך א"ו דזה ל"ח שינוי מה שחתם עצמו שלא כדרכו בשם אביו וה"ה א"כ ביש לו שני שמות להמגרש אין לחשבו כשינוי בהיפך בהם ודלא כדעת הג"פ ז"ל ודו"ק

אולם כל זה להלכה אולם למעש' לא מלאני לבי לסמוך על דעתי להתיר בשביל זה לבד אחרי שגדול האחרונים בעל ג"פ ז"ל החמיר כל כך לומר דאם היפך שמותיו י"ל דהגט בטל מה"ת ואשר ע"כ ראיתי לחפש עוד צדדים אחרים לצרפם להקל בנ"ד וראיתי לכת"ה שכתב דבנ"ד ל"מ דל"ח שינוי השם אלא דאף לכתחל' היה ראוי לכתוב כן כיון דנקרא בפי העולם בשם אביגדור לבד יש לכתוב שם אביגדור מקודם שהוא שם העיקר. ובמחכ"ת שגה בזה דזה ל"ש רק היכא שיש לו ב' שמות שנקרא בכ"א בפ"ע דכותבין בזה שם העיקר ועל שם הטפל דמתקרי וכהך דרובא מרים ופורתא שרה אבל כשנקרא בב' השמות יחד פשיטא דיש לכתוב כמו שנקרא הראשון ראשון והאחרון אחרון. אולם כאשר עיינתי בנ"ד אשכחנא מרגניתא בזה. עפמ"ש בסדר הגט סימן י"ט מי שנקרא בפי כל ועולה לתורה וחותם בשני השמות יחד אזי כותבים שניהם בלא דמתקרי כו' אבל אם נקרא בפי כל בשניהם יחד ועולה לתורה או חותם באחד מהם או שעולה לתור' וחותם בשניהם יחד ונקרא בפי כל באחד מהם כו' כותבין דמתקרי ובסי' קכ"ט כתב הב"ש ז"ל ג"כ דאם עולה לס"ת בשניהם ונקרא באחד כותב דמתקרי ורק שהוסיף דמ"מ אם כתב שניהם בלא מתקרי כשר עייש"ה. ולכאור' הדברים צריכים ביאור דכיון דהיכי דעולה לתורה בשני השמות יחד ונקרא ג"כ בשניהם יש לכתוב שניהם בלא מתקרי ואם כתב מתקרי כתב הב"ש בעצמו בסי' קכ"ט שם דהוי שינוי ופסול מאי נ"מ במה שנקרא באחד שיהי' מותר לנו לכתוב בין שני השמות דמתקרי. ולכאור' עלה על לבי לומר דכבר כתבו קצת האחרונים ז"ל דגם היכא דעולה לתור' ונקרא ג"כ בשני השמות יחד וכתב דמתקרי כשר ומשום דיש לפרש ראובן דמתקרי שמעון ג"כ וא"כ י"ל דדעת הב"ש ז"ל לחלק דהיכי דעולה לתור' ונקרא ג"כ בשניהם יחד הוי שינוי בכתב דמתקרי ומשום דכיון דאין חילוק כלל בין שם זה להאחר אינו נופל כלל לשון דמתקרי דהרי הוא נקרא בשניהם יחד ואיך נכתוב ששמו כך ומתקרי ג"כ כך הרי הראשון הוא כמו השני אבל היכי שנקרא באחד ורק שעולה לתור' בשניהם שפיר נופל לשון דמתקרי שכותב השם שנקרא בו וכותב דמתקרי ג"כ בשם השני והיינו שלתורה עולה ג"כ בשם השני וע"ז שפיר יצדק לשון דמתקרי על אופן זה ועפ"ז יש לבאר מ"ש בסדר הגט לעיל מזה שם דהיכא שעולה לתור' בשני השמות ונקרא בפי העולם בשם אחד אפי' נקרא בפי כל בשם השני יש לכתוב שני השמות בסדר שעולה בהם לתור' ולא הזכיר שיכתוב דמתקרי וכמ"ש שם בסופו ולפי הנ"ל ניחא דדוקא היכא דעולה לתור' בשניהם יחד ונקרא בפי העולם בשם הראשון יכול לכתוב דמתקרי ויכול לכתוב השם שנקרא בו וכותב דמתקרי לתור' בשם השני ג"כ וכנ"ל דע"ז נופל גם כן לשון דמתקרי אבל היכי שנקרא בשם השני והוא כותב ע"כ בסדר שעולה בה לתור' אין שייכות למתקרי דהשם הראשון אינו שם לבד בפ"ע דבפי העולם הרי לא נקרא בו רק בשם השני ולתור' עולה הוא בשניהם יחד ואיך יוכל לכתוב שם זה וכי הוא מתקרי ג"כ בשם השני דמשמע שיש לו שם זה הראשון לבד ורק שנקרא עם זה בשם השני ג"כ וע"כ סתם דבריו וכתב שיכתוב שניהם כסדר שעולה לתור' דלא פסיקא ליה אם יכתוב דמתקרי וכנ"ל דיש לחלק לפ"ז בין נקרא בשם הראשון לנקרא בשם השני שאין כותבין דמתקרי כן עלה על לבי בראשית ההשקפה. אולם קשה דמאין הרגלים לומר דיותר טוב לכתוב בכה"ג בין שני השמות דמתקרי ורק דאם כתב בלא מתקרי כשר דלפ"ז אף שיש מקום לפרש ג"כ לשון דמתקרי אבל מ"מ פשיטא דיותר טוב לכתוב בלי מתקרי וכמובן. ועכצ"ל טעם אחר לדעת' ז"ל דס"ל דכל מי שניתן לו שני שמות בשעת הליד' יש לומר שנתנו לו שיהי' לו שני השמות יחד אולם כ"כ יש לומר ששני השמות שנתנו לו ע"ש שני בתי אבות כנהוג היינו שיקרא בשם האחד וכ"כ בשם השני כפי רצון הקוראים אותו בשם זה או זה וכמו דיש שנקרא לו בשם זה במקום ההוא ושם אחר במקום אחר ואף במקום אחד יש שקוראין אותו בשם זה ויש קוראין אותו בשם אחר וכהך דרובא מרים ופורתא שרה או מחצה על מחצה וכמבואר כ"ז בפוסקים וכשנקרא א"כ בשם אחד ורק שעולה לס"ת בשני השמות יש הוכחה ששני השמות מחולקים המה שנקרא בזה או בזה ולא שם כפול וממה שעולה לס"ת בשני השמות יחד אין ראי' דדוקא בגט צריך לפרש היכי שהשמות מחולקים דמתקרי אבל בקריא' לס"ת אין אנו מדקדקים בזה ועיין בש"ע סי' קכ"ט סעיף י"ח דגם עד החותם חותם בשני השמות אף כשנקרא בכל אחד לבדו ואינו כותב דמתקרי דדי שמודיע שיש לו ב' שמות וכ"כ בקריאה לס"ת אנו מודיעים שיש לו שני שמות וגם כשהן מחולקים קוראים אותו כן ורק היכי שעולה לס"ת מקרי ג"כ בשני השמות ביחד אמרי' דשמו הוא שם כפול [ולכאור' עדיין