ברכת רצ"ה לד
Birchat Raztah 34 · ברכת רצ"ה · free full Hebrew text
Open in the reader →איונים דחתמו אחר העברים יש לומר דחתמו כדרך העברים אבל על העברים שחתמו מקודם אין לומר דחתמו גונדלית כדרך היונים דאל"כ הו"ל לומר דשניהם פסולים אף הימיני ומשום דשמא העברים חתמו על השמאלי כדרך היונים והיונים כדרכם וא"כ כולם אגט השמאלי חתמו ושמא להיפוך כולהו אימיני חתמו שהיונים חתמו גונדלית והעברים כדרכם. ואמאי הכא אמרינן דכיון דחתמו יונים גם העבריים חתמו מקודם כדרך היונים ויתכשר האי בראובן בן והאי ביעקב עד. וגם דיקש' עוד יותר דפשיטא דיותר יש לומר שחתמו כדרכם ממאי דנימא גונדלית חתמו וכיון דפסלינן מחשש דגונדלית חתמו מכ"ש דיש לחוש יותר שחתמו כדרכם ולמה יתכשר שניהם שנאמ' דגונדלית חתמו העבריים וצ"ל דדוקא היכי שלא חתמו בודאי רק על גט אחד חיישינן גם לגונדלית ורק למי שחותם אח"כ אבל לא על העבריים שחתמו מקודם אבל היכי דנוכל לומר שחתמו על שני הגיטין כל מה שנוכל לתלות תלינן ומשום דכיון דאתי מתם נמשך מזה לזה גם להכשיר תלינן שחתמו על שניהם וגם אעבריים שחתמו מקודם תלינן לומר שחתמו גונדלית כדי שיוכל להיות חתימתם על שני הגיטין האי בראובן בן והאי ביעקב עד. ומעתה י"ל דבאמת זה חשוב שינוי כשעברי חתם עצמו ראובן בן ורק דקושית הש"ס היא דמ"מ נכשיר שני הגיטין בחתימת העבריים והיונים דאף אם נאמר דהיונים חתמו עצמן להיפך ראובן אקמא ובן יעקב אבתרא שחתמו עצמן כמו העבריים בזה שתיבת בן נכתב אצל שמם וא"י א"כ להכשיר שני הגיטין ע"י חתימת היונים שנאמ' ראובן בן על קמאו ויעקב עד על בתרא מ"מ נכשיר בצירוף את שני הכתות שנאמ' ששניהם חתמו עצמן על שני הגיטין שהעברים חתמו כדרך יונים ראובן בן אקמא ויעקב עד אבתרא והיונים חתמו גם כן אשני הגיטין היינו כדרך העבריים ראובן אקמא ובן יעקב עד אבתרא ובזה שני הגיטין כשרים מפאת העבריים הגט השמאלי ביעקב עד ולא הימיני כיון שנכתב בשינוי ראובן בן ולא בן ראובן ומשום היונים הגט הימיני בראובן שהוא שמו ולא השמאלי שנכתב בן יעקב ולא יעקב בן כדרך יוני ולפ"ז יש לכאורה להביא קצת ראי' להיפך דזה חשוב שינוי דבש"ס שם משני אהך דליתכשר הך בראובן בן והאי ביעקב עד דלא כתב עד ואב"א לעולם דכתב עד וידעינן בהא חתימה דלאו דיעקב היא ולכאורה יקשה דהתינח בח"י העבריים אבל עדיין יקשה דלמה לא יכשר גם השמאלי בח"י היונים דכיון דעיקר הא דהגט השני פסול הוא רק משום דחיישינן לגונדלית א"כ לא ידעינן שם השדים אם הוא ראובן או יעקב א"כ מ"מ כשרים שניהם בחתימת היונים אי כתבו ראובן בן אקמא ויעקב אבתרא י"ל דחתמו בחת"י היונים ומתכשר האי בראובן בן והאי ביעקב עד ואי כתבו ראובן אקמא ובן יעקב אבתרא י"ל דחתמו כחת"י העברים וחתמו א"כ ראובן אקמא ובן יעקב אבתרא דכל היכי דנוכל לחלות שחתמו אשניהם תלינן אף שנצטרך לומר שחתמו גונדלית וכנ"ל א"ו דכל כה"ג חשוב שינוי ויוני שחתם בן יעקב או עברי ראובן בז פסול דהוי שינוי וא"כ דאין להכשיר השמאלי בחת"י העברים דידעינן בהאי חתימה דלאו דיעקב היא וע"כ שכל החתימ' היא אגט הראשון לבד גם מצד חת"י היונים אין להכשיר בכתב ראובן אקמא ובן יעקב אבתרא דחיישינן לגונדלית שחתם כחת"י העברים ושמו ראובן וליכא א"כ חת"י רק אראשון אבל השמאלי אין להכשיר בבן יעקב דהו"ל שינוי שהוא יוני ונקרא יעקב בן ולא בן יעקב אמנם אי נימא דזה לא חשוב שינוי הדק"ל ונצרך לדחוק ולומר דלפי הך תירוצא הוי ס"ד דאין להכשיר כלל בעדות וחת"י היונים משום דהוי מופלג שני שיטין וזה דוחק גדול דהך דמלאוה בקרובים כשר הלכתא היא כן עלה לכאורה על לבי
אולם אחר ההתבוננות ז"א וקשה להאמר כלל דבשלמא אי מהני חת"י אשני הגיטין שפיר י"ל דתלינן בכל מה שאנו יכולין לתלות שחתמו אשניהם כדרכם או אף גונדלית אבל אי אנו אומרים דמה שנקרא בשינוי ליכא להכשירו א"כ מהיכי תיתי נתלה שחתמו כן ושיהי' חת"י על שני הגיטין כיון דלא מהני רק על האחד מהכ"ת יחתמו על שניהם ואין להכשיר א"כ שני הגיטין בח"י העברים אף בצירוף חת"י היונים דהיינו מפאת חת"י העברים הגט השמאלי שנאמר שחתמו גונדלית כדרך היונים והשמאלי כשר ע"י יעקב עד והימיני מ"מ פסול משום דחשוב שינוי דמנ"ל לתלות כן ויותר יש לתלות שחתמו כדרכם אימיני לבד דמ"ל ימיני ומ"ל שמאלי כיון דבין כך ובין כך לא תועיל חת"י להכשיר שניהם וכ"כ להיפוך בח"י היונים ומלבד זה הנה כפי המבואר בחי' הרשב"א ז"ל שהבאתי לא תלינן שחתמו העברים גונדלית רק היכי שחתמו ג"כ יונים בגט זה ותלינן א"כ שגם העברים חתמו כדרך היונים ואף שחתמו מקודם כדי שיהי' חת"י על שני הגיטין אבל היכא דליכא יונים אין מקום לתלות כלל אף בכה"ג שחתמו העברים כדרך היונים וכן מוכח מטוש"ע סי' ק"ל דאם כתב ראובן בן תחת האחד ויעקב עד תחת השני פסול ולא מחלקינן אי ידעינן בהך חתימה דלאו דיעקב היא אם לא ועיין ב"ש שם אמנם עיקר הדבר כנ"ל דכיון דליכא רק עבריים ל"ש לתלות כלל שחתמו כדרך היונים וז"ב בביאור כוונתם. ומעתה אי נימא דזה חשוב שינוי גם בצירוף חת"י היונים אין להכשיר שניהם כשחתמו היונים ראובן אקמא ובן יעקב אבתרא והיינו דנאמ' כנ"ל שהעברים חתמו כדרך היונים ראובן בן אימיני ויעקב עד אשמאלי ועכ"פ השמאלי כשר דהימיני חתם בשינוי והיונים חתמו גונדלית כדרך העברים ומתכשר בחת"י הימיני עכ"פ דכיון דהעברים חתמו מקודם כדרך יונים אין מקום לתלות כלל שהיונים חתמו אח"כ בהיפוך כדרך העברים דדמי להיכא דליכא עברים כלל אגט זה דלא שייך לתלות שיחתמו היונים כדרך העברים וכנ"ל בהך דעברים דאי ליכא יונים ליכא למיתלי כלל בגונדלית אף שעי"ז תוכל להיות חת"י אשניהם דמ"ל אי ליכא עברים כלל או דיש עברים וחתמו כדרך יונים ואין מקום איפוא להכשיר שניהם רק אי נימא דזה ל"ח שינוי כשהעברים חתמו ראובן בן ומיתכשרי שפיר שני הגיטין בחת"י העברים ראובן בן אקמא ויעקב עד אבתרא דכיון דאיכא יונים שפיר יש לחלות שהעברים חתמו כדרך יונים להכשיר שניהם וכנ"ל בשם הרשב"א ז"נ וע"כ אנו צריכין לדחוק ולומר לפ"ז דלפי הס"ד דמתרץ דידעינן בהך חתימ' דלאו דיעקב היא לא אסיק אדעתא דהא דלא מכשרינן גם השני בחת"י היונים לאו היינו משום דמופלג שני שיטין דאל"כ יקשה כנ"ל דנכשיר שניהם בחת"י היונים שנתלה דחתמו אשניהם או הראשון בראובן בן והשני ביעקב עד או אף כשחתם ראובן אקמא ובן יעקב אבתרא בראובן ובן יעקב שנתלה שחתמו להכשיר שניהם כחת"י העברים ולפי המסקנא עכצ"ל כתירוצא קמא דלא כתב עד דא"א לחלק חת"י וע"כ לא חתמו רק על אחד וחיישינן דגונדלית חתמו וחת"י הוא א"כ רק על הימיני וכמבואר. ולכאור' עלה על דעתי לומר דבאמת הך תירוצא דידעינן בהאי חתימה דלאו דיעקב היא לפי המסקנא אתיא והא דלא מכשירינן שני הגיטין בחת"י היוני דלא ידעינן שם העד וכנ"ל הוא מטעם אחר דדוקא בחת"י העברים יש מקום לתלות ולומר דחתמו אשניהם ואף כשנצטרך לומר שחתמו גונדלית ומשום דכיון דהמה חתמו בראשונ' וחת"י נמשכה על שני הגיטין יש לתלות ולומר דחת"י קאי על שני הגיטין משא"כ בחת"י היונים שחתמו באחרונה שפיר י"ל דחת"י לא קאי רק על אחד או הימיני או השמאלי דחיישינן לומר דאף דאנן ידעינן בהאי חתימה דלאו דיעקב היא וע"כ הוא