ברכת רצ"ה לג

דאמר פלונית שפחתי עשתה לי קורת רוח עשו לה קורת רוח דכופין את היורשין יש לומר יותר לכוף לקיים דברי המת ודבריהם באו סתומים דלאיזה טעם נכוף התם יותר ולפי הנ"ל אמינא דכוונתם ז"ל דכיון שאמר הטעם שישחררה וכדומה משום שעשת' לו קורת. רוח אין לחוש שחזר בו קודם מותו ודמי להשליש ביד שליש ודו"ק. ואך אם לא כתוב לשון צווי הנה כבר כתב הרמב"ן ז"ל דלא שייך כלל ענין מצוה לקיים דברי המת עיין עליו: וע"ד אם הי' בידה ליתן כלל מהעזבון דאולי לא עשה אותה רק אפוטרופוס. הנה לכאור' הדין מפורש דכותב כל נכסיו במתנ' לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופוס. אמנם אחרי התבוננתי יש בזה חלוקים דלדעתי היכא שכתובת' עולה כדי כל הנכסים שפיר קנתה אותן ואינו יכול להשביע' שבועת כתוב' ומשום דעיקר הטעם שאנו מבטלים המתנ' הוא משום אומדן דעת דאין אדם נותן כל אשר לו לאשתו ומניח בניו או יורשיו והיינו דחז"ל חשבו זאת לאומדנא דמוכח כל כך שמבטל גם משמעות הלשון שאמר בפי' להיפך והיכא א"כ שמגיע לה הכל בכתובת' יש לומר שבזה שנתן לה במתנ' אינו העברת נחלה ורק שפטר' משבוע' דידע שמגיע לה ולא הוי אומדנא דמוכח עכ"פ. וזה ברור אצלי לדינא. ואך בזה אני מסתפק היכי דדמי כתובת' אינם עולים דמי כל הנכסים האם יכולה ליקח כדי כתובת' בלי שבועה דנימא דכנגד זה הקנה לה במתנ' וכנ"ל או דילמא דנימא דכיון דע"כ אתה מוציא לשון המתנ' ממשמעות' לומר שלא עשאה אלא אפוטרופסת אינה יכול' לגבות גם כדי כתובת' אלא בשבוע' וצ"ע אצלי ונ"מ בזה בנ"ד אם כתובת' אינה כדי כל העזבון ורק כפי דמי הס"ת אם הי' בידה ליתן אותה במתנ' כן עלה על לבי לכאור' אולם אחרי אשר התבוננתי ראיתי דאין לספק כלל בנ"ד בכה"ג דכיון שלקח' מעות מהעזבון וכתבה לעצמ' ס"ת הו"ל כתפס' בכתובת' דאף דלא נשבע' הוא בחזקת יורשיה ואף שהוא ביד ב"ד דעת הפוסקים ז"ל דהוא בחזקת יורשי' עיין בדבריהם ז"ל וביחוד היכי דנתנ' בחייה לאחר וכנ"ד לפמ"ש לעיל דקנו מתורת חצר ודו"ק בזה כי קצרתי. עוד ראיתי לבאר דלדעתי לא אמרינן דלא עשאה אלא אפוטרופסת רק שכתב בלשון כל נכסיו אבל היכי שפרט נכסיו ולא כתב לשון כל שפיר קנתה דחיישינן שמא שייר וכ"ש היא מהך דשכ"מ שפרט כל נכסיו המבואר בסימן ר"נ דההוא דעשא' אפוטרופסת הלכתא בלא טעמא קראוהו הפוסקים ז"ל וא"כ הבו דלא להוסיף עלה ודו"ק. הנה בררתי ת"ל כל פרטי הדברים לפע"ד והנני ידידו: סימן ט'

ע"ד שאלתו באיש אחד שגירש את אשתו בשם אביגדור יהושע כי כן הי' מוחזק בשם במקום הכתיבה והנתינה אולם החזקה הלזו היתה באופן כזה שכתב כמה איגרות קודם הנשואין וחתם עצמו בשם זה אביגדור יהושע ואח"כ הי' שם כ"ד ימים ונתקוטטו הזוג ונסע לבית אביו ואחר עבור שנתים ימים בא אבי המגרש עם כו"ה מקויימת ובכו"ה חתם עצמו המגרש ג"כ בשם אביגדור יהושע ואחר איזה ימים בא המגרש וגירשה בפני הרב וב"ד אשר הי' בעת ההיא בק' בשם זה שהי' מוחזק ועלה לתורה שם. ועתה הבעל מערער ששמו הוא יהושע אביגדור וכן עולה לתורה בעירו ונקרא בפי העולם אביגדור לבד. וכת"ה רצונו לשמוע חוות דעתי בזה ואבא היום להגיד את אשר עם לבבי בזה ומאת ה' אשאלה עזר שלא אכשל בדבר הלכ' וזה החלי בעזרתו ית'

הנה כבר הביא מעכ"ת דעת הג"פ ז"ל שכתב בסי' קכ"ט ס"ק ס"ג דמי שנקרא בשני השמות ביחד כגון שם טוב וכתב בהיפוך טוב שם וה"ה למי שנקרא ראובן שמעון וכתב שמעון ראובן הגט פסול ובס"ק צ"ט שם הפריז עוד יותר וכתב ז"ל ומילתא דפשיטא היא בעיני דמי שנקרא בעת הלידה ראובן שמעון וכן רגיל לחתום וכן עולה. לס"ת אם יהפוך השמות בגט ויכתוב שמעון ראובן הגט פסול ודמי למי שנקרא שם טוב וכתב טוב שם או למי שנקרא יום טוב וכתב טוב יום דמלתא דפשיטא היא דהגט פסול או בטל עכ"ל ומדברי אחרוני זמנינו ז"ל נראה ג"כ לדעתם ז"ל דאם היפך השמות הגט פסול אבל לא בטל. אולם מעכ"ת הביא לנו בשם מ"ז הגאון רשכ"י גאון יעקב זצ"ל שמכשיר בפשיטות בזה [ספריו ה' אינם כעת ת"י כי לא באו עוד אלי מלבוב רק מעט מספרי חנני ה' אולם כפי העולה על זכרוני לא נמצא מזה דבר אבקש איפוא ממכת"ה להודיעני אם שגגה פלטתו קולמוסו או זכרוני בכזיב] וכשאני לעצמי הייתי אומר דאין פסול זה ברור עוד ולדעתי לא גרע זה מהחליף שם העיקר בשם הטפל שכתב שמו הטפל ועל שם העיקר כתב דמתקרי דפסקינן להלכה בש"ע סעיף ב' דכיון דשני השמות כתובים בפירוש כשר ולא חשוב שינוי שיאמרו שהמגרש הזה שם העיקר כשם הטפל והטפל כשם העיקר האמת משום דמ"מ השמות כתובים שניהם בגט כשר ולא חשוב שינוי ומדוע יגרע זה שהחליף שני השמות שיש לו וכתב הראשון אחרון ולא דמי לראובן שכתב בן ראו דאינו שם כלל משא"כ בזה שהמה שני שמות שנקרא על שם בתי אבות ועיין באחרונים ז"ל שהעלו מטעם זה להכשיר אף בכתבם בשני שיטות. וגם לכתחלה יש לכתוב בשתי תיבות עיין בדבריהם ז"ל ואין כאן שינוי השם ממש כהך דבן ראו ורק מטעם חילוף אנו באים לפסלו שהוא נקרא וחותם ראובן שמעון ובגט נכתב להיפך שמעון ראובן וזה דמי שפיר להחליף שם הטפל בעיקר וכנ"ל ואין כאן פסול דיעבד עכ"פ ועיין ב"ש שם שכתב דרק היכי דלא הוי מקום עיגון ולא ניתן הגט יש להחמיר לכתוב גט אחר בשכתב שם הטפל וע"ש העיקר דמתקרי עיין עליו. ואמינא להביא ראי' לזה דהחליף שמותיו וכתב האחרון ראשון לא חשוב שינוי מש"ס דגיטין דף פ"ז שני גיטין שכתבן זה בצד זה ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה ושני עדים יונים באים מתחת זה לתחת זה את שהערים הראשוני' נקראין עמו כשר שאם העברי' כתובים ראשונ' הימין כשר דעכשיו כשחתם עצמו יוסף בן שמעון שם העד הוא יוסף וביוני הוא להיפך דשמו שמעון שכך מתפרשת חתימתן יוסף בן שמעון בנו של יוסף שמעון ועיין פירש"י ז"ל במשנ' שם ופריך בש"ס שם וליתכשר האי בראובן והאי בבן יעקב עד דתנן בן איש פלוני עד כשר דכתב ראובן בן אקמא ויעקב אבתרא וליתכשר האי בראובן בן והאי ביעקב עד כו' ופי' רש"י ז"ל דראובן בן היינו בנו של ראובן כדרך חתימת היונים. ועי' בחידושי הרשב"א ז"ל שביאר דבריו ז"ל דכיון דגם יונים חתומין י"ל דגם העבריים חתמו עצמן כדרך היונים ואמאי יוכשר בכה"ג דכיון דעיקר הא דבן פלוני עד כשר הוא משום דאדם נקרא ע"ש אביו בן פלוני וא"כ כיון שהוא עברי ונקרא א"כ ע"ש אביו בן פלוני כשחתם א"כ כדרך יוני ראובן בן למה לא יקרא שינוי שמו דהוא נקרא בן ראובן וחתם ראובן בן. אלא ודאי דזה לא חשוב שינוי השם וה"ה וכ"ש א"כ במי שיש לו שני שמות כפולים והחליף דל"ח שינוי

ולכאורה עלה על לבי לומר דאין מכאן ראיה דלכאור' אנו צריכין להבין דהרי בש"ס לקמן שם פריך וליתכשר האי בשני עברים והאי בשני יונים וכ"ת כיון דמופלג בשני שיטין לא והאמר חזקיה מלאוהו בקרובים כשר הא תנא זעירי שניהם כשרים ותנא דידן דילמא גונדלית חתים וכולהו אחד הוא דחתימי ומבואר א"כ דדוקא