ברכת רצ"ה שיז

התנאי מתורת פתחו עמו מ"מ אינו יכול לבטל המעש' מתורת התנאי שלא תחול מעכשיו דגם לזה בעינן תנאי אמיץ וחזק במשפטי התנאים וכנ"ל כן עלה לכאור' על לבי

אמנם אחר העיון וההתבוננות ראיתי דזה ליתא דאף לדעת הרמב"ם ז"ל ודעמי' אין הטעם דמשפטי תנאים משום חלק ביטול המעש' שיש בתנאי דאם בקיום התנאי דהיינו משום זה לבד דנתבטל המעש' אף בקיומו של תנאי שלא תחול מעכשיו ורק משום שניהם יחד דהיינו ביטול המעש' לגמרי בביטול התנאי וביטול' במקצת אף כשיתקיים משא"כ במעכשיו דליכא ביטול המעש' רק בביטול התנאי דאל"כ ורק דנימא דלדעתם ז"ל לאו משום זה שנתבטל המעש' ג"כ בביטול התנאי ורק משום חלק ביטול הזה אשר יתבטל בתנאי דאם גם בקיומו קאתינן עלה שיצטרך משפטי תנאים אבל זה שיבוטל המעש' בביטול התנאי לא איכפת לן כלל יקשה דהרי אחד ממשפטי התנאים הוא תנאי כפול וגם בזה ס"ל להתוס' וסייעתו לחלק בין מעכשיו לואם דרק בתנאי דאם בעינן שיכפול תנאו ואם נאמר דעיקר הא דבעינן שיתחזק התנאי במשפטי התנאים הוא רק משום שע"י בא ביטול המעש' בקיומו של תנאי שאין חל רק לאחר כך יקשה דמה התחזקות יש להתנאי לענין זה במה שכפלו ואמר גם הלאו דבשלמא לענין ביטול המעש' בביטול התנאי שפיר יש חילוק בין כפלו לתנאו ללא כפלו דצריך לומר בפי' שרצונו שיתבטל המעש' בביטול התנאי אבל לענין ביטול המעש' שהוא בקיומו של התנאי מה נ"מ ומה התחזקות יש יותר במה שאחר הלאו א"ו דגם לדעת הרמב"ם ז"ל משום שניהם יחד קא אתינן עלה שיש ביטול המעש' בביטולו וגם בקיומו וכל דליכא ביטול בשניהם ורק באחד יש כח בהתנאי לחול ולכך במעכשיו לא בעינן משפטי תנאים כלל כיון דליכא ביטול המעש' בקיומו של התנאי וכמו כן צריך בתנאי דאם כפילא כדי שיתחזק התנאי לענין זה שיוכל לבטל המעש' בביטול התנאי ואף דמ"מ לא נתחזק מאומה עי"ז לענין ביטול שמבטל המעש' בקיומו וכנ"ל מהני דלענין ביטול אחד לבד לא בעינן תנאי גמור וחזק. ומעתה בהך דשבוע' כיון דמהני לענין זה שלא תחול השבוע' בביטול התנאי מטעם פתחו עמו ממילא הו"ל למימר דמהני מתורת תנאי שלא תחול מעכשיו אף שלא הותנה כהלכתו דלזה לא מהני האומדנא שכוונתו הי' מעכשיו כיון שאמר בפי' לשון אם דמורה שלא תחול רק אחר כך ודוק היטב בכל זה

עוד עלה על לבי לומר ביישוב קושייתי על הר"ן ז"ל דאמאי לא אמרינן בהך דע"מ שתחזירי לי את הנייר דאף אי ע"מ לאו כאומר מעכשיו דמי מ"מ כוונתו הי' מעכשיו דאמדינן ליה לדעתי' דאל"כ יתבטל המעש' או התנאי וכמו בהך דשבוע' שלא אוכל זו אם אוכל זו דאף דאמר אם דאמדינן ליה לדעתי' שכוונתו מעכשיו. עפמ"ש הרשב"א ז"ל דהיכי שאמר ע"מ שתתן לי מאתים זוז וכדומה ולא התנה כהלכתו דא"א לבטל המעש' בביטולו של תנאו צריך ליתן לו מטעם שכירות ולפ"ז בהך דע"מ שתחזירי לי את הנייר ליכא אומדנא כלל שכוונתו מעכשיו דיש לומר דבאמת כוונתו הי' כמו שמורה לשונו שלא יחול רק אח"כ דכיון דהוי תנאי ומעשה בדבר אחד ונתבטל התנאי תהי' צריכה להחזיר לו הנייר מטעם שכירות. אולם לפ"ז צ"ל דגם רב אשי דקאמר הא מני רבי הוא ס"ל דתנאי ומעשה בדבר אחד לא מהני ורק דמוקי לה כרבי דע"מ כאומר מעכשיו דמי דאי לאו כמעכשיו דמי אף דבאמת מגורשת משום דהוי תו"מ בד"א מ"מ יקשה דמאי רבותא אשמעינן ברייתא דע"מ שתחזירי לי את הנייר מגורשת דפשיטא דכיון דהתנאי בטל דמגורשת ולכך מוקי לה כרבי דכאומר מעכשיו דמי והתנאי קיים ושפיר אשמעינן דמתנה ע"מ להחזיר הוי מתנה וכמבואר דא"נ דר"א ס"ל דתו"מ בד"א מהני גם אי לאו כמעכשיו דמי מגורשת משום דיש אומדנא בזה שכוונתו הי' מעכשיו דאל"כ יתבטל המעשה והבן. והנה הרא"ש ז"ל הקשה בהא דאמרי' בש"ס דע"ז דף ס"ג טלה זה נמי הא מיחסרא לי' משיכה דהרי שכר פעולה א"צ קנין ותירץ דדוקא לענין שיצטרך לשלם לו עבור פעולתו אין צריך קנין אבל מ"מ לא קנתה הטלה דיוכל לשלם לה דמים. ולפ"ז אמינא דאין ראי' מהך דאתרוג דרבא ס"ל דע"מ כאומר מעכשיו דמי דאף אי לאו כמעכשיו דמי ואף אי נימא דס"ל דתנאי ומעש' בדבר אחד לא מהני מ"מ הכא שפיר הוי מעכשיו דאמדינן ליה לדעתי' דאל"כ יתבטל התנאי וכנ"ל בהך דשבוע' שלא אוכל זו כו'. ואין לומר כנ"ל דאין כאן אומדנא דיש לומר דכוונתו שיצטרך להחזיר לו מטעם שכירות דז"א דבאתרוג יש אומדנא שרצונו דוקא בחזרת גוף האתרוג ומצד חיוב שכירות לא יצטרך להחזיר לו רק הדמים דהא דשכר פעולה א"צ קנין הוא רק לענין שיצטרך לשלם לו דמים וכנ"ל בשם הרא"ש ז"ל והבן זה

ובגוף קושית מ"ז רשכ"י זצ"ל אמינא דראית התוס' דרבא ס"ל דע"מ כמעכשיו דמי הוא כך דאי נימא דלכך קאמר רבא בגיטין בהך דע"מ שתחזירי לי את הנייר מגורשת הטעם משום דמעש' קודם לתנאי משום דס"ל דע"מ לאו כמעכשיו דמי א"כ ע"כ אמרינן כמו כן דס"ל ג"כ דתנאי ומעשה בדבר אחד מהני דאל"כ יקשה קושיות ראב"א דאף אי הוי תנאי קודם למעשה התנאי בטל משום דהו"ל תו"מ בד"א דהרי אתה אומר דאוקימתא דרבא בדוקא הוא ומשום דס"ל הכי דרק מה"ט דהוי מעשה קודם לתנאי מגורשת וא"כ אמאי בהחזירו יצא דאף ע"מ ספיקא הוי מ"מ לא יצא מספק עכ"פ דשמא לא כמעכשיו דמי והמעש' בטל וכן מורה באמת לשון התוס' גיטין שם שהביא ראי' מהך דהחזירו יצא דהרי בשעה שקנאו לא הי' בידו דאי הוי ס"ל דלרבא תו"מ בד"א לא מהני הו"ל להקשות להיפוך מהך דלא החזירו לא יצא דהרי התנאי בטל והמעש' קיים בכל ענין ודוק [אמנם לפ"ז יתעצם יותר מ"ש ראשונ' בסתירת ראית התוס' ואין מקום למה שנסתפקתי שם ועיין בדברי ותבין]

אולם עדיין יש לעורר בזה לפמ"ש דבהך דתנאי ומעשה בד"א לאו משום דהו"ל כתנאי שא"א לקיימו והו"ל מפליג בדברים אמרי' דהמעש' קיים דז"א דאכתי מנ"ל שהפליג בדברים בהתנאי שמא הפליג בהמעש' ורק דאף אם לא הפליג כלל אין כח בתנאי לבטל המעש' לגמרי אף כשהתנה בכל משפטי התנאים עמש"ל. ומעתה לפ"ז למ"ד דתו"מ בד"א הוי תנאי מ"מ מידי ספיקא לא נפקא דכיון דמכ"מ עכצ"ל דהפליג בדברים כיון שהתנאי הוא נגד המעשה לגמרי ואי אפשר שיחולו שניהם א"כ יש להסתפק במה הפליג אם בהתנאי או בהמעש' דאם הפליג בתנאי המעשה קיים וא"כ אי נימא דלמ"ד דע"מ לאו כמעכשיו דמי לאו היינו דודאי לאו כמעכשיו דמי ורק דספיקא הוי א"כ היכא דהוי תו"מ בד"א אף אם נאמר דמהני מ"מ הו"ל ס"ס לקיים המעשה מעכשיו דשמא ע"מ כמעכשיו דמי ואף את"ל דלאו כמעכשיו דמי מ"מ שמא הפליג בהתנאי כיון דע"כ הפליג בדברים וכנ"ל. ומזה יש ראי' דס"ס לא מהני נגד חזקת איסור א"א דאל"כ היתה מגורשת שפיר בהך דע"מ שתחזירי לי את הנייר אף לרבנן דרבי וכנ"ל. ומעתה אין ראי' מהך דאתרוג דרבא ס"ל דמעכשיו דמי די"ל דבאמת ס"ל דלאו כמעכשיו דמי והיינו דספוקי מספקא לי' וכשהחזירו יצא דאף דס"ל דתו"מ בד"א מהני מ"מ הו"ל ספק ספיקא דשמא כמעכשיו דמי ויצא בו דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה ואף אי לאו כמעכשיו דמי מ"מ שמא הפליג בהתנאי ופשיטא שיצא בו דהו"ל שלו לגמרי ובלא החזירו שפיר קאמר דלא יצא דאדרב' יש ס"ס להיפך דשמא כמעכשיו דמי ואף דאי לאו כמעכשיו דמי שמא