ברכת רצ"ה ש

הנפשות וכמבואר בט"ז ז"ל בא"ח סי' נ"ג ס"ק י"ד וא"כ אחרי שהכנסת הרב שהוא העיקר נגד ש"ץ וכדומה וכמבואר באו"ח שם סכ"ד היא מדברים שכולם נושאין בשוה אין יתרון בבחירתו לעשירים וכנ"ל ולא נחשב א"כ רוב בנין רק היכי שהם רוב בנין בתורה ובמעלה שזה עוד עדיף מרוב בנין בעשירות וכמבואר במהרשד"ם ז"ל. ועכ"ז גם בנין כזה אין להם כח לכוף את הרוב מנין וכאשר בררתי והוכחתי למעלה מהש"ס דפ"ק דיבמות דב"ש חריפי ומחדדי טפי מ"מ ב"ה בודאי עשו כדבריהם ורק שכמו כן להיפוך אין הרוב מנין יכולין לכוף אותם לדעת הפוסקי' ז"ל אלו. ושקולים המה וצריכים ומוכרחים להתפשר: עוד זאת ראיתי לעורר ולהזכיר דאין לדון ולחשוב רוב מנין או בנין רק כשהי' כולם במעמד יחד ונמנו ורבו אלו על אלו לא זולת וכמבואר במהרשד"ם ז"ל חיו"ד סי' פ"ה עיי"ש וזה פשוט וברור לכל מעיין בהלכ' ואם אז יהי' רוב מנין נגד רוב בנין בתורה ובמעלה וכנ"ל כבר מבואר כי שקולים הם ואין אחד יכול לכוף את האחר. וכמש"ל

ובגוף ענין החזקה לדעתי העיקר דיש להבין קדימה לענין מינוי הרבנות נגד אחר וכל שממלא מקום אביו כו' דבכל מינוי שבישראל הבן קודם וכמבואר. ומה שרצה הגאון בעל חת"ס ז"ל לדין ולחלק בין שאר המינוים לרבנות דאינו רק שירות בקודש ליתא לפע"ד וראיותיו יש לדחות דמה שהביא עזר וראי' מהא דאמרינן בש"ס דיומא דף ע"ב דכה"ג בנו קם תחתיו ולא בכהן משיח מדכתיב אשר יבא אל אוהל מועד ול"מ קרא מיוחד לכה"ג הרי מקרא דבקרב ישראל ילפינן לכל המינויים בישראל וגם למה יגרע כהן משיח משאר מינוי ישראל וע"כ דמנויי קדושה אינם בכלל זה ובכה"ג דגלי קרא גלי ובכהן משיח דלא גלי אין ללמוד מבקרב ישראל. לדעתי היא בהיפוך דעיקר קרא דתחתיו מבניו לא לרבות דבכה"ג בנו קם תחתיו דזה נלמד מקרא מבקרב ישראל ורק למעט כהן משיח קאתי דלא נילוף מבקרב ישראל. ועיין ברמב"ם ז"ל פ"ד מהל' כלי המקדש שכתב דכה"ג גם בנו תחתיו מקרא דבקרב ישראל והיינו כנ"ל דעיקר הלימוד בכה"ג מקרא דבקרב ישראל נפקא. ותחתיו מבניו רק למעט כהן משיח אתא: **(מלחמות אריה מ"ש מו"ח ז"ל בסתירת ראי' החת"ס דעיקר קרא אתי למעט דבנו של משיח מלחמה אינו קם תחת אביו להיות ממלא מקומו לכאורה בהא לחודא לא סגי אלא לדחות ראי' ראשונה של החת"ס מדאיצטריך קרא לרבות דבנו של כה"ג קם תחת אביו אבל עיקר הוכחת החת"ס מהא גופא דבנו של משיח מלחמה אינו קם תחת אביו אלמא דכתר כהונה מחולק בדין זה מכתר מלכות על ראי' זו לא העיר מו"ח ז"ל כלום: אבל אנכי כבר כתבתי בתשובה לדחות ראי' זו דהא דבנו של משיח מלחמה אינו קם תחת אביו טעמא רבה איכא דהא איתא התם כי אתא רב דימי אמר בגדים שכה"ג משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן שנאמר ובגדי הקודש אשר לאהרן יהי' לבניו אחריו מי שבא לגדולה אחריו וכתב רש"י ז"ל האי קרא יתירא הוא למידרש בא שכל גדולת נוהגת בזרעו אחריו ומשוח מלחמה גדולה הוא ע"ש וכונתו דמשיח מלחמה צריך להתמנות אחד מזרע כה"ג דמילת אחריו מורה שיהי' בגדולה במדרגה קרוב לו והיינו משיח מלחמה כמו דקיי"ל משיח מלחמה קודם לסגן ועכצ"ל בנו הבכור שהוא עומד למלא מקום אביו כשימות ולירש כהונה גדולה כדי שיתקיים בי' תרתי מבניו וגם שבא בגדולה אחריו וכן מצינו שאלעזר הי' משוח מלחמה בחיי אהרן אביו ואחר מיתת אהרן נעשה כה"ג וכן פנחס וכן הוא לעולם שזה שראוי לירש כהונה גדולה הוא מקודם משוח מלחמה בחיי הכה"ג א"כ לפ"ז כשמת משוח מלחמה אין הבן יכול להיות קם תחת אביו להיות משוח מלחמה דהא אינו ראוי לירש כהונה גדולה שהבן של כה"ג ירש כהונה גדולה אחר מיתת אביו וכיון שבן כה"ג עתיד לירש כהונה גדולה ע"כ צריך להיות משוח מלחמה ומעתה לפ"ז נסתרו שתי ראיות הללו כאחד דהא דאצטריך קרא דבן של כה"ג הוא קם תחת אביו ובנו של משוח מלחמה אינו קם תחת אביו היינו באופן זה שמת משיח מלחמה משום דאל"ה הוי אמינא דכשמת משוח מלחמה בחיי אביו הכה"ג אזי בנו קם תחת אביו להיות משוח מלחמה שעתה הוא היורש שלו וממילא כשימות הכה"ג ימלא זה מקומו דהא הוא בא בגדולה אחריו להכי כתיב קרא דבנו של כה"ג קם תחת אחיו וממילא צריך להיות הוא משוח מלחמה ודוק היטב:)** ומדברי הרשב"א ז"ל בתשו' שכתב וז"ל וכלל גדול אמרו ז"ל בכל עניני המינוים שאם הי' הבן ראוי הוא קודם לכל אדם ואפי' כהן גדול כו' ג"כ אין ראי' דמינוי קדושה אינו בכלל זה דרבותא דכה"ג היא דכה"ג מצוה לכתחל' שיהי' גדול מאחיו בנוי ובחכמ' וכו' והו"א דאם בנו אין לו כל המעלות האלו האחר הגדול ממנו קודם. ודברי הש"ס ביומא דשלשה כתרים הם כתר מלכות וכהונ' מורישים לבניהם אבל כתר תורה הפקר היא אינו ענין כלל לדעתי לזה דהכוונ' היא רק דכתר מלכות תמיד ירוש' היא לבנים דכל ישראל ראוים הם למלכות וכדאיתא בירושלמי דהוריות וכן כתר כהונ' לאו דכה"ג מכל זרעו של אהרן כקטן כגדול כהנים הם לדורות אבל כתר תורה אינה ירוש' לכל אלא לראוי דבעינן שימלא מקומו ואם רק אחר הוא הראוי אין ירוש' לבנים וכמבואר. אולם לענין חתנו שיהי' לו קדימה באמת כל ראיותיו של הגאון מו"ה שאול ז"ל אינם ראיות דאם אמנם חתנו נקרא ג"כ בנו הנה לענין המינוי מטעם נחלה וירוש' קאתינן עלה וכל שאינו בתורת נחלה אין לו קדימ' ורק בן הבת כשהוא הראוי הוא ממלא מקום האב הזקן אף שיש לו בנים דמ"מ כיון שהם אינם ראוים למלאות מקומו חוזר להקודם אחריהם בן הבת שהוא שארו הקרוב עפ"י סדר נחלות וכמבואר דרק במקום בן אין נחלה לבת ובני'. ולא הי' צריך הגאון מהר"ש להביא עצות מרחוק דבני הבת חשובים ג"כ בנים דמסדר נחלה הוא נלמד

ובאמת כי בתשו' אחרת כתבתי לקיים דברי הגאון הנ"ל אולם לא מטעמו ומצד אחר באתי. ויצאתי איפוא לחלק בדבר והיא. דהנה בירושת בני בנים יש שני טעמים הא' דהבן יורש את אביו בקבר ומוריש לבניו. והב' דבני בנים חשובים כבנים ומה"ט אמרי' בש"ס דב"ב פרק מי שמת דבן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו ומת בחיי אביו ואח"כ מת אביו דהבן מוציא מיד הלקוחות דא"ל אנא מכח אבוה דאבא קאתינא עיי"ש ואך עכ"ז צריכין אנו בכ"מ לטעם הראשון דרק מה"ט בת הבן קודמת לבתו אף שבתו באה מכחו וכמו כן קיי"ל דמי שהי' לו שני בנים ומתו שניהם בחיי אביהם ואחד הניח שלשה בנים ואחד בת דבירושת אביהם הזקן יש להבת מחצה. והיינו משום דחשבינן כאילו הבנים קיימים ויורשים ומורישים זה לבתו היורשת וזה לבניו. ואין א"כ לבתו אף שבאה מכחו כלום אחר דחשבינן כאילו עומדת נגד אחיו דאין לבת במקום בן כלום. והארכתי בזה ואכ"מ הביאור. ומעתה לפ"ז צ"ל לענין ירושת המינוי והשררה דאף דאינו ראוי לא חשיב לגמרי כאלו לא הי' כלל ורק שהוא מ"מ היורש ורק דכיון שאינו ראוי ואינו יכול למלא המקום חוזר אח"כ ממילא להיותר קודם זולתו דאל"כ הי' היכי שהבן