ברכת רצ"ה קנה

הטרפה דחשיב לי' בש"ס דחולין דף ק"ג שם איסור בת אחת כשנטרפה עם יציאת רובה דאנו דנין שיחול איסור אבמ"ה אם נאמר דאינו חל עד שיולד על איסור חלב או א"נ דגם איסור אבר חל במעי אמו ורק דניתר בשחטו אמו בשחיטתה [דיש לומר כן לדעתו ז"ל וכמובן] ואנו דנין א"כ על חלות איסור טרפה על איסור אבמ"ה דעל חלב גזה"כ דחייל איסור טרפה וכמבואר שם שפיר יש לדון ולומר דכיון דהאיסור הראשון הי' לו היתר בשחיטת האם קל איסורו ולא חשוב חל לגמרי ויכול האיסור השני לחול עליו אבל לומר בהיפוך דאיסור זה שיוכל להתירו בשחיטת האם לא חשוב חלות כלל עד שנאמר בהיפוך דחשוב בשביל זה איסור אחרון וכגון בהך דג"ה במוקדשים לא זכיתי להבין

ועתה בעברי בין בתרי ענינים אלו עלה על לבי להביא קצת ראי' ועזר כנגד סברת רבינו הרשב"א ז"ל מש"ס דחולין דף ק"א שהבאתי בהך דר"י ור"א דאבמ"ה נוהג בטמאה דפריך שם אדר"י דקאמר דטעמייהו דדרשי כי הדם כו' ל"ת הנפש עם הבשר כל שאתה מצווה על דמו אתה מצוה על אבריו דלר"י למ"ל קרא ליתי איסור אבר וליחול על איסור טומאה שכן איסורו נוהג בב"נ ומשני כי איצטריך קרא לר"א ולכאורה צריך להבין דמנ"ל לר' יוחנן דר"א ס"ל דאין איסור חל על איסור אף במוסיף כגון אבמ"ה על טמאה וצ"ל דהך דר"י דהכא אזיל לפי הך אב"א דחולין דף קי"ג שם אהך דאמר שמואל משום ר"א דכהן טמא שאכל תרומה טמאה אינו במיתה הוא משום דס"ל אין איסור חל על איסור והנה בהך דתרומה אי מיירי בשנטמא התרומה מקודם שנטמא הוא הו"ל כולל שעתה נאסר גם בתרומה טהורה ובהיפוך הו"ל מוסיף שתרומה זו נאסרה עתה כשנטמאה גם על הטהורים ומוכח דר"א לית לי' לא כולל ולא מוסיף. אמנם אם נאמר כסברת הרשב"א ז"ל הנ"ל עדיין קשה דבש"ס דב"ק דף מ"א אמרינן דר"א דדריש נקי מחצי כופר ע"כ ס"ל דדרשינן אתים ומאן דדריש אתים ע"כ ס"ל כר"ש דקלוט בן פרה אסור עיין ש"ס דבכורות דף ו' דרבנן דשרו הוא משום דלא דרשו את עיי"ש ועיין תוס' חולין דף ע' ד"ה קלוט כו' ובש"ס חולין דף ס"ח מבואר דאף לר"ש דאוסר קלוט בן פרה הני מילי כשיצא לאויר העולם אבל במעי אמו ניתר שפיר בשחיטת הפרה וא"כ מנ"ל לר' יוחנן גם אליבא דר"א דקרא קדריש דבלאו קרא שפיר קאמר ר"א דאיסור אבמ"ה נוהג בטמאה והיינו היכי דלא שייך לומר אין איסור חל על איסור דאף דאיהו לית לי' לא כולל ולא מוסיף וכנ"ל מהך דכהן טמא כו' מ"מ שפיר משכחת לה בקלוט בן פרה דהו"ל שפיר איסור בת אחת דלכ"ע חייל דאיסור טומאה לא חשוב חל בזה עד שיולד דבמעי אמו הי' לו היתר בשחיטת אמו ול"ח חלות איסור עדיין לדעת הרשב"א ז"ל. ולדעת הרשב"א צ"ל דלכך הוצרך ר' יוחנן לומר הכי אליבא דר"א דדומיא דטהורים קתני דנוהג בטהורים ובטמאים דמשמע דנוהג בכל גוונא ואם נאמר דהך ר' אליעזר דהכא הוא ר' אלעזר בן שמוע ולא ר' אליעזר בן הורקנוס וכן הך ר"א דתרומה שם א"ש בפשיטות דר"א בן שמוע לא מצינו דדריש אתים דבב"ק שם ר' אליעזר בן הורקנוס הוא דסבר לה הכי ועיין ש"ס יבמות דף פ"א ר"א אומר אנדרוגינוס חייבים עליו סקילה כזכר ומשום דדריש ואת זכר כו' ועיין תוס' דף פ"ד שם דגרסי ר' אליעזר אמנם בתוס' יו"ט במשנ' שם העלה דר' אלעזר גרסינן ולדעתו גם ר' אלעזר דהיינו ר"א בן שמוע דריש א"כ אתים אולם יש לחלק בין ואת לאת דאף דדריש ואת את לא דריש עיין תוס' מנחות דף י"א שכתבו כן אליבא דר"י עייש"ה ועיין רש"י חולין דף קי"ג שם בהך דכהן טמא שנראה דגרים ר' אליעזר והיינו ר' אליעזר בן הורקנוס מתלמידי ריב"ז ולפ"ז גם בהך דנוהג בטמאים צ"ל דר' אליעזר גרסי' ועכצ"ל לפ"ז כנ"ל דלכך לא מוקמי לה בקלוט בן פרה משום דדומיא דטהורים קתני וכנ"ל ואחר העיון ראיתי דאף א"נ דלא כסברת הרשב"א ז"ל הנ"ל מ"מ עכצ"ל כן דעיקר טעמא דר' יוחנן משום דדומיא דטהורים קתני דנוהג בכל גווני דאל"כ יקשה דאמאי לא אמרי' דטעמא דר"א הוא משום דבאבמ"ה בעינן רק כזית בצירוף בשר גידין ועצמות ושפיר חל א"כ אטומאה דלגבי איסור טמאה הו"ל עדיין חצי שיעור ואח"ש שפיר חייל אף לר' יוחנן דח"ש אסור מה"ת עיין תוס' שבועות דף כ"ד דעל ח"ש לכ"ע איסור אחר יכול לחול עיין בדבריהם שהוכיחו כן מהא דלא קאמר דר"י לא אמר כר"ל במפרש בשבועתו ח"ש אליבא דרבנן או בסתם אליבא דר"ע משום דר"י לטעמי' דס"ל דח"ש אסור מה"ת עייש"ה אמנם מדנקט דומיא דטהורים דחל בכל גוונא ע"כ הוצרך ר"י לומר דקרא קדריש דאל"כ לא יהי' נוהג בטמאין היכי דהוא אבר שאין בו גידין ועצמות דאית בי' בכזית אבמ"ה גם כזית מאיסור טמאה ודוק

ועדיין יש לעורר לפמש"ל בדעת הרמב"ם ז"ל דעיקר הא דאמרינן דאין איסור אבמ"ה חל עד שיולד וכנ"ל מהך דבנטרפה עם יציאת רובה איסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קאתי הוא נלמד מהא דמהני שחיטת האם להתיר איסור אבמ"ה של הולד וא"נ דאיסור אבמ"ה חל בעודו במעי אמו אין בכח לשחיטת האם להתיר מה שכבר נאסר וכנ"ל לענין חלבו. ומעתה א"נ דהך ר"א דכהן טמא כו' וממילא כמו כן הך ר"א דהכא הוא ר' אליעזר בן הורקנוס דדריש אתים ולדידיה א"כ קלוט בן פרה אסור מאת הגמל וכנ"ל ומ"מ ניתר בשחיטת אמו וכמבואר בש"ס דחולין דף ס"ח שהבאתי ומוכח א"כ דגם למה שכבר נאסר דאיסור טומאה פשיטא דחייל משעת יצירתו וכמבואר] מועיל שחיטת אמו להתירו וי"ל א"כ לדידיה דאיסור אבר חל תיכף במעי אמו וכמובן וא"כ הדרא ק"ל דלמה הוצרך ר"י לומר אליבא דר"א דקרא קדריש דאף דר"א לא ס"ל אחע"א אף במוסיף וכנ"ל מהך דכהן טמא מ"מ א"ש הא דנוהג איסור אבמ"ה בכל גווני בטמאים לדידיה דבאבר שאין בו גידין ועצמות שפיר חייל דהוי עם איסור טומא' איסור בת אחת דתיכף משעת יצירתו חל עליו אבמ"ה עם איסור טומאה בכזית ובאבר שיש בו גידין ועצמות אף דל"ה איסור ב"א דאיסור טומא' קדים בעוד שלא נקשרו אבריו בגידיו וכמ"ש רבותינו בעלי התוס' שם ד"ה כי איצטרך מ"מ שפיר חייל דהו"ל אח"ש דעל איסור אבמ"ה חייב בזה באכל כזית בשר גידין ועצמות דליכא עוד לענין איסור טומאה רק ח"ש ואח"ש שפיר יכול איסור אחר לחול וכנ"ל בשם התוס' שבועות שם ואני מוסיף לומר דאין לומר דמ"מ משכחת לה שלא יוכל לחול באבר שיש בו גידין ועצמות לענין היכא שחלקו והפריד הבשר דאינו חייב משום אבמ"ה רק באכל כזית בשר לבדו דז"א דלר"א דס"ל דאיסור אבר וכמו כן איסור בשר מן החי חל במע' אמו גם בטהורים אין מקום לאיסור אבמ"ה לחול בכה"ג ומשום דא"י לחול על איסור בשר מן החי שבא מקודם שנקשרו האברים בגידין וא"כ שפיר קאמר דנוהג בטמאים כמו בטהורים ולפמ"ש התוס' חולין דף ק"ב ע"ב ד"ה שאין בו כו' בשם הר"י דאף למ"ד בהמה בחיי' לאברים עומדת מ"מ מודה דבחיי' לאו לחתיכת בשר עומדת א"ש ודוק כי קצרתי ועפ"י הדברים האלה וכל החזיון הזה יש לי הרהורי דברים הרבה בהך דצריך למעט מאותה כשהיא שלימה דאסור בחותך מהטחול ומהכליות ובהך דשילהי פ' אלו טריפות תולעים דרני דבישרא אסירי כו' עייש"ה אולם ליראת האריכות אשים מחסום לעטי. וכ"ז דרך פלפול ומו"מ של הלכה אמנם לדינא נראה דבמקום הפסד המקיל גם בזה