ברכת רצ"ה קנ

דבש"ש שנתן לו שכרו מקודם לכ"ע נתחייב בלי משיכה מטעם קנין המעות לדידן דקיי"ל כר"י דדבר תורה מעות קונות. דאף דהפקיעו חז"ל קנין המעות מ"מ ז"א רק היכי דשייך חששא דנשרפו חיטך בעלי' דלא שייך רק במכירה אבל לא בשכירות פיעל ושומר דאף בשכירות מטלטלין פסקינן דמעות קונות מה"ט דל"ש חששא דנשרפו חיטך כו' עיין ח"מ סי' קצ"ח וכן נראה מדברי התוס' ב"מ שם למעיין עייש"ה וביארתי בחידושי הדבר ביותר דענין קנין המשיכה בשומרין אינו שיקנה החפץ שיתחייב באחריותו ורק דהקנין היא לענין חיוב השמירה וממילא חייב משום גזה"כ דאל"כ יקשה להפוסקים כל"ב בפרק אלו נערות דשומר מתחייב בשעת פשיעה דאיך יועיל קנין משיכה על לאח"ז דמשוך פרה זו ולא תקני לך רק לאחר ל' ל"ק דכלתה לה משיכתו ולענין זה אין חילוק בין קנין משיכה לקנין מעות ודו"ק וא"כ יש לומר דהא דטבח אומן בשכר חייב היינו בכה"ג שנתן לו שכרו מקודם דנתחייב בשמירתו גם בלי משיכה. ובזה יתבאר כמין חומר לישנא דהש"ס כאן הרוצה שיתחייב לו טבח יקדים לו דינר דיפלא לישנא דיקדים לו דינר וכי בהבטחת שכר שמירה לא נעשה ש"ש ובזה א"ש דאי לאו שנתן לו שכרו מקודם ליכא חיוב שומר עליו בלי משיכה. [ובזה יש מקום לבאר לשון התוספתא שנתקשה בה כ"ת דקתני המוסר לטבח ונבלה דרק בשמסרה לו נתחייב כל שנוטל שכר אף אח"כ משום קנין משיכה ודו"ק]. ולפ"ז אמרתי ליישב דברי המרדכי ז"ל שרצה לומר דמשום הברכות חשוב כנושא שכר ותמהו עליו דהרי בהדיא קאמרינן בש"ס כאן דבחנם פטור ורק בשכר חייב הרי דלא חשוב כנושא שכר מחמת הברכות. ולפי הנ"ל י"ל דספיקא של המרדכי ז"ל היא דמ"ל דהש"ס מיירי היכי דליכא משיכה ולכך בחנם פטור דאף דחשוב משום הברכות כנושא שכר מ"מ אין לחייבו מתורת שומר כיון דמיחסרא משיכה וכל השומרין צריכין משיכה להתחייב כשלא שמרו כראוי ובשכר דחייב היינו כשהקדים לו שכרו דהוי קנין כסף וכנ"ל וא"כ היכי דהוי קנין משיכה י"ל דחייב גם בחנם דהוי כש"ש משום שכר הברכות וצ"ל לפ"ז דלא הי' בגירסתו בהתוספתא המוסר כו' דמשמע שקנאו במשיכה ורק כגירסת הש"ס כאן] והבן זה

ולכאורה עלה על לבי לפ"ז להביא ראי' ועזר נגד דעת הריב"א ז"ל דדק מטעם חיוב שומרין קאתינן עלה לחייבו בטבח אומן בשכר מהא דקאמר יקדים לו דינר ולא סגי בהבטחת שכר וכנ"ל. אמנם אחר ההתבוננות נראה דאין מזה ראיה ואדרבה יש מכאן קצת ראיה להיפוך דהא דפטור בחנם ולא קמחייב מטעם אדם המזיק היא רק משום שעשה ברשות וכל שלא קיים תנאי השמירה דהו"ל כשלא ברשות הדר מחייבינן ליה משום אדם המזיק וכנ"ל לדעת הריב"א ז"ל דלפ"ז יתבארו כל דברי הש"ס על מכונם. והוא לפמ"ש הפוסקים ז"ל דכל ספק חיוב בשומרין חייב משום דהו"ל כאיני יודע אם פרעתיך ל"מ לדעת הסוברים דשומרים נתחייבו משעת שמירה אלא אף לדעת הפוסקים כל"ב דפרק אלו נערות דשומרין משעת פשיעה נתחייבו כתב ביש"ש ז"ל דאפ"ה הו"ל כא"י אם פרעתיך דמשעת שמירת נתחייב בהשבה ואף דהמפקיד לא ידע שבאיני יודע אם פרעתיך קיי"ל דהיכי שהתובע טוען ג"כ ספק פטור דז"א רק בהלואה דהתובע הוי"ל למידע אבל בשומרין דל"ה למידע גם בכה"ג חייב וביחוד כיון דאיכא דררא דממונא שבלא טענותיהם יש ספק לב"ד עיין כ"ז בדברי האחרונים ז"ל וא"כ יקשה בהא דפסקינן להלכה ומקור הדברים מהך דמוגרמת דפטרי' רב לטבח מלשלם דהיכי שנבלה מספק הטבח פטור דא"ל אייתי ראי' כו' ד"א דמטעם חיוב שומרין קאתינן עלה למה לא יתחייב כדין כל ספק חיוב בשומרים דהו"ל א"י אם פרעתיך [ויש לי הרהורי דברים להוסיף ולומר עוד דאף לדעת קצת דלהסוברים כל"ב דמשעת פשיעה נתחייבו השומרים חשוב א"י אם נתחייבתי לך דבשומרים לא שייך חיוב השבה או אף לדעת הריטב"א ז"ל דאף לל"ק ל"ח א"י אם פרעתיך דגמר ועיקר החיוב היא בשעת פשיעה ורק דלל"ק נתחייב אח"כ למפרע מ"מ א"נ דחיובא דטבח הוא מתורת שומר אין לפטרו גם בספק וטעמא דידי דבאמת צריך להבין דלמה יפטור כשעשאו ספק נבילה דהרי מ"מ ע"י נעשה היזק לבעל הבהמה שאסורה לו מה לי ספק מה לי ודאי הרי מ"מ ההיזק הוא היזק ודאי. אולם באמת נכון הדבר לפמ"ש הש"ך ז"ל בסי' שפ"ו דדיני דגרמי לא הוי רק מטעם קנס חכמים ואינן חייב רק במזיד אבל בשוגג פטור וא"כ כשנתנבלה רק מספק שפיר א"ל אייתי ראי' דנתנבלה ע"י דאף דבין כך ובין כך הרי אנו לא ידעינן ונאסרה לו מספיקא מ"מ אם הוא לא עשה בה מעשה המטריפה אין כאן היזק ורק גורם להיזק וכמו שורף שטרותיו של חברו וכדומה וכיון דדיני דגרמי לא הוי רק קנסא בשוגג פטור ורק במזיד קנסוהו חז"ל והבן וכ"ז לא שייך רק היכי דאנו באים לחייבו משום אדם המזיק אבל אי נימא דחייב מתורת שומר הנה כל חיובי שומר הוא רק מטעם גורם שמתוך שהניח הדבר בלי שמירה כראוי גרם לזה היזק ואף דבכ"ז גורם פטור מה"ת דדיני דגרמי ל"ה רק קנס חכמים בשומר חייבו תורה וא"כ שפיר הי' לנו לחייבו בטבח גם בנבלה מספק דגורם מיהו הוי שנאסרה עליו וכנ"ל ואין לומר ולחלק דדוקא חד גורם חייבה תורה בשומרין שע"י שלא דקדק לשמור כראוי גרם לזה היזק גמור משא"כ כאן בטבח דהוי תרי גורם שע"י שלא דקדק כראוי גרם לזה גרם היזק דז"א דאל"כ למה הוצרך למעט שטרות מחיוב שומרין הרי הוי גורם דגורם דגם שורף שטרותיו של חבירו ל"ה רק גרמי וביחוד יקשה לדעת הסוברים דבפשיעה חייב גם בשטרות. [ויש לי בכ"ז הרהורי דברים הרבה אולם לא צרפתים עוד במצרף הבחינה ולכן קצרתי] ועכצ"ל כנ"ל לדעת ושיטת הריב"א ז"ל דעיקר חיובא בטבח בשכר הוא משום אדם המזיק דכיון שלא קיים תנאי השמירה הו"ל כשלא ברשות ולכך פטור בניבלה רק מספק והיינו דנאמר דמיירי בכה"ג שלא משך וגם לא קיבל דמים מקודם דליכא למימר דיתחייב מ"מ מטעם ותורת שומר דחייב גם בספק וכנ"ל ובזה יתבאר כל הסוגיא על מכונה דמתחלה קאמר ר"י דטבח אומן בשכר חייב אף שלא לקח דמים מקודם וכסתמא דמלתא דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף וליכא א"כ חיוב מטעם שומר והיינו בנבילה ודאי ומשום דכיון דחשוב כשלא ברשות חייב מטעם **(מלחמות אריה לו חבירו או שזרקו חבירו על הכלים ושברן פטור אפי' ברצון שצוה לחבירו לעשות לו כך דמטעם מזיק אינו חייב אלא כשמזיק בידים דוקא ע"י מעשה. ולהכי בתוחב לו חבירו אע"ג דלענין חיוב מיתה לא בעינן מעשה דלא בעינן מעשה רק במלקות ובחטאת אבל גבי מיתה וכרת ואפי' במיתת ב"ד לא בעינן מעשה דהא מגדף ומקלל חייב מיתת ב"ד אע"ג דליכא מעשה מ"מ לא מצינן למימר דאע"ג דפטור ממיתה פטור נמי מממון מתנא דבי חזקי' דמה מכה בהמה ישלמנה לא חלקת בי' הא בכה"ג שתוחב לו חבירו שאינו עושה מעשה בידים גם במכה בהמה פטור ואדרבא מהך דתנא דבי חזקי' מדלא קאמר מה מכה בהמה לא חילקת בה בין אונס לרצון יש להביא ראיה לשיטת הריב"א דאדם המזיק חייב באונס ודו"ק:)**