ברכת רצ"ה קמז

חיישינן דלמא איילונית היא והוי קידושי טעות י"ל דהתם שאני דכיון דבכל מקום עשתה תורת רוב כודאי הוא א"כ עבר עבירה שיש עלי' חיוב מיתה משא"כ היכי שאנו דנין אם זה הוא העובר [ובחי' הארכתי דע"כ צ"ל כן לדעת רוב הפוסקים ז"ל דבפקוח נפש לא אזלינן בתר רובא וב' רופאין אומרים שצריך אף אם מאה אומרים א"צ מאכילין אותו ביוה"כ ועיין תוס' דאף בגוסס שרובן למיתה מחללין עליו את השבת ואי לא אזלינן בתר רובא בפ"נ דהוי שוא"ת כ"ש דאין לילך בתר רובא בד"נ דהוי בקום ועשה והארכתי בזה לבאר כל נעלם ואכ"מ הביאור] ורק דס"ל דכיון דהטעם דלא ניזל בתר רובא בד"נ הוא משום דכתיב ושפטו העדה והצילו העדה עיין בסנהדרין דף ס"ט שם י"ל במסית דניזיל בתר רובא דאין טוענין ופותחין זכות למסית וע"ז כתב דמ"מ הוא בעצמו יוכל לטעון לאו אנא הואי דהוא עצמו יכול לטעון ולבקש לו זכות יהי' איך שיהי' כוונת רש"י ז"ל. לדינא ברור לדעתי דלא מהני טענת ברי רק בתרי ותרי וכאשר הוכחתי והבאתי ראי' מהך דר"ז בן הקצב וכנ"ל וזה ברור. וקושייתי א"כ מהך דאחת בגבה ואחת בכריסה קמה גם נצבה ודוק. ונפן לענין הראשון בדבר שערות היבם שלא הי' רק שנים כדי לכוף כו' הנה כבר הביא כ"ת דברי הב"ח ז"ל דריבוי שערות לא בעינן כדי לכוף כלל והכי דעת מ"ז הגאון רשכ"י ז"ל דהיכא דיש שני שערות כדי לכוף וריבוי שערות יש להקל לסמוך על הב"ח ז"ל אולם לכאורה עלה על לבי לחוכך בנ"ד דיש לומר דגם הב"ח ז"ל נהי דלא מצריך בריבוי שערות כדי לכוף כו' מ"מ בעי שיהי' שיעור הקטן מזה כדי שינטל בפי הזוג ולטעמי' אזיל שכתב שם דבאמת הי' לנו להקל בשיעור בינוני כיון דר"ע ור"א פליגי אר' ישמעאל דלא בעינן כדי לכוף כו' ורק דלכתחילה מחמירינן בחליצה כדברי כולם וכשיש ריבוי שערות גם לכתחלה מקילין אף שאין בהם כדי לכוף ודי בשיעור הבינוני לכל מר כדאית ליה וכשיש שיעורא דנקרצים בצפורן וגם ניטל בפי הזוג לכ"ע א"כ הוא שיעור הבינוני ובנ"ד א"כ שכפי לשון השאלה שלא הי' באפשרי לראותם רק בעין פקוחה ובהשגחה מרובה לא היה גם שיעור הקטן י"ל דגם הב"ח ז"ל מודה דכיון שאין להם שיעור כלל לא חשוב שערות כלל. אולם מדברי הב"ח ז"ל ומסתימת לשונו באמת לא משמע כן. ועיקר טעמו ונימוקו ז"ל יראה דכיון דבריבוי שערות פסקינן דא"צ לבדוק אחר הגומות ע"כ צ"ל דריבוי שערות מורין על גדלות אף היכי שבשני שערות ל"ח שערות דהרי שערות שאין בעיקרן גומות לא חשיבי שערות לענין גדלות כלל וא"נ דבעינן ריבוי שערות שהם חשובים שערות ממש מה יועיל הריבוי שלא נבדוק אחר גומות דלמא ליכא גומות ואין א"כ הריבוי שערות ראי' כלל דשערות שאין להם גומות ל"ח שערות וכיון דריבוי שערות הוי סימן גדלות אף היכא דלא חשיבי שערות לענין ב' שערות ה"ה די"ל דמועיל אף שאין להם השיעור וז"ב אצלי בכוונתו ז"ל. ועלה על לבי עוד דאף דבריבוי שערות מחזיקין בגדלות וא"צ לבדוק אחר גומות י"ל דמ"מ אין זה ודאי גמור באין ספק ורק דהו"ל רוב וכ"ז אינו רק דא"צ לבדוק אחר גומות אבל היכא שבדקו וראו שאין לו גומות איתרע לה רובא דהרי חזינן שאין לו גומות וכל שהגיע לגדלות יש לו גומות עם השערות ויש ראי' שאינו גדול ובנידון דידן הרי בדקוהו וראו דליכא גומות ואין לומר דאנן לא בקיאים בגומות דאם אמרו וחשן כן להחמיר לענין מיאון דאף שאין רואין גומות שמא מ"מ יש גומות ואנחנו אינם בקיאים פשיטא דאין לומר ולדון משום זה להקל לגבי חליצה דזהו באמת חששא רחוקה מאוד שלא נסמוך על ראיית עינינו בחוש וחומרא היא שהחמירו אבל פשיטא דאין להקל משום זה וז"פ. ואין לומר דא"נ דריבוי שערות אינו ודאי גמור ורק רוב יחשב למה באמת א"צ לבדוק אחר גומות דברובא היכי דאיכא לברורי צריך לברורי די"ל לענין זה דכיון שאין אנו בקיאים ויוכל עכ"פ להיות ע"צ הרחוק שנטעה בזה לא חשיב בירור איסורו ודאי. וכיון שאין ראי' א"כ דריבוי שערות הוי ודאי גמור שפיר י"ל דאף דא"צ לבדוק מ"מ כשבדקו וראו דליכא גומות איתרע לה רובא וכנ"ל. אמנם אחר היישוב ראיתי דיש לומר דאף שבדקנו וראינו דליכא גומות במקום השערות מ"מ י"ל דיש גומות בלי שערות דג"כ משוי לי' גדול ולא איתרא לה א"כ הסימן גדלות דריבוי השערות ולכאורה ע"כ צ"ל כן לדעת הב"ח ז"ל דאל"כ נהי דריבוי שערות חשוב סימן גדלות אף שלא הגיע לשיעור מ"מ ז"א רק לענין דלא נצטרך למדוד ולראות אבל היכא דחזינן דודאי אין להם שיעור הצריך הו"ל למימר דאיתרא לה רובא דכל גדול יש לו שערות כשיעור וע"כ דמחמת הסימן גדלות דריבוי שערות אמרינן דיש לו גומות במקום השערות או במקום אחר. אולם זה אינו רק אם נפרש דגם היכי דכל השערות אין בהם שיעור הראוי די להב"ח ז"ל. אולם אם נפרש כמו שפי' מ"ז רשכ"י ז"ל דרק לענין שאר השערות כתב הב"ח ז"ל דלא בעי כדי שיכוף כו' אבל מ"מ ב' שערות בעינן גם לדעתו ז"ל שיהי' כשיעור אין מזה ראי' וכמובן. אמנם האמת יורה דרכו דהיכא שבדקו וראו דליכא גומות במקום השערות כולם אף שלא בדקו אחר גומות לבד בלי שערות איתרע לה רובא דגדלות של הריבוי השערות דכיון דהא דמהני גומות לבד הוא משום דכיון דא"א לגומות בלי שערות ע"כ דנשרו וכמ"ש הקדמונים ז"ל. וכ"ז א"כ כשאנו רואין גומות אבל כשאין אנו רואין גומות פשיטא דאין לתלות שיש גומות ונשרו השערות דנשרו הוא דבר שאינו מצוי ואיתרע לה א"כ רובא דסימן גדלות של ריבוי השערות וז"ב לדעתי ולפ"ז צריך לפרש דהב"ח ז"ל רק לענין השערות היתרים כתב דלא בעי שיעור וכנ"ל ודו"ק: שוב עיינתי בדברי הב"ח ז"ל וראיתי שכ' וז"ל אבל זה פשוט הוא בשיש שם ריבוי דשוב א"צ לבדוק באורך השערות כלל דמסתמא הגיע לכלל גדלות כו' וא"צ לבדוק אם יש בעיקרן גומות גם אין צריך לבדוק אם יש ביניהם על הפחות ב' שערות שיהי' בהם שיעור כפיפה דאפי' אין שם גומות ולא שיעור כפיפה ודאי גדול הוא כיון דיש שם ריבוי שערות עכ"ל. ביאור דבריו ז"ל לדעתי עפ"י הנ"ל דאין צריך לבדוק אחר אורך השערות גם על שני שערות מהם אם יש בהם שיעור וכ"כ א"צ לבדוק אחר גומות וכמש"ל בטעמו דכמו דא"צ לבדוק גומות כמו כן א"צ לבדוק אחר האורך והשיעור וזהו שמסיי' ומבאר דאפילו אין שם גומות ולא שיעור בודאי היינו בשערות היתרים המורים על גדלות הוי סימן ורוב שהגיע לגדלות ולכך א"צ לבדוק אחר כ"ז דאזלינן בתר רובא דגדול הוא ואיכא לברורי לא שייך לדידן דאין בקיאים בגומות ולא יתברר האיסור בודאי גמור שאין בו ספק כלל וכאשר בררתי למעלה. היוצא לנו אחרי כל הדברים האלה והחזיון הזה לדינא לדעתי דהיכי דלא בדקו אחר אורך השערות ואף לא אחר גומות כיון שיש ריבוי שערות מהני לדעת הב"ח ז"ל וכ"כ היכי שבדקו אחר אורך ומצאו שני שערות כדי כפיפה אף שראו בודאי ליתר השערות דאין להם שיעור אין צריך לבדוק אחר גומות לדעתו ז"ל ובכל זה יש חולקים דס"ל דהיכי שאין להם שיעור אין ריבוי השערות סימן גדלות כלל וצריך לבדוק א"כ ולראות שיש בכולם שיעור כפיפה וצ"ל ולחלק לדעתם ז"ל דאף דע"כ גם בלי גומות הוי ריבוי השערות סימן גדלות דאל"כ הי' צריך לבדוק גם אחר גומות מ"מ כשאין בהם שיעור לא הוי סימן כלל. והחילוק נראה שהוא לדעתם ז"ל דבלי גומות עיקר הטעם דחיישינן דשומא נינהו ויכולים א"כ לבא גם בקטן ולזה י"ל דברבוי לא חיישינן לזה משא"כ באין