ברכת רצ"ה יג

הזכיר העד המעיד לא מצאתי כדאי לצרף אף לסניף בעלמא דכמה יוסף איכא בשוקא ובעולם. ומה גם דאם נחוש ששאל הפאס מאחר זה דרך השואל שנקרא לעצמו בשם הכתוב בהפאס] וה' הטוב יצילנו משגיאות ויעשה עמנו לטובה אות כנפשו הנבחרה וכנפש ידידו. סימן ד' בריסק יום ד' כ"ח תמוז תרכ"ו לפ"ק לכבוד הרב המאה"ג וכו' מ' ישראל ני' אבד"ק ווישניץ שלום

מכתב כ"ת עם דברי שאלתו וגם תשובת ידידנו הגאון אבד"ק מעזריטש ני' בדבר עגונה לנכון השגתי זה כשני ירחים. ולרוב טרדותי הא במילי דמתא והא במילי דשמיא כי רבים המה השואלים מאתי דבר ה' כי יקר מהם. לא יכולתי להשיב לכ"ת על אתר ואחר עד עתה ועתה באתי להשיב לכ"ת חות דעתי ומאת ה' אשאלה עזר לבל אכשל בדבר הלכה זו חומר איסור א"א וזה החלי בעזרתו ית':

והנה להעתיק כל לשון הגב"ע למותר הוא כי כבר נמצא נעתק בתשו' ידידנו הגאון הנ"ל ככתבו וכלשונו ואך תוכן הדברים היא כי ערל א' נקרא יאזעף אמר לפני עד אחד זה זמן מסל"ת עם קישור דבריו. כי האיש אבעלטיק גענשאר סוחר תמיד עם אווזות מווישניץ נהרג ביער נקרא דאנציגר וואלד מאת יושבי היער הידועים שראה שתלוהו על אילן אחד וקברוהו תחת האילן ההוא וסיפר הרבה פרטי דברים. שהי' בשעת הריגתו. כמבואר באר היטב בהגב"ע הנ"ל אשר נלאיתי להעתיקו שנית ללא תועלת. וגם כאשר הוצרך ערל אחד מטעם הממשלה יר"ה להראות ולגלות מקום הקבר הנ"ל נמצא קבורים תחת אילן אחד עצמות עם מעט עפר ע"ג כמו שסיפר הערל יאזעף במסל"ת וגם הערל השני אמר שעל אותו אילן בעצמו תלוהו לאבעלניק הנ"ל זהו תוכן השאלה

והנה מפאת דין מסל"ת אין מקום לדבר כי יש בזה דין היתר עגונה ע"י עכו"ם מסל"ת לכל הדיעות אחרי שהי' קישור דברים וגם אמר שקברוהו ואך עיקר מה שיש לדון הוא משום שאמר שנדון בערכאות ונהרג ע"י וכאשר העיר בזה ידידי הרב המשיב ראשונה הנ"ל דאחר שנדון מהמורדים והקושרים עפ"י דיניהם אשר בדו מלבם. דין ערכאות יש להם בזה דמה לי ערכאות ממש או ערכאות מדומים ונסתרים. ואם כן אם היו הם בעצמם אומרים שהרגוהו עפ"י דינם המדומה פשיטא שאין להאמינם גם במסל"ת דערכאות מהימני דאמרינן דעבידי לאחזוקי שקרייהו. אולם אחר שהאומר והמספר הנ"ל אינו מהם רק עכו"ם אחר שאומר כזה ראיתי חזיתי ואספרה הדבר הזה במחלוקת שנוי'. וזה"ל הטור אה"ע סי' י"ז כתב הרמב"ם ז"ל שמע מערכאות של עכו"ם הרגנו לפלוני אינם נאמנים ויראה מדבריו שאם אמרו נהרג בדין ושלא על ידם נאמנים. ומדברי א"א הרא"ש ז"ל יראה שאפי' אמרו נהרג שלא על ידם אינם נאמנים ובש"ע שם סי' הנ"ל סי"ד הביא מור"ם ז"ל דעת הרא"ש ז"ל בשם יש אומרים וכתב בשם מהרא"י ז"ל דכ"ז בערכאות אבל שאר עכו"ם מסל"ת שאומרים שנהרג בערכאותיהם נאמנים עיי"ש היטב. ולמען ברר הדברים צריך אני להעתיק לשון הש"ס גיטין דף כ"ח ע"ב אהא דתנן שם והיוצא ליהרג נותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל לא תאכל בתרומה אמר רב יוסף לא שנו אלא בב"ד של ישראל אבל בב"ד של עכו"ם כו' מיקטל קטלי ליה א"ל אביי כו' מיתיבי כו' מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בב"ד כו' הר"ז יהרג דילמא בורח שאני. ת"ש שמע מב"ד של ישראל איש פלוני מת איש פלוני נהרג ישיאו את אשתו מקומנטריסין של עכו"ם איש פלוני מת איש פלוני נהרג אל ישיאו כו' אילימא מת ממש ונהרג ממש דכוותי' גבי עכו"ם אמאי אל ישיאו כו' הא קיי"ל דכל מסל"ת הימוני מהמנינן לי' אלא לאו כו' יוצא ליהרג וקתני בב"ד של ישראל ישיאו את אשתו לעולם כו' נהרג ממש כו' ה"מ במלתא דלא שייכי בה אבל מלתא דשייכי בה עבדי לאחזוקי שיקרייהו. איכא דאמרי א"ר יוסף ל"ש אלא בב"ד של עכו"ם אבל בב"ד של ישראל כו' קטלי' ליה כו' לימא מסייעא לי' כו' ת"ש שמע מב"ד של ישראל כו' אלא לאו יוצא כו' לעולם מת ממש ונהרג ממש כו' ה"מ במילתא דלא שייכי בי' כו' העתקתי סוגית הש"ס בקוצר יען צריך הוא לדברינו להלן. והנה מדקתני בברייתא איש פלוני נהרג הוכיחו המחמירים דגם בשלא על ידם אינם נאמנים דנהרג משמע גם ע"י אחרים ואך מדקתני שמע מקומנטריסין כו' נראה דעכו"ם אחר שאינו ערכי נאמן במסל"ת שנהרג בערכאותיהן ועיין כ"ז בפוסקים ובדברי האחרונים ז"ל שהאריכו בזה והנה הרב ב"י ז"ל כתב על דברי הטור בשם הרא"ש ז"ל הנ"ל דכן נראה קצת מדברי רש"י ז"ל והאחרונים ז"ל ומכללן הט"ז ז"ל שם תמהו ע"ז דמאין הוציא הב"י ז"ל כן מפירש"י ז"ל ועיין ט"ז שכתב דאדרבה מלשון רבינו רש"י ז"ל נראה קצת כי דעתו נוטה לדעת הרמב"ם ז"ל דדוקא הם עצמם אינם נאמנים יעו"ש אמנם לדעתי נראה דהוכחת הב"י ז"ל הוא דהנה רש"י ז"ל פי' בהך דקומנטריסין ממונים ליהרג וידוע דהערכאות בעצמם אינם הורגים שהם רק הב"ד שפוסקים דינו והממונים להרוג הם אנשים אחרים. ומוכח איפכא דגם עכו"ם אחרים אינם נאמנים שנהרג בערכאות וכשיטת הטור לדעת אביו הרא"ש ז"ל ואך כתב מ"מ רק נראה קצת דיש לומר דגם בהממונים ליהרג שייך חשש התפארות שהרגו בדין אחרי שהם היו עכ"פ בעצמם ההורגים אבל עכו"ם אחר שאמר שנהרג בערכאותיהם ואף ערכאות אחרים שפיר י"ל דנאמנים ומדברי הרמב"ם ז"ל נראה דגרסתו הי' שמע מערכאות של עכו"ם לא מהממונים ליהרג היינו קומנטריסין ורק מהערכאות ויצדק לפ"ז לישנא דנהרג דרבותא שנהרג מהממונים עפ"י ד"דמ וכמובן. ולכאורה אמרתי להביא ראי' לגירסת ופירש"י ז"ל מהא דקאמר בש"ס בגיטין שם והא קיי"ל דעכו"ם מסל"ת מהימן דמשמע דעיקר הקושיא הוא דיהיו נאמנים מטעם מסל"ת והרי בלא"ה קיי"ל דערכאות נאמנים גם בלי מסל"ת דלא משקרי דמה"ט כל השטרות העולין בערכאות כשרים ומוציאין ממון על ידיהם וע"כ דלא מיירי בערכאות רק בממונים להרוג

אמנם אחר העיון זה אינו דערכאות אינם נאמנים רק בדבר שהם ממונים עליו וכותבין בערכאות שלהם דבזה אמרינן דחזקה דלא מרעי נפשייהו אבל לא במה שאומרים בע"פ שנעשה בדיניהם וזה ברור. [בשגם בגוף הדבר אי נאמנים ערכאות לענין עדות אשה בלא מסל"ת יש לדבר הרבה ואכ"מ הביאור]. ועפ"י הדברים האלה אמינא ליישב מה שנתקשיתי בחידושי ללישנא בתרא דרב יוסף לפי מה דקאמרינן בש"ס לסייע מהך דשמע מב"ד של ישראל כו' דמיירי ביוצא ליהרג דכיון דאמרי' דהא דבקומנטריסין אל ישיאו כו' אינו מפאת חסרון הנאמנות הקומנטריסין ורק מצד דלא חשיב ודאי נהרג ביוצא ליהרג בערכאותיהם א"כ למה נקט בברייתא שמע מקונמטריסין הרי אף בעד ישראל ואף בשני עדים שהעידו שיצא ליהרג בערכאותיהם דינא הכי דאל ישיאו את אשתו

אמנם הא לא קשיא די"ל דכיון דלפי הס"ד דברייתא זו מסייע ללישנא שני דרב יוסף לא אמרינן כלל הך חששא דעבידי לאחזוקי שיקרייהו וכדאמרי' אילימא