ברכת אברהם (רות) ט

בא לידי ביעוט חלילה) א"כ מאי קאמר הכא שהתעוררות התשובה מביאה הברכה עם הקללה. אחרי שההתעוררות באה רק מהקללה ולא מהברכה. אבל בזה נאמר שבודאי למי שהוא כל ימיו בעניות או שבא לו עניותו מעט מעט ממדרגה למדרגה יפול בלב האדם לתלות הדבר במקרה הזמן במזל ולא בהשגחה ולא יבוא מזה להתעוררות ולפשפש במעשיו. משא"כ בזה שהי' לו טוב ואח"כ נהפך לרעה כ"כ עד שיפול מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. לזה נקל יותר לתלות בהשגחה ולפשפש במעשיו וזה דכתיב (פ' תבא) ואתה תרד מטה מטה. שתהי' בהדרגה התוכחה עד שיחשוב זאת הירידה לטבע ולא יפשפש במעשיו עבור זה ע"כ לא ירוחם מד'. וזו אומרו והי' כי יבואו עליך כל הדברים האלה שידוע מ"ש (מד"ר שמיני) אין והי' אלא שמחה. אחרי שיבואו בפעם אחת זה אחר זה הברכה והקללה. שהברכה תהי' ככל הכתוב שזה עלי' רבה ותיכף יתקיים הקללה הכתובה וזה ירידה מאוד. מזה יבוא לפשפש במעשיו. והשבות הדבר הזה. ירצה השינוי מברכה לקללה. אל לבבך. ומחמת זה יבא לתשובה ולז"א ושבת וכו'

וכמו כן בנעמי שהתחילו לבזותה באומרן הזאת נעמי. שהקב"ה ענש אותה על שיצאת לחו"ל ע"כ נשארה ריקם. לזאת אמרה אל תקראנה לי נעמי. להחשיביני בגדר שהייתי נעמי עשירה גדולה ולשפוט משפלותי כי ד' עזבני על חטאתי. קראן לי מרה. ובזה יהי' ניכר חשיבותי נגד שארי אנשים מרי לב. שעפ"י רוב בא העונש בהסתר פנים. אשר לא ניכר שמד' היתה זאת. ויכולים לתלות בטבע. ואינם מפשפשים במעשיהם. לא כן עמדי שהגיע העונש שלא עפ"י דרך הטבע שניכר שמד' היתה זאת ואמרה כי שדי המר לי מאוד. ששם שדי נקרא על ששודד המערכות הטבע והסבירה הדבר לתת טעם ע"ז. ואמרה אני מלאה הלכתי וריקם השיבני ד'. שזאת הנפילה היא מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. כנגד גדולתה שהי' לה מקודם ועתה נשארה ריקנית לבדה. ואף זה שנשארה בעצמה הי' מד' זו מדת הרחמים אשר רחם ד' עלי'. שגם היא היתה בסכנה גדולה. כנראה מדברי המדרש רבה (רות) ותשאר נעמי שנעשה שירים. ע"כ וד' ענה בי ירצה שהמדה"ר שהי' עמדי להצילני שלא עפ"י דרך הטבע ג"כ ענה בי ושדי הרע לי מאוד שלדעתי בא משידוד המערכה שלא עפ"י דרך הטבע

א"י שמפרש דברי' שאמרה מקודם שעונשה היתה שלא עפ"י דרך הטבע. שניכר שבא לה ע"י חטאתי' נגד ד'. ואופן זה שיכיר האדם זה ויבא עלי' עונש כזה הוא מצד הרחמים כדי שיפשפש במעשיו. ויעשה תשובה. וזו אומרה וד' ענה בי כפירוש רש"י ז"ל העיד על רשעתי לפניו. להכירני לפני זולתי. לזה בא מד' זו מדה"ר. ושדי הרע לי. בשידוד המערכה שלא עפ"י דרך הטבע. כדי שיהי' ניכר שבא זה בהשגחתו ית' ויתעלה. וק"ל

ותלך ותבוא וגו'. ויקר מקרי' חלקת השדה. וי"ל בזה עפ"י מאמר החכם. (משלי כח) גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית. היינו שהגזילה הוא מחמת הפיתוי. שהיצה"ר מסיתו שלבסוף יורשו. והכל שלו וא"כ אין פשע. וכמ"ש רש"י ז"ל (פ' לך) שכן טענו רועי לוט. וזה גורם לו חברת מריעים שיבוא לדעות הרעות והפיתויים. וזה שאמר כאן שלא הלכה לחלקת השדה זה במכוון מחמת שיש לה בזה אחיזת קרבות. כ"א ויקר מקרי' וכו'

ויאמר לקוצרים ד' עמכם ויאמרו לו יברכך ד'. ויאמר בועז למי הנערה הזאת. ופי' רש"י ז"ל וכי דרכו של בועז לשאול בנשים. אלא דבר צניעות ראה בה שתי שבלים לקטה שלשה לא לקטה וכו'. ויל"ד הלא גם זה אינו תשובה לשאלה שמהיכן בא לזה לראות דבר צניעות שבה אחרי שלא הי' דרכו של בועז לראות בנשים: