ברכת אברהם (רות) ו

במדה זו. ע"כ לא הי' יכולין להוכיחן. וכעת שהוכיחו אותם המוכיחים הרוכלין ודאי שבעצמם מתקנים בתחלה להיות במדה זאת. ויש לומר עוד מלשון פקידי העם כמרז"ל (ברכות נ"ח.) לך ד' הגדולה אפי' ריש גרגותא מן שמיא מוקמי ליה. ועשה להם ראשים ופקידים על עמו לתת להם לחם. ע"י תפילתם

ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אלי'. לכאורה מה בעי בזה. כי אחרי אשר ראתה שמקבלת עלי' דת יהדות אין ראוי להרחיקה מזה וגם לשון מתאמצת בתי"ו המתפעל הול"ל מאמצת. ונראה לפרש כי נעמי היתה מספקת בדעתה של רות. שאם היא רוצה לקבל עלי' דת יהדות להתגייר הלא זה מסור לב"ד לילך להם כמבואר בגמרא (יבמות מ"ז.) ומה רצונה להתדבק בה. וז"ש ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ממש להתגייר. ע"כ באה ובודאי מרגשת רות שזה סימן טוב המגיע לה בזה. ע"כ ותחדל לדבר אלי' מלהסיע ללכת עמה כי הרצון זה מתפעל בלבה. וזהו מתאמצת

א"י עפ"י דאיתא (ב"מ פד:) רשב"ל שוור לירדנא וכו' א"ל חילך לאוריתא וכו' קביל עלי' בעי למיהדר לאתויי מאניי' ולא מצי הדר. ופירש"י ז"ל דמשקבל עליו עול תורה תשש כחו. וז"ש כי מתאמצת. כי בעצמה לא הי' ביכולתה לילך רק התחזקה בכל כחה לילך עמה יחד

א"י כי נודע כמה חברותא עושה (עי' ב"מ ספ"ק) וכמ"ש באבות (פ"ב) חבר טוב ע"ש (תהלים א') אשרי האיש וכו' בדרך חטאים. ובמושב לצים. והנה נעמי ראתה בהיותה עמהם גודל הנזק. אשר יגיע לה מההלוך עמהם. וכמ"ש רש"י ז"ל נכריות אף שהם אינם בכלל איסור כמ"ש (יבמות ע"ו.) מואבי ולא מואבית. רק שנתנכרו לאביהן שבשמים. ע"כ עשתה השתדלות גדול לדחותן מעלי'. וכאשר ראתה ערפה זאת הלכה מעמהם. ואזי הוסיפה נעמי לדבר על לב רות לילך גם היא מעמה. ואמרה לה אל אשר תלכי אלך וכו' אלקיך אלקי. ואזי הוסיפה הדברים לתת כח ואומץ בלב נעמי יותר ויותר בעניני נפשיות עד שהי' רצונה וחשקותה ללכת עמה. בודאי שהיא צדיקת גדולה. וערפה היא שהגיעה אלי' מעט רע. ולזה אחר שערפה הלכה מאתה הי' מוסיפה יותר כח בצדקותי'. ע"כ ותחדל לדבר אלי' [מכ"ק הרה"צ האלקי המפורסם ר' שמואל מסאקלוב זיע"א]

ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך וכו' באשר תמות אמות ושם אקבר כה יעשה ד' לי וכה יוסיף כי המות יפריד ביני לביניך. יל"ד דתיבת ושם אקבר אך למותר ופירש"י ידוע. ב' תיבות כי המות יפריד ביני וביניך מאי בעי בזה. והרי מלתא דפשיטא הוא. ונראה לפרש כי מצינו בגמרא (נזיר כ"ג.) שרות היתה בת בתו של עגלון מלך מואב ודאגתה של נעמי היתה אולי תעמוד בעצמותה כמו בעת ההוא שתחזור לסורה. או לפחות תעבור על המצות כמקדם. ומבואר בגמרא (ברכות י"ח:) רשעים בחייהם קרויין מתים. וע"ז השיבה רות אל תפגעי בי לעזבך. שלא יגיע הזמן לעולם. אשר תוכל לפגוש בי לעזבך. וע"כ באשר תמות אמות שלא אהי' מאותן שהן בחייהם קרויין מתים. רק כמו שתהי' מיתתך בעת הנ"ל. ושם אקבר. שבעת בא קיצו יהי' המיתה והקבורה תכופים יחד וגם אל תדאג ג"כ מחמת שאני בת מלך אחזור לסורי. כי המות יפריד ביני וביניך. כי ידוע שכל ב"א למיתה מעותדים. ומה הבדל יש בינינו בזה. ומלת כי ישמש בלשון דלמא שהוא בלשון תמי'. שאם יהי' אח"מ שום הפרד כלל בתמי'. ואם אני אשגיח בזה אין לי יותר כמו בעת הזאת. ע"כ טוב לי יותר להתדבק בך. והבן

גם הייתי הלילה לאיש. וגם ילדתי בנים. אי' במד"ר וכי אדם מייבם א"א שלא הי' בעולמו ועיין בידי משה שהקשה הא אר"מ לעיל דנכריות הוו ולא הוו קדושין כלל. נמצא לא הוי כלל אשת אחיו. ול"נ