ברכת אברהם (רות) נח

משנה ז') מפני אימה ויראה שעומדים בה לפניך אין מקדים ואין מאחר. וכל המעכב את הקול מחבירו בשמך אפילו כשיעור נימא של שער מיד נדחף ואש להבה מדחפת אותו וכו' ע"ש. ועיין בתקו"ז. (תיקון תשסרי)

יקר מלי כל ארעא וכו'. עתה מבאר שירת השרפים וקדושה שלהם שמקדשים שמו ית' הוא שאומרים קדוש קדוש קדוש ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו. וזה דקאמר יקר כל ארעא שזה הביאור והתרגום של מלא כל הארץ כבודו זאת מצרפים לתלותי קדושתא להשלשה קדושות שאמרו תחלה שאחר שאמרו קק"ק אומרים מלא כל הארץ כבודו וכמשה"כ (ישעי' ו') שרפים עומדים ממעל לו וגו' וקרא זה אל זה ואמר קק"ק וגו'. הרי מבואר דזו השירה של קק"ק מיוחדת לשרפים וכמ"ש בתוס' חולין (צ"ב ע"א ד"ה ברוך) ע"ש והוא מבואר בילקוט תהלים (מזמור מ"ב) שרפים אומרים לך קדוש ע"ש ובגמ' (חולין צ"א ע"ב) שלש כתות של מלה"ש אומרות שירה בכל יום אחת אומרת קדוש ואחת אומרת ק' ק' ואחת אומרת ק' ק' ק' ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו וכו' ע"ש. וכדמסיק התם בברייתא לפי שמלה"ש אין להם רשות להזכיר את השם עד אחר שלש תיבות ע"ש. ולכן הראשונים שאומרים רק פ"א קדוש אין מזכירין את השם אבל כת שלישית שאומרת שלש פעמים קדוש מזכירין אח"ז ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו. ובזה יתיישב מה דהפייטן נקט בהיפוך תחלה יקר מלי כל ארעא ואח"כ לתלותי קדושתא ולא נקט כסדר שאומרים בתחלה קק"ק ואח"כ מלא כל הארץ כבודו. אכן רמיז להא דאמר בגמרא הנ"ל דמשום דאין להם רשות להזכיר השם רק אחר שלש תיבות משום הכי מקדימין השלש קדושות משמע דאל"ה הי' מקדימין השם קודם השלש ק' דמשובח יותר להזכיר השם בתחלה וכדאי' בזוה"ק (ואתחנן רס"ז ע"ב) בזמנא דקב"ה זמין לאחי' מתיא וכו' כדין זמינון אינון למימר שירתא ומה שירתא יאמרו ד' מי' כמוך. ודא שירתא מעליא ממה שאמרו ישראל על ימא דהא אינון לא אדכרו שמא קדישא אלא בתר תלת מלין דכתיב מי כמוך באלים ד' והכא אינון מקדמין לשמא קדישא דכתיב ד' מי כמוך וכו' ע"ש. הרי דמשובח יותר להזכיר את השם בתחלה. אכן משום שאין להם רשות להזכיר רק אחר שלשה תיבות משו"ה מקדימין השלש קדושות. נמצא דעיקר הקדושה והשיר שלהם הוא ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו רק מקדימין את השלש קדושות משום דצריך קודם הזכרת השם תלת מלין. וע"ז רמז לה הפייטן במה דנקט תחלה יקר מלי כל ארעא להורות שזה עיקר הקדושה והשיר שלהם ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו רק זאת מצרפין להשלש קדושות שאמרו בתחלה קודם השם מה שלא הי' להם רשות להזכיר השם רק אחר שלשה תיבות וכהנ"ל וק"ל. ובזוה"ק (תרומה קע"א ע"א) אינון תלת משריין דסליקי חד קראן ואמרין קדוש קראן אינון למשרייתא תנינא וסלקין גדפין אילין קדמאי ואילין תנינין ואמרין אילין תנינא קדוש. קראן אינון למשרייתא תליתאה וסלקין גדפין תלת משריין כחדא וכלהו אמרין קדוש ד' צבאות מכה"כ וכו' ע"ש. ולכאורה משמע מדברי הזוה"ק דקאי כשיטת הס"ד דש"ס (חולין שם) דכל כת וכת אין אומרת רק פ"א קדוש ואחת אומרת קדוש הא' והשני' אומרת קדוש הב' והשלישית קדוש הג' מלא כל הארץ כבודו. אבל המסקנא דגמ' שם לא ס"ל הכי אלא כת ראשונה אומרת קדוש א' בלבד והשני' ק"ק והשלישית קק"ק מלא כל הארץ כבודו וטעמא דמלתא כדמסיק התם בברייתא דמלאכי השרת אין להם רשות להזכיר השם רק אחר שלש תיבות ויפלא לכאורה לומר דדברי הזוה"ק אינם כמו מסקנת הש"ס דילן. ובפרט שבברייתא מבואר בהדיא שאין להזכיר השם רק אחר שלש תיבות ולדברי הזוה"ק הא כת שלישית אומרת פ"א קדוש ואח"כ מיד השם. אכן בשום לב אחר העיון בלשונם: