ברכת אברהם (רות) נט

הזהב יש להעמיס כונת דברי הזוה"ק אליבא דמסקנא דגמ' דילן דאלו ואלו לשער אחד יפנו ולמטרה אחת יקלעו דבריהם. דהנה נראה בדברי הזוה"ק דנקטו שם בדבריהם קראן למשריין תנינא וכו' אינון אינון קדמאי ואינון תנינא ואמרי וכו' קדוש קראן אינון למשריין תליתאה וכו' וכולהו אמרין קדוש ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו. מורה זה הלשון דכונת דבריהם היא דכת ראשונה בפ"ע לא אמרו באמת רק פ"א קדוש אכן אח"כ מצטרפין אל הכת הב' ואומרים קדוש הב' ואח"כ מצטרפין ב' הכתות אל השלישית וכולם אומרים ביחד קדוש הג' ומסיימים ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו. נמצא לפ"ז מה שנאמר ע"י הכת השלישית קדוש ד' צבאות וכו' הוא משום הצטרפות שתי הכתות הראשונות שאמרו כבר השתי קדושות הראשונות. א"כ שפיר לא נאמר השם כ"א בתר שלש תיבות דוקא דאף דהכת השלישית והשני' לא אמרו אחר ג' תיבות מ"מ משום הצטרפותם ביחד אל הכת ראשונה הקודמת נעשו ככת אחת והוי כאלו אמרו ג"כ הקדושה ראשונה ושפיר. ועד"ז יבוארו ג"כ דברי הגמרא במסקנא שם דקאמר א' אומרת קדוש וא' אומרת ק"ק ואחת אומרת קק"ק ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו וכו' דלכאורה יקשה להבין בפשטות דברי הגמרא דהכת הא' לא תזכיר רק קדוש א' לבד ולא יותר וכן הכת הב' לא תאמר רק ב' פעמים קדוש ולא יותר והלא מה שבח הוא זה הזכרת התחלת קדושה בתיבה אחת או בשתי תיבות לבד ולא יסיימו כל השבח אשר הוא ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו. אך באמת ע"פ דברי הזוה"ק הנ"ל יש לפרש כונת הגמרא ג"כ לפרש כמו שמבואר בזוה"ק והיינו דהכת הא' שאומרת קדוש מצטרפת אח"כ עם הכת הב' ואומרת עמה קדוש הב'. ומה שאיתא בגמרא שהשני' אומרת קדוש קדוש היינו מחמת שמצטרפת עם הכת ראשונה ונעשית כת אחת הוי כאלו אמרו הם קדוש הראשון ג"כ וכשמוסיפין קדוש הב' הרי נאמר על ידיהם ב' פעמים קדוש ושוב מצטרפין אלו הב' כתות עם הכת הג' ונעשים כת אחת והוי כאלו כת הג' ג"כ אמרה ב' פעמים קדוש מקודם וכשמוסיפין קדוש שלישי הרי על ידיהם נאמר כל השלשה קדושות ומסיימי כולם ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו. ושפיר הוי דעת הגמ' במסקנא במסילת דברי הזוה"ק הנ"ל דבאמת הוי כל דברי הקדושה מתחלתו ועד סופו ע"י כל השלשה כתות ע"י הצטרפות הנ"ל ואפילו נימא דכונת הגמרא דהכת הב' תזכיר בהדיא ב' פעמים קדוש. והכת הג' תזכיר בהדיא ג' פעמים קדוש מ"מ לא כעורה לנו לומר דהגמרא סברה ג"כ דאצטרופי מצטרפי הכתות להדדי וכדברי הזוה"ק הנ"ל והכת הא' בתר זה דאמרה קדוש הא' בפ"ע מצטרפת עם הכת הב' וקאמרה עמה ב' פעמים קדוש ושוב מצטרפי אותן הב' כתות עם הכת השלישית ומהדרות עמה כל השלשה קדושות ומסיימי ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו. סוף סוף דברי הש"ס ודברי הזה"ק משולבות ובמסלה אחת יהלכון דלא יאמר השם רק בתר תלת תיבות ואיצטרופי מצטרפו להדדי וכנ"ל. ומה דחסר בגמרא מגלה הזוה"ק והחסר בזוה"ק מגלה הגמרא וק"ל

ובזה מובן לפרש מ"ש בפדר"א (פ' ד') ומעריצים ומקדישים את שמו הגדול זה עונה וזה קורא ואומרים קק"ק ד' צבאות וכו' ע"ש דלכאורה יקשה הלשון מ"ש זה עונה וזה קורא דהא כולם כא' קוראים הקדושה. אכן בהנ"ל שפיר יבואר דהכונה הוי כדברי הזוה"ק הנ"ל דמשריין תנינא עונים בתר משריא קדמאה שהתחילה הקדוש הראשון. וה"פ זה עונה וזה קורא דאחר שהכת הראשונה קראה את הקדוש הראשון מצטרפו להכת הב' והכת הב' עונה אחרי' את הקדוש השני ושוב קוראה להצטרף להכת השלישית והכת השלישית עונה בתריהון את הקדוש הג'. וכנ"ל: