ברכת אברהם (רות) נד

וארבעה פנים לאחת להם. וארבע כנפים לאחת להם. וכתיב שש כנפים שש פנים לא' [כך הגירסא בילקוט יחזקאל רמז של"ז ונכון] ר"י בר זבדא בשם ר' אבוהו בשביל כפרתן של ישראל הוסיף להם עוד שתים כנפים שנאמר שש כנפים וכו' ע"ש ולא יהי' לב"י למבטח למזכיר עון וכו'. אמר הקב"ה שיכסו רגליהן שהן דמות כעגל. [שנאמר וכף רגליהם ככף רגל עגל] כביכול שלא יראה אותן ויזכור מעשה העגל עי"ש. משמע לכאורה דהתנחומא זה פליג אאוקימתא דגמרא. דבגמרא מוקי קרא דישעי' דכתיב שש כנפים מיירי קודם החורבן ודיחזקאל דכתיב ד' מיירי לאחר החורבן. והתנחומא מוקי קרא דישעי' לאחר מעשה העגל. ומאז מעולם לא ישתנו ודיחזקאל מוקי קודם מעשה העגל שהי' אז רק ארבעה כנפים אבל אין עושה חילוק בין קודם החורבן לאחר החורבן. וגם מבואר מזה דפליג ג"כ אשארי מדרשות דנקטו בדחיות ארבעה ובדשרפים שש הנזכרים לעיל. דממנפ"ש אי קודם חטא העגל מיירי הו"ל למנקט בתרווייהו ד'. שהרי לפי דברי התנחומא קודם חטא העגל בתרווייהו הוי ד'. ואי לאחר מעשה העגל מיירי הו"ל למנקט בתרווייהו שש. דלפי דברי התנחומא בחיות ג"כ נתוספו בכנפים. דעיקר קרא דכף רגליהם ככף רגל העגל בדחיות כתיב. אע"כ דהתנחומא מפליג פליג עלייהו ונהי דדברי הגמרא הנ"ל יתכן להשוות שפיר עם דברי המדרשות הנ"ל. דלאחר החורבן נתמעט רק בדחיות ולא בדשרפים כדפרשינין אכן לפי דברי התנחומא הלז לא יתכן לבאר ולהשוות דבריהם ולחלוק בין חיות ובין שרפים דמשמע מדברי התנחומא נ"ל דאין חילוק. כנ"ל

אכן לאחר העיון יש לומר דבאמת התנחומא לא יסתור את דברי הגמרא הנ"ל ושארי מדרשות הנ"ל. אך נאמר דשתי חילוקים יש בזה. והיינו א' חילוק התנחומא בין קודם מעשה העגל לאחר מעשה העגל והב' חילוק הגמרא בין קודם החורבן לאחר החורבן ושניהם דא"ח ולא יסתרו אהדדי. והיינו דבאמת בעת הבראם נבראו שניהם רק בד' כנפים עד לאחר מעשה העגל. ואחר מעשה העגל נתוסף להם ב' כנפים הן לחיות והן לשרפים. ולזה הזכיר בישעי' בשש כנפים לכ"א מהם. והי' כן עד אחר החורבן ושוב אח"כ נחסרו אותן הב' כנפים שנתוסף להם ונשארו כבתחלה. רק בדחיות נחסרו ולא בדשרפים וכנ"ל. כן נלפע"ד. וזה הערנו מסברא לומר כן. ושוב מצאתי זאת להדיא בספר יפ"ת על המדרש וז"ל דברי המדרש סותרים לכאורה הא דאיתא בפ' אין דורשין (חגיגה י"ג ע"ב) שלאחר החורבן נתמעטו ב' כנפים ונעשו ד'. גם דברי המדרש גופא קשה דמה שראה יחזקאל הלא הי' בימיו שהי' לאחר החטא וכיון דאחר החטא הי' ששה איך ראה יחזקאל ארבעה לחודא. וי"ל דהמדרש ס"ל שנתמעטו כנפי חיות בזמן החורבן אלא דס"ל שלא הי' מתמעטות מפני החורבן אלו הי' בהן מתחלה אלא מפני שמתחלתן לא הי' בהן רק ד' כנפים ושוב הוסיף בהן ב' כנפים לכבוד ישראל לכסות רגל העגל ולכן כשחטאו וחרב ביהמ"ק בעונם לא חש השי"ת לכבודם והסיר מהם אותם ב' כנפים וכו' ע"ש. וב"ה שכונתי לדעתו בזה. הרי מוכח לפ"ז שפיר כאשר ביארנו דהתנחומא לא פליג אאוקימתא דגמרא אלא או"א דא"ח ושתי החילוקים יתקיימו. וכנ"ל

ונוכל לומר לפי"ז דבאמת הקראי מתוקמי כאוקימתא דגמרא. דיחזקאל לאחר החורבן ודישעי' קודם החורבן. ודברי התנחומא בחילוקו לא קאי למידק מקראי רק מדנתמעטו לאחר החורבן וא"כ אלו הי' בהן מתחילה לא היו מתמעטות כדברי היפ"ת הנ"ל אע"כ שלא היו בתחלה רק ארבעה ונתוסף אח"כ עוד שתים והן הן שנתמעטו. וע"ז שפיר ניחא דבתנחומא גופא לא מייתי רק קרא דיחזקאל ארבעה כנפים וכו' ולא קרא דישעי' [רק בילקוט הגיה ג"כ קרא דישעי' דשש כנפים] ולפי הנ"ל שפיר דלא צריך להביא רק קרא דיחזקאל דד' כנפים כיון דמשם מוכיח מדנתמעטו