ברכת אברהם (רות) נג

לכן הנראה לפע"ד לומר דבאמת המדרשות והש"ס לא פליגי זה על זה. רק אוקימתא דגמרא מ"ש דלאחר החורבן נתמעטו הכנפים. הכונה הוא רק כנפי החיות נתמעטו ולא כנפי השרפים וזה מורה משמעות הלשון כביכול נתמעטו כנפי החיות ודקדקו ונקטו כנפי החיות לומר חיות דוקא ולא שרפים ואף דקושית הגמרא רמי מחיות אשרפים ומהשרפים אחיות וכדכתבו תוס' (שם בד"ה כתיב) דלא מסתבר דאיכא שינוי בחיות מהשרפים ע"ש. עכ"ז בתירוץ הגמרא נראה דרמזו דרק בדחיות נחסרו לאחר החורבן. והיינו דבאמת בתחלת הבריאה לא מסתבר לומר דיש שום שינוי מחיות לשרפים וע"ז סובבת והולכת קושית הגמרא מדחזינן דבישעי' נאמר שש כנפים בשרפים מסתמא גם בחיות כן הוא שש כנפים וא"כ יקשה אמאי ביחזקאל לא נזכר כ"א חיות בד' כנפים. ולזה תרצו דלאחר החורבן בימי יחזקאל נתמעטו כנפי החיות ולכן יחזקאל הנביא הזכיר בחיות רק ארבעה להורות ע"ז שנתמעטו ע"י החורבן אבל בהשרפים דלא הזכיר ביחזקאל שום התמעטות מורה דבאמת לא נתמעטו וקאי כבתחלה בשש כנפים דאי נתמעטו לא הי' נמנע הנביא מלהזכיר שרפים ג"כ בארבעה. אלא ע"כ דרק החיות נתמעטו ולא השרפים

ויש ליתן טעם ע"ז לפע"ד מ"ש דחיות נתמעטו לאחר החורבן ולא דשרפים הוא משום דחיות הקודש הקבועים בכסא הכבוד של מעלה כמ"ש (יחזקאל א' כ"ו) וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא וגו' והיינו שהם מכוונים נגד ביהמ"ק של מטה כמ"ש מכון לשבתך פעלת ד' מקדש. וכמ"ש כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו (ירמי') ועי' בשמות רבה (תרומה פ' ל"ג) למעלן כרובים למטן כרובים וכו' למעלן אופנים למטן אופנים ע"ש ולכן תלוים בסבת ביהמ"ק של מטה ובזמן שנחרב ביהמ"ק נתמעטו כביכול כנפיהם. משא"כ שרפים שהם בחי' גבוה מזה דלפי דעת הזוה"ק והמקובלים השרפים הם למעלה במדרגה מחיות הקודש (ועי' להלן בחרוז כקל). לכן בהם לא הגיע הפגם להיות נתמעטו כנפיהם אף לאחר החורבן. כנלפע"ד. ולזה אף דבתחלת הבריאה לא הי' מסתבר להגמרא לומר דיש שינוי עכ"ז בתרוצא דנתמעטו לאחר החורבן בטעמא הנ"ל יש סברא לומר דיש שינוי בחיות מדשרפים ורק בדחיות נתמעטו ולא בשרפים

והשתא שפיר יבוארו דברי המדרשות הנ"ל דלא פליגי אאוקימתא דגמרא הנ"ל שגם הם ס"ל דקאי אלאחר חורבן ולכן נקטו בדבריהם חיות ולא שרפים דבשרפים שש. ושיטת הפדר"א והספר היכלות ותקו"ז עולים בקנה אחד עם דברי אוקימתא הש"ס דילן ולא יסתרו אהדדי. ובזה שפיר יתפרשו דברי הפייטן ג"כ דשפיר מתוקמא כאוקימתא דגמרא. ורק הכא הפייטן בשרפים משתעי והם הרי לא נתמעטו אף לאחר החורבן. ושפיר נקט כליל גפי שתא. והגם דבל"ז ג"כ יש ליישב דברי הפייטן דזה דנקט גפי שתא י"ל דקאי אעת תחלת הבריאה דאז נבראו בשש כנפים ואף דלאחר החורבן נתמעטו ובימי הפייטן כבר נחרב ביהמ"ק מ"מ איהו בתר עת ראשונה בעת הבריאה קאי שהרי על הקם עלמא קאי כל החרוזות שלאחריו ובי' משתעי משעת בריאתן קודם חורבן. ושפיר מה שמזכיר שש בשרפים. אך ברם בקושטא מה דנתחדש לן כעת לברר מ"ש בגמרא דלאחר החורבן נתמעטו כנפי החיות דיש לומר דרק כנפי החיות ולא דשרפים מלתא דמסתברא הוא. ובזה יתבאר שפיר לישנא דגמרא דמזכיר רק כנפי החיות דוקא ולא דשרפים וכנ"ל. ועוד דבזה ישתוו כל המדר' להיות עולין בקנה אחד עם אוקימתא דגמרא הנ"ל בלי שום פלוגתא וכנ"ל. ולכן גם דברי הפייטן מיושבים בזה במסלה הנ"ל. ועי' בתקו"ז (תקון עשרין וחד דף נ"א ע"ב) ע"ש

אמנם שוב מצאתי בתנחומא (פ' אמור) וז"ל תדע לך בא וראה מה כתיב