ברכת אברהם (רות) נב

החיוה"ק שירתן וקדושתן. הרי בזה"ז ג"כ מקדשין עמהם בכל יום קדושתן כדאיתא בזוה"ק (תרומה קכ"ט ע"ב) ע"ש. וא"כ צ"ל דבאמת יאמרו בזה"ז ג"כ שירתן רק הכנפין שהי' אומרות בהן שירה קודם לכן הם אתמעטו ולבתר החורבן בכנפיהם שעל פניהם משוררות את קדושתן ועל אלו קאי הקרא בעמדם תרפנה כנפיהם. הנ"ל. וק"ל

אמנם מעתה מדברי כלם בין למ"ד דאותן כנפים שמעופפות נתמעטו לאחר החורבן. בין למ"ד דאותן שמכסות בהם רגליהם נתמעטו. יקשה על הפייטן במ"ש כליל גפי שתא סתמא. והרי הפייטן לאחר החורבן הי' ולמה נקט גפי שתא. הרי לפי דעת הגמרא דלבתר החורבן אין להם אלא ד' כנפים ולכאורה הי' נראה לומר דפייטן ס"ל כשיטת שארי מדרשות דפליגי אאוקימתא דגמרא בזה וסברי דגם לאחר החורבן לא נתמעטו הכנפים וס"ל דחיות שאני מהשרפים. דקרא דביחזקאל בחיות משתעי ולהם אין רק ארבעה כנפים ודישעי' בשרפים קמשתעי ולהם שש כנפים דלא כאוקימתא דגמרא דכנפי החיות משתוים לכנפי השרפים רק לאחר החורבן נתמעט באלו ובאלו ב' כנפים. ואלה המה המדרשות דפליגי אאוקימתא דגמרא הנ"ל. הפדר"א (פרק ד') דקאמר וז"ל ארבע חיוה"ק קבועים על כל רגל ורגל. ארבעה כנפים לאחד וד' כנפים לא' מהם וכו'. שנים שרפים עומדים א' מימינו וכו' שש כנפים שש כנפים לאחד וכו' ע"ש. הרי מבואר דבחיוה"ק ארבעה כנפים. ובשרפים שש כנפים. ואי ס"ל כאוקימתא דגמרא הנ"ל א"כ ממנפ"ש אי קודם החורבן משתעי הא גם לחיוה"ק הי' שש ואי לאחר החורבן הרי גם לשרפים ארבעה ולא יותר כאוקימתא דגמרא. וע"כ דפליג אאוקימתא דגמרא דילן וס"ל דמתחלת בריאתן כך נבראו בחיוה"ק ארבעה ובשרפים שש. וכן מבואר בספר היכלות (פ' י"ט) ד' חיות כאו"א יש לו ארבעה פנים וכו' לכאו"א יש לו ד' כנפים וכו'. ובר"ק (כ"ד) קאמר וכמה הם שרפים וכו' וכמה כנפים להם שש כנגד שש ימי בראשית וכו' ע"ש. הרי דהזכיר ג"כ אצל החיות ד' כנפים ואצל שרפים שש כנפים. וכן בתקו"ז (תקון עשיראה) ארבע גדפין דחיון דאתמר בהון וארבע כנפים לאחת להם וכו' וכנפי מצוה לקבל ד' אנפין וד' גדפין ח' לכל סטר וכו'. ואמרי מארי מתניתין הפוחת לא יפחות. משבע. והמוסיף לא יוסיף על י"ג. ואינון ז' לקבל ז' ימי בראשית דרמיזין לז' שמהם אב"ג ית"ץ וכו' ועלייהו איתמר שרפים עומדים ממעל לו. שש כנפים שש כנפים לא' דבהון פרחת צלותא לעילא וכו' ע"ש. הרי נזכר ג"כ בדחיות ארבעה ובדשרפים שש. ועיין בזוה"ק (שמות ל"ט ב"ב) ומשפטים (קט"ז ע"ב) הרי מכל אלו המדרשות מבואר דפליגי אאוקימתא דגמרא בזה. וא"כ לפי"ז אפשר לומר דגם הפייטן ס"ל כהנך מדרשות דלעולם בדשרפים שש אף לאחר החורבן. רק קרא דארבעה דיחזקאל בדחיות משתעי. כן הי' נראה לכאורה לפרש

אולם לפי האמת לא ניחא לן לומר כן דהפייטן הקדוש יניח את דברי הש"ס דילן ויתפוס דעת שארי המדרשות דפליגי ע"ז. והרי ידוע מה שאיתא בהקדמת ספר מנורת המאור קבלה מרב האי גאון ז"ל דבכ"מ דנמצא במלתא דאגדתא בשארי המדרשות בשינוי ממה דאיתא בגמרא אאגדתא דגמרא סמכינן דאיהו עיקר ע"ש. וא"כ איך יתפוס הפייטן דברי שארי המד' ויניח דברי הש"ס [ואף דידוע דהפייטנים הי' תופסין תמיד שיטת הירושלמי משיטת הש"ס אכן כאן הא לא נמצא בש"ס ירושלמי מזה כלום ואף במד"ר שהיא אגדת א"י לא נמצא פלוגתא מזה] ועוד קשה היכי תימצי לומר דשארי המדרשות יפלגו אדברי הגמרא והרי יפלא למה סתמו דבריהם בלי שום זכר חד מ"ד דיאמר כדברי הגמרא. וכן בדברי הגמרא לא נזכר שום פלוגתא) מחד מ"ד דיאמר כדעת המדרשות. ולא: אשתמיט הגמרא מזה: