ברכת אברהם (רות) נא

וכתבו התוס' שם (בד"ה כתוב) אע"ג דהאי קרא דשש כנפים בשרפים כתיב והאי קרא דד' כנפים בחיות כתיב וחיות ושרפים לאו אחד הם כדמוכח קראי וכדכתבו תוס' (חולין דף צ"ב ע"א ד"ה ברוך) מ"מ מסתברא דגם החיות משש כנפים כמו השרפים דלא נשתנו זמ"ז ע"ש. ומשני הגמ' ל"ק כאן בזמן שביהמ"ק הי' קיים כאן בזמן שאין ביהמ"ק קיים כביכול שנתמעטו כנפי החיות ע"ש. ופי' רש"י ז"ל שם בימי ישעי' הי' המקדש קיים על מכונו ובימי יחזקאל כבר הגיע זמן שיחרב ונתמעטה פמליא של מעלה עכ"ל. ופריך בגמ' אי מינייהו אמעיט א"ר חנינא א"ר אותן שאומרות בהן שירה כתיב הכא ובשתים יעופף וקרא זא"ז וכתיב התם התעיף עיניך בו ואיננו ורבנן אמרי אותן שמכסות רגליהן בהן שנא' ורגליהן רגל ישרה ואי לא דאימעט מנא הוי ידע ע"ש. ובפסיקתא רבתי (סי' א' פסקא דאנכי מנחמכם) מבואר דאותן שמעופפות בהן הן הן שנתמעטו ע"ש. אכן משארי מדרשות משמע דס"ל כרבנן דאותן שמכסות רגליהן אמעטו דאי' בתנח' (קדושים) משישראל מקלסין מלה"ש מרפין כנפיהן ועומדין מלומר שירה שבכנפיהם אומרים שירה וכו'. ובב"ר (פ' ס"ה) בעמדם בשעה שישראל אומרים שירה המלאכים שותקים וכו' תרפנה כנפיהם וכו'. ובתק"ז (הקדמה ג' ע"ב) ורזא דמלה בעמדם תרפנה כנפיהם בעמדם ישראל בצלותא דעמידה חיון מרפות כנפיהם דלא למשמע קלא וכו' ע"ש. והרי הקרא דעמדם תרפנה פניהם ביחזקאל שם כתיב דאחר החורבן משתעי שכבר אתמעטו הכנפים וכדאיתא בגמרא (חגיגה) הנ"ל ואי ס"ד כרב חנינא א"ר דאותן שמעופפות בהן היינו אותן שאומרות בהן שירה אתמעטו. א"כ איפה נדרש בהמדרשות הנ"ל דרק בשעה שישראל עומדים תרפנה כנפיהם מלומר שירה הא בל"ז ג"כ אמעטו אותן כנפים ששוררין בהן כנ"ל וליתנהו לגמרי אע"כ כרבנן ס"ל דרק אותן שמכסות בהן רגליהן אתמעטו. אבל הפסיקתא רבתי הנ"ל יש לומר דידוע דר"כ יסדו שהי' תלמידו של רב וכשיטתיה דרב רבו קאי דאותן שמעופפות בהן ואומרים שירה הם אמעטו וק"ל

אכן שוב מצאתי בספר היכלות (פ' כ') שיטה אחרת בזה מהגמרא והמדרשות הנ"ל דבאותן שמכסות פניהם אומרין שירה וז"ל שם. והכרובים עומדים אצל החיות הקודש וידיהם תחת כנפיהן. ורגליהם מכוסות בכנפיהם וכו'. וכנפי הכרובים זא"ז מקיפין על קדקדן בכבוד פרושים לשורר בהם שיר לשוכן שחקים וכו'. ע"ש הרי מוכח מזה דס"ל דבאותן שפרושים על קדקדן הם שמכסות פניהם בהם אומרות שירה

והנה מוכרחין אנו לומר דלא יסתרו דברי הפרקי היכלות עם דברי הגמרא (חגיגה) הנ"ל והמדרשות והפרדר"א דמוכח דבאותן שמעופפות בהן אומרות שירה ליה נלפע"ד לומר דהפרקי היכלות מיירי לאחר החורבן דנתמעטו הכנפים האמצעים שמעופפות בהן וקודם לכן אמרו בהן שירה ולכן לבתר החורבן דנתמעטו אותן הכנפים ולא נשתיירו רק ד' כנפים אותן שמכסות פניהם ושמכסות רגליהם הם שוררות עכשיו בהכנפים שמכסות פניהם. ותדע דלא הזכיר שם כ"א ד' כנפים. והשתים שמעופפות בהן לא הזכיר בפרקי היכלות. הרי דלאחר החורבן מיירי שנתמעטו אותן האמצעיות. ולכן נזדמנו הכנפים שמכסות פניהם להיות משוררות בהן תחת אותם שנתמעטו. והשתא לפ"ז יש לומר דגם התקו"ז והמדרשות הנ"ל סברי ג"כ כשיטת הפרקי היכלות הנ"ל בזה ובאמת לא נפלגו אשיטת הפסיקתא ומודו לדבריהם דאותן שמעופפות הן הן שנתמעטו וכשיטתי' דר"ח א"ר בגמרא. ורק מה דהזכירו דבכנפיהם אומרות שירה הכונה בכנפיהם שמכסות פניהם דבאלו משמשות בזה"ז ג"כ לשורר שירה כהנ"ל בספר היכלות. ומסתברא ג"כ דכן הוא אמיתת הענין. דאין סברא לומר דבזה"ז לאחר החורבן לא יאמרו החיוה"ק שירתן דהא לא נמצא בשום מקום דלאחר החורבן יבטלו