ברכת אברהם (רות) נ

לשליחות השתמשות אחרת. וכדאיתא בזה"ק (תרומה ק"ע ע"א) אינון שרפים בהא אתר אילין עומדים וכו' ואי תימא והא כל חילי שמיא אינון עומדין כולהו וכו' אלא ודאי כולהו קיימין ולזמנין אילין אקרון שרפים ולזמנין סלקן בשמא אחרא. אבל כלהו קיימי וכו' ע"ש. וכן מבואר ג"כ בפדר"א (פ"ד) וז"ל והמלאכים שנבראו ביום שני כשהם נשלחים בדברו נעשים רוחות וכשהם משרתים לפניו נעשים של אש ע"ש. משא"כ אלו הארבעה שקבועים תדיר בשמם שרפים. ועפי"ז יש לומר דמשו"ה נקט הפייטן הכא כפל דבריו. יקידין ושרפים. לרמז על השתי בחינות. א] אותם ארבעה דמקרין תדיר הכי שרפים בקרא. אותם קרי שרפים. ב] אותם דמתחלפים לפעמים והם נקראים לפי שעת התמנות ענין שריפה להון יקרא בלשון ארמי יקידין. והבן

ונקראים בשם שרפים ע"פ מ"ש בזוה"ק (בראשית מ"ב) הנ"ל דאוקידו לאינון דלא חיישי על יקרא דמאריהון ע"ש. ועי' בתוס' (חגיגה י"ג ע"ב בד"ה והחיות) שכתבו דמשו"ה נקרא שמם שרפים מפני ששורפין פנקסאות של שטן בכל יום ויום השטן יושב עם ס"ם הרשע שר של רומי ועם דומיאל שר של פרס וכותב עונותיהם של ישראל על פנקסאות ונותנים אותן אל השרפים להכניס אותן לפני הקב"ה לאבד את ישראל וכו' מה עושין השרפים בכל יום ויום נוטלין אותן מיד השטן ושורפין אותן באש יוקדת וכו' ע"ש. ועי' בזוה"ק (פקודי רמ"ז ע"ב) ענין שרפים. ועי' בתפארת החנוכי (תזריע נ' ע"ב בד"ה וישלח)

כליל גפי שתא

פי' שהשרפים כלולים כאו"א משש כנפים וכמ"ש (ישעי' ו') שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו. ופי' רש"י שם ובתנחו' (פ' צו) ובויקרא רבה (פ' כ"ז) ובתנחומא (אמור) ובפדר"א (פ' ד') שלא יביט לצד השכינה. ובשתים יכסה רגליו פי' לצניעות שלא יראה כל גופו לפני בוראו. וכן הוא בתנחומא (צו שם) דעה ראשונה שלא יראה גופו לפני גופו. וכדמפרש שם (בעץ יוסף) שלא יראה גופו לפני גופו של הקב"ה ע"ש שזה צניעות. וכדמבואר בגמרא (חגיגה י"ג ע"ב) כרעא לאו אורח ארעא לגלויי. וכדמבואר שם (באגדות) דמזה משמע דס"ל להגמרא דהטעם הוא משום צניעות ע"ש. עוד טעם אחר מובא ברש"י ז"ל שם על כיסוי הרגלים ונזכר ג"כ בתנחומא (פ' צו) דעה ב' ובתנחומא (אמור) ובויק"ר (פ' כ"ז) דכיסוי הרגלים הוא לפי שהם ככף רגל עגל. ושלא להזכיר עון העגל וכו' ע"ש ולא יהי' עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון וכו' ע"ש ובפדר"א (שם) כדי לשכח עמידת רגל וכו' ע"ש. ובשתים יעופף תרגם יונתן שם ובתרין משמש פי' שאומר בהן שירה וכדאי' בויק"ר (פ' כ"ז) ובתנחו' (פ' אמור) ובתנחומא (פ' צו) ובשתים יעופף לקלוס ע"ש. ובפדר"א (שם) ובשתים מעופפים ומעריצים ומקדישים את שמו הגדול וכו' ע"ש. וכדאיתא בגמרא (חגיגה י"ג ע"ב) דבאותן שמעופפות בהן הן אומרות שירה ויליף לה מדכתיב ובשתים יעופף וסמיך ליה וקרא זא"ז ופי' רש"י ז"ל שם (בד"ה ובשתים) וסמיך ליה וקרא זה אל זה אלמא הנך נינהו דאומרות בהן שירה שמקשקשות בקול כנפיהם עכ"ל. וכונת רש"י ז"ל בזה דל"ת מה שייך שירה בכנפיהן הא אין שירה אלא בקול. לזה קאמר שמקשקשות בקול כנפיהן. ורמז על הכתוב ואשמע את קול כנפיהם וכו'. והיינו שע"י קשקוש כנפיהם זו בזו משמיעות קול רעש גדול וזו היא השירה והקילוס שלהם. וכדאיתא בתנחומא (קדושים) משישראל מקלסין מלה"ש מרפין כנפיהם ועומדים מלומר שירה לפי שבכנפיהן הן אומרות שירה וכו' ע"ש

והנה בגמרא (חגיגה י"ג ע"א) מקשה כתוב אחד אומר (ישעי' ו') שש כנפים שש כנפים לאחד וכתוב אחד אומר (יחזקאל א') וארבעה כנפים לאחת להם.