ברכת אברהם (ברכות) ח

של עולם, אמאי לא תני לקמן (דף כ"ו.) תפלת ערבית קודם תפלת שחרית, מאחר דיליף מברייתו של עולם, דהא התם ל"ש תירוץ זה שכבר הפסיק בשני פרקים בענין אחר, ודאי הוי שייך למתני גבי התפילות, של ערבית ברישא, אך נרא' דלק"מ דהא שם בפ"ד תני תפלת הערב אין לו קבע [ומפרש בגמ'] דתפלת ערבית רשות עי"ש, וא"כ רוצה להקדים תפלת חובה קודם תפלת רשות להכי תני בשחרית ברישא, וק"ל:

תוס' ד"ה מאימתי, תימא לפירושו והלא אין העולם רגילין כו' מה שהוצרכו התוס' להקשות מהמנהג, אף דרש"י כ' להדיא דבקריאת פרשה ראשונה שעל מטתו יוצא, היינו משום די"ל דרש"י סובר דמה"ת סגי בפרשה ראשונה, דהא במתני' תני קורין את שמע לחוד, ע"כ בדיעבד יוצא, לכן הקשו ממנהגינו שאף לכתחלה אין קורין יותר מפרשה, אך לרש"י י"ל דאף דמדרבנן בעי ג' פרשיות, מ"מ סדרן לא מעכב, ויוצא במה שקרא הב' פרשיות בבהכנ"ס, דבהם לא בעי' זמן שכיבה דוקא כנ"ל:

בא"ד אינה אלא בשביל המזיקין כדאמר בסמוך ואם ת"ח הוא אינו צריך, וברא"ש דחה זה דמיירי היכי דקרא בזמנה בבהכ"נ (ובמיו"ט אות ו') ואפשר דהתוס' כוונו לדברי התר"י שכ' שמתוך שחושב שאינה אלא להבריח המזיקין בלבד, אינו מכוין לצאת י"ח ומצות צריכות כוונה ע"ש, וז"ש מדאמר בסמוך דאם ת"ח הוא א"צ, ומדקא מפליג בין ת"ח לאינש דעלמא, מוכח דלא נתקנה אלא בשביל המזיקין, א"כ ממילא אינו יוצא י"ח כיון דמצות צריכות כוונה וק"ל:

בא"ד זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה כו', נראה דלרש"י י"ל דתפילה בציבור עדיף מסמיכות גאולה לתפלה וכמ"ש הרא"ש בסוגיין בשם ר"ה גאון ז"ל, ועוד דהוי סמיכת גאולה לתפלה, כיון שיוצא בקריאת הב' פרשיות האחרונות, ומה שהוצרך בירושלמי לומר כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, משום דרבי יוסי בירושלמי לא חייש משום סמיכת גאולה לתפלה, וס"ל כריב"ל דתפלות באמצע תיקנום:

בא"ד וי"ל דקיי"ל כרבי יהודה דאמר בפ' ת"ה דזמן תפלת מנחה עד פלג מנחה דהיינו י"א שעות פחות רביע ומיד כשיכלה זמן המנחה מתחיל זמן ערבית, וכ' הרא"ש ע"ז ואמרי' לקמן דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד ואמרי' נמי לקמן (דף כ"ו:

) רב צלי של שבת בע"ש, אלמא חשיב לילה לענין תפלת הערב וה"ה לענין ק"ש כו' ולא נהירא לי כו' ומרב דצלי של שבת בע"ש אינה ראי' דדלמא כריב"ל ס"ל דאמר תפלות באמצע תקנום ושמא הי' קירא אחר צה"כ עכ"ל, ולכאו' קשה דהא עכ"פ ראייתו הראשונה הוי ראי' טובה, מדאמר דעביד כמר עביד ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, ועוד דהא הרא"ש פסק כר' יוחנן, והאיך מצלי בע"ש של שבת, וצ"ל דהרא"ש סובר דלא קפדי' אסמיכת גאולה לתפלה, רק כדמצלי בזמן ק"ש, אבל כשמתפלל מקודם לצורך שעה קודם הזמן, רק שהמניעה היא מצד סמיכת גאולה לתפלה לא קפדי' בה כיון דתפלת ערבית רשות אף דשוי' חובה לא מהני לענין סמיכת גאולה לתפלה בדלא מטי זימני' ומתפלל לצורך שעה כנ"ל, אבל אין מכאן ראי' דמותר להתפלל לעולם ובזה שפיר אנו קיי"ל כריב"ל וא"ש:

בא"ד עד פלג מנחה דהיינו י"א שעות פחות רביע כו', ובלבוש סי' רס"ז כתב ושיעור פלג המנחה שעה ורביע קודם הלילה קודם שתשקע החמה כו' שכולם מפרשי' פלג המנחה דקאמר רב יהודה שעה ורביע קודם צה"כ וכבר אמרנו דלכ"ע מעת השקיעה עד צה"כ מהלך ד' מילין שהוא שעה וד' חלקי כ' מן השעה, והיינו שעה ורביעית פחות חומש מרביע, ובאותו הזמן שבין שקיעה עד הלילה אין ספק שמותר להתפלל כו', וא"כ לא יהי' הפרש