ברכת אברהם (ברכות) ו

וכתוב א' אומר וארבע כנפים לאחת להם, לא קשיא כאן בזמן שבהמ"ק קיים כאן בזמן שאין בהמ"ק קיים כו' הי מינייהו אמעוט כו' ובשתים יעופף, וחסרו ב' אחרונות, ונודע מכתבי האר"י ז"ל ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, אינון שית תיבין נגד שית גדפין, א"כ חסר לעולם ועד, וכדאיתא בחולין (דף צ"ב.) שהקב"ה נק' לעתיד קדוש לעולם ועד, וכנגד זה נחלק לו' סדרים, ולאחר החורבן בעוה"ר נחסרו הב' אחרונות קדשים וטהרות שאין בידינו לקיימם, וע"כ קראו להסדר הא' בשם ברכות נגד גדפא קמאה, ואיתא בפסחים (דף נ"ו.) אמרו בניו שמע ישראל כו' באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שכמל"ו, ע"כ כשהתחיל בברכות פתח בדיני ק"ש ונכון [ע' שנות אליהו בסופו ותיקוני זוהר תיקון י"ג ותיקון כ"א דף נ"א. קמ"א וס' אוהב ישראל פ' וישב מזה]:

מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסי' לאכול בתרומתן, דקדק התוס' יו"ט בלשון בתרומתן, ולא אמר בתרומה, ונר' דלכאורה קשה לפי מה דקיי"ל דתרומה בזה"ז דרבנן, א"כ הי' מותר לאכול תרומה בבה"ש כיון דספיקא דרבנן לקולא, והאיך תלי התנא זמן ק"ש באכילת תרומה, כיון דקיי"ל דק"ש ודאי אסור לקרות רק כשהוא ודאי לילה, ואין לומר דהתנא סובר דתרומה בזה"ז דאורייתא, דהא לתירוצא קמא לקמן (דף ג'.) רישא נמי ר"א, ור"א ס"ל בחגיגה (דף ג':

) דלא קידשה לעתיד לבא [עי' בתוס' מגילה (דף י'.) ד"ה דכ"ע] ואפי' לתירוצא בתרא דלאו ר"א, רק הוי סתם מתני', הא רבי סובר בחולין (דף ו':

) דלא קידשה לע"ל, וא"ל דגם ק"ש דרבנן, דהא בגמ' אמר תנא אקרא קאי, ועכצ"ל דבירושלמי כאן אמר ספק קרא ספק לא קרא ק"ש נשמעני' מן הדא הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו וקודם לכן לאו ספק הוא, ולפי הגמ' דילן לקמן (דף כ"א.) אינו חוזר וקורא בס' קרא משום דק"ש דרבנן, א"כ הא דהקורא קודם לכן לא יצא. היא משום דהוי חזקת יום, וכמ"ש המג"א (סי' שמ"ב) בין אפוקי יומא לעיולי יומא. ואפי' הוי סד"ר אסור באתחזיק, אלא דבספק קרא הוי ספק הרגיל כמ"ש הט"ז ביו"ד סי' ס"ט סק"י וע' בהקדמת התנא תוספאה לסדר זרעים שנדחק בזה] דבודאי קרא, משא"כ בקודם לכן, ושפיר מדמה תרומה לק"ש כיון דהוי חזקת יום ואסור לאכול בבה"ש, אך יקשה דהא הרמב"ן בחידושיו לגיטין כ' דמש"ה לא ילפי' דע"א נאמן נגד חזקה, מנדה דנאמנת לומר שטבלה, דשם הוי בידה לטבול והיא מסלקת לחזקה, הרי דבידו מסלק החזקה, וכן בשחיטה לא חשבי' חזקת בהמה נגד רוב מצויין כו' כיון שהרוב מתעסק לבטל עי' ברשב"א בתה"א, א"כ ה"נ תו לא הוי חזקת איסור כיון דבידו לשאול על התרומה כדאיתא בעירובין (דף ל':

) וא"כ תו ליכא חזקת איסור על התרומה, וחזקת יום לחודי' בלי צירוף חזקת אותו דבר, עשוי להשתנות, וע"כ צ"ל שהית' התרומה של הכהן בביתו דאז לא יוכל לשאל ע"ז כדאיתא בנדרים (דף נ"ט.) מש"ה אמר. בתרומתן, ואף דבשבת (דף ל"ה:

) פסק ר' יוחנן דלא אכלי כהנים תרומה עד דשלים בה"ש דר' יוסי, והיינו מצאת הכוכבים, היינו דר' יוחנן לשיטתי' בזבחים (דף ק"ז.) דתרומה בזה"ז דאורייתא משום דקידשה לע"ל, והוא ע"ד החידוד, ולקמן נבאר כמה דיעות דתרומה מותר לאכול בטבול יום קודם צאת הכוכבים:

בגמ' תנא היכא קאי דקתני מאימתי ועוד ליתני דשחרית ברישא, תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך ואבע"א יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר כו', יל"ד דלר' יהודה לקמן (דף כ"א.) דסבר דק"ש הוא מדרבנן והא דכתיב בשכבך ובקומך האי בד"ת כתיב כדאיתא שם, א"כ קשה לדידי' תרי קו' הני דתנא היכי קאי דקתני מאימתי ועוד דליתני דשחרית ברישא. דלדידי' ליכא למימר דאקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך, דהא ההוא בד"ת כתיב ולא