ברכת אברהם (ברכות) ה

ברכת אברהם ברכות (ברכות דף ב' ע"א) בתוס' ד"ה מאימתי קורין כו' וגם ראי' דרב מצלי של שבת בע"ש ומסתמא הי' קורא גם ק"ש, הרא"ש ז"ל דחה אותה ראי' דדילמא כריב"ל ס"ל דאמר תפלות באמצע תיקנום ושמע הי' קורא אחר צה"כ, ונראה ליישב דהי' להם הכרח לומר דרב ס"ל כר' יוחנן דגם בערבית צריך לסמוך גאולה לתפלה דאמרי' לקמן (דף מ"ב.) אמר רב שלש תכיפות הן תיכף לסמיכה שחיטה תיכף לגאולה תפלה, אלמא דרב ס"ל כר"י דצריך להסמיך גאולה לתפלה, וא"ל דרב בשחרית מיירי אבל בערבית מודה דצריך לקרות ק"ש אח"כ דתפלות באמצע תקנום, ז"א דלקמן (דף נ"ב:

) אמר בברייתא תיכף לנט"י סעודה, וכתבו התוס' שם האי דלא חשיב לי' רב בהדי אידך תכיפות משום דשנוי' בברייתא לא חש למתניי', ואי נוקים הא דרב דקאמר תיכף לגאולה תפלה, היינו בתפלה דשחרית הק"ל דהא גם בסמיכת גאולה אלי' קתני כבר בברייתא לקמן (דף ט':

) וותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה, אעכצ"ל דרב מיירי בתפלת ערבית וא"כ ע"כ דכר' יוחנן ס"ל ודברי ר"ת כנים וברורים:

כתב התוס' יו"ט מסכתא לשון מסכה יינה מזוג, כי כל מסכתא יש בה דינים שונים, נר' לפרש כי ארז"ל (תענית ז'.) התורה נמשלה ליין, רק שאי אפשר לשתות היין כמו שהוא חי, וכן בהעדר התורה שבע"פ א"א להבין רוב עניני התורה מעומק המושג וכמ"ש הסמ"ג בהקדמתו הרבה סתירות בתורה שבכתב ע"ש, וגם אינו מבואר פרטי המצות רק שרשים, והפרטי' נמסרו לחכז"ל בסיני כמ"ש לקמן (דף ה'.) והמצוה זו משנה כו' להורותם זו גמרא מלמד שכולם ניתנו למשה מסיני, נמצא כי הם באו לתקן היין שנוכל לשתותו ע"י דבריהם בביאור פרטי המצוה:

עוד כתב בשם ספר חסידים שהיא מלשון אריגה, שהיא מקבץ הלכות וענינים רבים שיהיו ענין א' כמו עם המסכת דכתי' גבי שמשון, נר' כי אמרו ד"ת עניים במקום זה ועשירים במקום אחר, וכל א' נצרך לחבירו כמו אריגת הבגד שכל חוט מחזק הבגד ומגודל בקישור זה לזה ובמקום זה יארגו כל ההלכות השייך לזה:

ובמוסף ערוך כ' מלשון הסכת ושמע ישראל, שדבריהם יפה לאוזן ודברים שבע"פ לא ניתן ליכתב, ובמדרש רות ולא אבה דוד לשתותם (ש"ב כ"ג) שלא רצה דוד שתקבע הלכה לשמו ויסך אותם לה' עשאה מסכתא וקבעה הלכה לדורות, וכדאיתא בב"ק (דף ס"א.) והוא מלשון יציקה ושפיכה, שהריקו חכמתם לתלמידיהם אחריהם, ויש לפרש מלשון נסיך ומושל, כמ"ש בזוה"ק (תיקון א') מלכות פה ותורה שבע"פ קרינא לה, וזו (משלי ח') מעולם נסכתי מראש, ויש לפרש מלשון ראי' כמ"ש (סנהדרין ס"ט) יסכה שסוכה ברוה"ק, שראו מה לתקן בקיום התורה בתכליתה, גם יש לפרש מלשון כיסוי ומסך המבדיל, שעשוי כיסוי וגדר וסייג כיתד שלא תמוט מדת תוה"ק כמ"ש (פ' תרומה) ומנקיותיו אשר יסך בהן, שהוא כיסוי:

וטעם קריאת מסכתא זו ברכות, לכלול כל הששה סדרים שנכללו בכל מסכתא, והוא מדת יסוד הבא מיוסף, וצדיק באמונתו יחיה, ואמרו (שבת ל"א.) אמונת זו סדר זרעים. ונכלל בו מדת צדיק, ונאמר (משלי י') ברכות לראש צדיק, ולז"א (שם כ"ח) איש אמונות רב ברכות, וכמו בזריעה צריך להאמין בהשי"ת ליתן הגרעין בתוך הארץ ולירקב, ואז יוכל להגיע לברכה, כמו כן אם הוא מאמין שהכל מאתו יתברך וקודם ברכה לה' הארץ ומלואה, אז יקבל עליו עול מ"ש בברכתו:

עוד נראה כי איתא בחגיגה (דף י"ג:

) כתוב א' אומר שש כנפים לאחד,