ברכת אברהם (ברכות) יד

שבשעה שחטאו ישראל בעגל הרסו הבנין וגרמו הגלות וחושך על פני תהום זה המות כמ"ש בזוה"ק (פ' חיי, קל"א) אני אמרתי אלהים אתם אכן כאדם תמותון והורידו את עדים אחר שמנעו הטוב והפרידו האלף בפירוד בין הדבקים אך דוד הע"ה בזה שאמר שירה בעמידה תיקן החטא הלז ובאלקים עשה חיל והביס צרינו וזכה להיות מלכא לעלמין כמ"ש בזוהר (פ' לך) והאיר במקום אופל דרך ישכון אור תפארת ישראל בהלו נרו על ראש ספירת מלכות, והנה כנור אותיות כ"ו נ"ר כי ספירת ת"ת היא עולה כ"ו וגם כף וו בגי' אהי"ה כ"ו אדנ"י והוא קו הרחמים ודרך קו הזה יאיר לארץ ברחמים והספירה מלכות נקרא מטה כמ"ש בזוהר (פ' בשלח) וישתחו ישראל על ראש המטה ונקראת ג"כ דוד, ולכך כנור הי' תלוי ולא נבל למעלה ממטתו של דוד כלומר שהנר של תפארת הי' מאיר על מטתו של דוד הוא המלכות כי כבר תיקן דוד חטא העגל ופנה דרך ישכון אור וידוע שהס"מ נקרא צפוני כמבואר בסוכה (דף נ"ב.) שנא' ואת הצפוני ארחיק מעליכם והוא הנחש הקדמוני שנתמלא ערמימות בראותו הזיווג של אדם וחוה ונרגן מפריד אלוף, ואמרו בקידושין (דף ל':

) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד, וידוע שעיקר תגבורת הדינים הוא עד חצי הלילה ומאז יריעון כל בני אלהים ומתברין דינין קשין וברן יחד כוכבי בוקר, וז"ש כיון שהגיע חצות לילה הוא סוף ותכלית הקטרוג של רוח צפונית ומנשבת שאין יכול לסבול הטוב אשר יטיב לנו הקב"ה ורצה להפריד ח"ו בין הדביקים מיד עמד דוד ועסק בתורה כדרך שאמרו משכהו לבהמ"ד, ובחידושי עה"ת (פ' תולדות) כתבנו ביאור מאמרם בר"ה (דף כ"ה.) דוד מלך ישראל חי וקים, אף שהאבות היו במעלה יותר מדוד שהיו רגלי המרכבה מקודם, אך ידוע שתכלית כוונת הקב"ה בבריאת העולם ומתן תורה לבטל המות כמ"ש (זוה"ק בשלח) חרות על הלוחות אל תקרי חרות אלא חירות ממלאך המות וכיון שחטאו גרמו המיתה אך דוד שתיקן החטא כנ"ל בדין הוא שיטול שכרו להיות חי וקיים וק"ל [עיין ביע"ד ח"ב דרוש ה' מזה]:

שם נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה, יל"ד וכי בכל יום הי' בקשתם ממנו, ונר' דידוע שאמירת תהלים מסוגל לפרנסה והוא הי' יכול לומר תהלים בחיות הנשמה עבור הכלל ובקשוהו שיכוונם בכל יום, אמר להם פשטו ידיכם בגדוד שצריך לעשות עפ"י דרך הטבע כמ"ש (פ' ראה) וברכך בכל אשר תעשה:

(דף ד' ע"א) לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני לוי ורבי יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני כו' ולא בושתי, להבין מה הי' קשה להו בפסוק זה שהוצרכו לומר כך אמר דוד לפני הקב"ה, וגם במה פליגי מאיזו טעם קרא עצמו חסיד, נראה שהוקשה להם דכיון שידע בעצמו שהוא חסיד למה התפלל לה' שמרה נפשי ומה נתינת טעם בזה לז"א ח"א כך אמר דוד לפני הקב"ה לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישינים עד ג' שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך, וכמ"ש בראשית חכמה שער הקדושה פ"ז מי שעומד בחצות לילה תמיד הוא במדריגת חסיד ונקרא אוהב ה' שמשבר ומבטל תענוג השינה שהיא הקליפה הקשה שבכל התאוות ושהיא אחד מששים במיתה וע"כ מחמת שאני חצות לילה אקום להודות לך אני במדריגת חסיד שכ' בזוהר (פ' תצא) איזהו חסיד המתחסד עם קונו, ועי' בשערי קדושה ח"א שער ג' וצריך להתחבר עם כל ישראל כמ"ש בס' חסידים סי' י' שזה משורש חסיד ובשם כל ישראל ביחודא שלים לעורר תמיד כח האהבה והשמחה, ובפרט דוד שהי' מלך שלבו הוא לב כל קהל ישראל וכמ"ש הרמב"ם בפ"ג מהל' מלכים ה"ו לפיכך דבקו הכתוב בתורה יתר משאר העם כו' וידוע המשנה אבות (פ"ה מ"ח) עשרה נסים נעשו לאבותינו כו' ולא אירע קרי לכה"ג ביוהכ"פ,