ברכת אברהם (ברכות) יג

המחזיק ברכה שהשי"ת יברך את עמו בשלום, ויהי' אחדות בין הת"ח וההמון ואז יבנה הבהמ"ק שישא לכל המקומות עבור הת"ח, באותו שעה למדתי ממנו ג"ד למדתי שאין נכנסין לחורבה, מדשאל אותי מ"מ נכנסת לחורבה ע"כ שאין להתבונן מאיזה טעם נחרבה ירושלים. שלא בזמן המשמרות ולמדתי שמתפללין בדרך, על הצדיקים ההולכים כבר בדרך ג"כ צריך להתפלל כמו רב ספרא בתר צלותי', והוא חבלי המשיח כמו שפירש"י בשבת (דף קי"ח.) והמתפלל תפלה קצרה ביחודא שלים בשם כל ישראל בלי פירוד שה' יברך את עמו בשלום, ואזי יבא גואל צדק בב"א ועמ"ש בהפט' קרח מזה:

שם מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה, יש לדקדק אם ידע אליהו שר' יוסי ג"כ שמע א"כ למה שאלו, והי' לו לשאלו אם שמע קול, וגם למה לא אמר ג"כ שמעתי קול, ונר' דאיתא בסוטה (דף ל"ג.) יוחנן כה"ג שמע בת קול מבית קה"ק שהוא אומר כו' פירש"י שזה הקול הבא מהקול כמו שמכה בכח ושומע קול אחר היוצא ממנו למרחוק ולא היו שומעים הקול היוצא מן השמים וזה נקרא ב"ק, וגם אית קול ע"י שכינה וגם יש קול ע"י גבריאל המלאך ע"ש בע"י בפ' אלו נאמרים ובפרד"ס שער כ"ג ספ"ב ומלאך גבריאל לילה שמי' כמ"ש בזוה"ק (פ' שמות) והי' שאלת אליהו לר"י מה קול שמעת אם ע"י גבריאל או ב"ק כי מפי השכינה הוי נבואה וזה חסר בבית שני כמ"ש המהרש"א שם בח"א אלא אליהו לבד שמע מפי השכינה שהוא מלאך כמ"ש בזוה"ק (פ' ויצא) ובס' ההיכלות שנהפך בשרו לשלהבת וכן איתא ברד"ק (מלכים ב' ) ובפרד"ס שער ההיכלות פי"ג רק לר"י שאל עה קול שמע והשיב בת קול שמנהמת כיונה, שידוע שאינה ממרת בת זוגה וכן אמרו (רבה איכה א') שנשבע שלא יחליפם כו' ולא שמעתי מהשכינה עצמה [עי' נוב"ת חא"ח סי' ק"ז] רק שהבנתי מאהבה והיחוד שמקושר הקב"ה בנו כביכול ואומרת אוי לבנים כו', כנ"ל:

תוס' ד"ה למאן דגני, עד שיכיר בין תכלת לכרתי, צע"ק לפי"ד המג"א בסי' א' סק"ד דמנינן משעת צה"כ, דא"כ מאי פריך אורתא כו' יממא כו' למקרי ק"ש, כיון דהמשמורת הם לפי סדר הלילה, וצע"ק:

(ע"ב) בחדתי, ופירש"י שנפלה מחדש שהחומה שלה נפלה, נ"ב צ"ל שלא נפלה ועודנה היא בחזקתה:

שם דאמר רב אחא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא כנור הי' תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה באה רוח צפונית ומנשבת בו ומנגן מאליו מיד הי' עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר כו', איתא בילקוט חדש ערך אבות אות ח' א"ר חנינא האיל שהקריב אברהם תחת יצחק כו' גידיו הם עשרה נימין שבכנור של דוד, ויש לתת טעם שהי' דוקא כנור ורוח צפונית מנשבת בו, וגם מה שדקדק השל"ה בהל' תשובה על מאמר זה למה השמיט הנבל מהכנור כי בפסוק שלומד הגמ' שכנור הי' תלוי כו' הוזכרו שניהם הנבל והכנור, ונראה כי ידוע להמשכילים אשר יזהירו עיניהם בזוה"ק שבזמן שישראל חוטאים ומטילין מום בקדשים ופוגמים בספירות אז אימה חשיכה גדולה זה הגלות והצרות נופלת להיות שהאור העליון נסתלק ואינו משפיע אור ושפע טוב למטה למלכות והנהר יחרב ויבש בעוה"ר והעניים מבקשים מים ואין, וזה גורם המיתה וכל הצרות רח"ל אבל כשישראל חוזרים בתשובה ומתקנים העיוות פועלים שהכרובים מסתכלים פנים אל פנים איש אל אחיו והאור העליון מאיר ומשפיע לנו אורו, וכן יהי' לעתיד כמ"ש הנביא (ישעי' ס') לא יהי' לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והי' לך ה' לאור עולם ואלהיך לתפארתך, כי השם תפארת ישראל יתן אורו ויאיר לנו, כמ"ש בחידושי עה"ת (פ' בראשית) וידוע