בנין שלמה חלק ב יב

וקיימין ומאירין כשמש בצהרים ואינו ענין כלל לד' תר"י הנ"ל והוא בהקדם הטעם שתקנו חז"ל לומר המלך הקדוש והמלך המשפט בעשי"ת דידוע משום שהם ימי דין ומשפט והקב"ה שופט אז את כל העולם כולו ומזה הטעם נמי תקנו חכמים לומר פסוקי מלכיות בר"ה. והנה כבר שנינו בברייתא ור"ה ד' ח') כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב אין לי אלא לישראל לאו"ה מנין ת"ל משפט לאלהי יעקב א"כ מה ת"ל כי חוק לישראל מלמד שאין ב"ד שלמעלה נכנסין לדין אלא א"כ קדשו ב"ד של מטה את החודש ע"כ. והיוצא לנו מברייתא הזו דאין מתחיל הדין בר"ה בב"ד של מעלה רק ביום לאחר שקדשו ב"ד שלמטה את החודש וע"פ הצעה זו יפה כתב הגאון הנ"ל דבלילה אם שכח המלך הקדוש א"צ לחזור דאף שכבר נכנס יו"ט ואסור במלאכה מ"מ לענין המלך הקדוש שאני דתליא בדין והדין תליא בקידוש החודש ודמי ממש ליעלה ויבוא של ר"ח

ודע שנסתפקתי שם לדעת הגאון הנ"ל היאך הדין אם שכח לומר המלך הקדוש בליל שני של ר"ה. אם דמי ליעלה ויבא בליל ר"ח דאין חילוק בין ליל ראשון לליל שני או דילמא דלא דמי לשאר ר"ח דהתם יום שני עיקר ומיניה מנינן ימי החודש משא"כ בר"ה דיום ראשון עיקר דהא אלול לעולם חסר וא"כ כבר קידש החודש מיום הראשון ובפרט לפי מש"כ דהעיקר תליא בדין שלמעלה ודין שלמעלה בוודאי מתחיל מיום הראשון ולכן צ"ע בזה: ואגב דאיירי בדין זה ראיתי לכתוב בכאן מה שראיתי דבר מתמיה בענין זה בד' הב"י או"ח סי' תכ"ב דעל מה שהביא שם בשם האורחות חיים דכ' ה"ר נתן דאם שכח יעלה ויבא בליל שני של ר"ח דצריך לחזור משום דכבר קדשו את החודש מיום שלפניו וכתב ע"ז הב"י וז"ל ודבר תימה הוא שזהו היפך פשט דברי הגמ' עכ"ל ופשוט דכוונתו דהא בגמ' מסקינן דל"ש בין חודש חסר לחודש מלא אבל מאוד תמהני עליו דהרי דעת זו שכ' האו"ח הביאו גם התוס' בסו"פ תפלת השחר ד"ה לפי בשם י"מ רק שהתוס' כתבו ע"ז דלא נראה כן לחלק ע"ש ומה שכ' הב"י דלא נראה כן מהגמ' הדברים מתמיהין דהרי הגמ' לא מסיק רק דאפילו בחודש חסר שאין עושין ר"ח רק יום אחד אעפ"כ א"צ לחזור וכמו שפרש"י שם. אבל מענין ליל שני של ר"ח כשהחודש שעבר מלא מזה לא מיירי הגמ' מידי ולכן דברי הב"י צל"ע (שוב מצאתי להגאון מהרש"ק ז"ל בהגהותיו על הטור שהרגיש ג"כ על הב"י מד' התוס' הנ"ל] [וכבר נדפס קצת מזה משמי בספר דברי נחמיה חלק או"ח בהתחלת הספר]. היוצא לנו להלכה מכל מה שכתבנו דאם שכח לומר יעלה ויבא ביו"ט בתפילה א"צ לחזור ואף דבר"ח צריך מ"מ ביו"ט א"צ כיון דכבר הזכיר קדושת היום בותתן לנו. אבל ביו"ט של ר"ה יש להסתפק דאפשר דצריך לחזור מצד שהוא ר"ח אך מ"מ נראה לי דא"צ לחזור גם בר"ה דהא אמרינן זכרון אחד עולה לכאן ולכאן ואין לחלק כלל בין זכרון שמזכירין בנוסח ותתן לנו בין זכרון של יעלה ויבוא לענין הזה]

אמנם אם שכח יע"ו בליל ר"ה בוודאי א"צ לחזור כמו בכל ליל ר"ח דהא אין מקדשין החודש בלילה ובליל שני יש להסתפק כיון דלא דמי לשאר ר"ח דהא מונין מיום הראשון ויום הראשון עיקר אמנם הא ברכתא היא דממ"נ א"צ לחזור דאם נימא דיום הראשון עיקר א"כ ליל שני אינו ר"ח כלל ובלא"ה א"צ לחזור ופשוט הוא]. ואם לא הזכיר של יו"ט כלל בליל ר"ה הוא מחלוקת הראשונים בתר"י סו"פ תפלת השחר. ואם לא הזכיר המלך הקדוש לפי מש"כ בעז"ה אפשר דהכל מודים דא"צ לחזור ובפרט דכבר יצא מפי הרב הגאון הנ"ל וכבר הורה זקן ומ"מ צ"ע להלכה ובליל שני יש להסתפק אף לפי דעת הרב הגאון המנוח הנ"ל וכל זה ברור הנלע"ד כתבתי בעז"ה ביום ה' ו' אייר ת"ר טו"ב לפ"ק

כימן יח ראוי לחקור בהא דאמרינן (בפסחים דף ק"ו ע"א) דאם שכח להבדיל במוצאי שבת דמבדיל עד יום ד' או עד יום ב' אם הוא מתורת תשלומין וכמו בשכח להתפלל מנחה ונ"מ דאם הזיד ולא הבדיל אין לו תשלומין וכן במוצאי שבת שחל ביו"ט ושכח להבדיל במוצאי שבת וגם במוצאי יו"ט תו אין לו תשלומין כמו בתפלה או דלמא דאינו מתורת תשלומין דבאמת דבהבדלה אינו שייך תשלומין כמו דלא מצינו תשלומין בשאר מצות התלויין בזמן ורק דהטעם הוא דעדיין לא נשלם הזמן דזמן הבדלה נמשך ממוצאי שבת עד אחר יום ג' והלכך גם במזיד יכול להבדיל וכן אפילו עבר שני הבדלות ג"כ מבדיל דכיון דעדיין הוא בתוך זמן ונ"ל ראיה דאינו מתורת השלמה דאי הוי מתורת השלמה לא היה יכול להבדיל רק אם מגיע זמן הבדלה שנית וכמו בהשלמה דתפלה ועוד דיהיה צריך להבדיל שני פעמים על ב' כוסות כמו בתפילה וזה וודאי אין סברא כלל דכיון דמבדיל עתה ממילא עולה גם בשביל הבדלה דשבת אלא וודאי דאינו מתורת תשלומין

ולענין אם שכח להבדיל במוצאי יו"ט עד כמה הוא זמן הבדלה והנה בברכי יוסף כאן הביא בשם ה"ר יהודה עייאש בתשובה דמבדיל כל ימות השבוע ונ"ל טעמו דהנה באמת אחר הרגל מקרי עד ט"ו יום לדעת הר"ח שהובא בש"ך חו"מ ס"ס מ"ג ויש דעה דהוא ג' חדשים והלכך מן הדין היה יכול להבדיל עד אותו הזמן אך כיון שהגיע יום השבת בנחיים הוא מפסיק למצות הבדלה דכיון דהיום יום קודש לא שייך להבדיל אז והלכך אפילו גם במוצאי שבת לא הבדיל מ"מ אינו יכול להשלים רק הבדלה של שבת אבל הבדלה של יו"ט כבר נפקע ממנו לגמרי והלכך כתב דאינו מבדיל רק עד יום השבת

ונ"ל להביא ראיה ברורה דהא דמבדיל עד יום ג' אינו מתורת תשלומי דהא בשו"ע יו"ד סי' שמ"א מבואר לענין אבל ר"ל דלענין תפלה א"צ להתפלל תפלה של ערב ולא דמי לשכח ולא התפלל ערבית שמתפלל שחרית שתים כיון שבלילה לא היה חייב להתפלל ולא שייך תשלומין והוי כחיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני דפטור מראיה למ"ד דתשלומין דראשון הוא אבל לענין הבדלה מתפלל אחר שיקבר וכו' וע"כ דהטעם דהבדלה אינו מתורת תשלומין אלא דזמן הבדלה נמשך עד יום ג' ומיהו כל זה לדעת המהר"ם והמרדכי והג"מ אבל דעת הרא"ש בפ"ג דברכות להיפך דכיון דבעת זמן הבדלה היה פטור תו א"צ להבדיל עוד ומדמי לה לחיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני ונראה דהמהר"ם והרא"ש פליגי באמת בזה אי הוא מתורת תשלומין או דזמן הבדלה נמשך עד יום ד' ונ"מ טובא להלכה בהזיד ולא הבדיל דלדעת הרא"ש אין לו תשלומין

ולענין אם שכח ולא הבדיל במוצאי יו"ט שכתבנו לעיל בשם הבר"י כתב לי כבוד ידידי המאוה"ג החריף ובקי וכו' מוהר"ר חיים נ"י מ"ץ בפ"ק בלוקעשאק ומלפנים היה אב"ד דק"ק שילעצניק תשובה באריכות מענין זה ודעתו שם דלאחר יו"ט אין תשלומין כי אם ביום שאחר החג דהוא שייך וקשור לימי החג ולא דמי לשבת דדעת התוס' והרא"ש דיכול להבדיל עד יום רביעי דהתם שאני דקדושת שבת נמשך עד יום רביעי וכמש"כ הקרבן נתנאל בגיטין וכן כתב האר"י ז"ל בשם הזוהר. והביא הרה"ג הנ"ל נ"י ראיה לזה מהא דתניא ובגיטין ע"ז) דלאחר שבוע שנה לאחר שנה חודש לאחר חודש שבת לאחר שבת מאי ולכאורה קשה דלמה מספקא ליה דלאחר שבת מאי הא י"ל בפשיטות דלאחר שבת הוא יום כמו בלאחר חודש הוא שבת אלא וודאי משום דקדושת שבת נמשך עד יום ג' וכן ובפסחים ד' ק"ו ע"א) דאמרי בני ר' חייא דמי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו ושאל הגמ' עד כמה א"ר זירא עד רביעי בשבת ולכאורה מאי שואל עד כמה הא אמרי בני רבי חייא דמבדיל כל השבת ועוד דהיכי אמר ר' זירא דאינו מבדיל אלא עד יום ד' אלא וודאי דס"ל להגמ' בפשיטות דאינו שייך תשלומין רק בימים שנמשך עליהם קדושת יום השבת שעבר. זה תוכן דברי הרה"ג נ"י הנ"ל מה שכתב אלי. ואכן לענ"ד נראה דמסוגיית הש"ס במקומו מוכח להיפך דאין הטעם משום דקדושת יום השבת נמשך עד יום רביעי דהא הגמ' שם מביא ראיה מגיטין דכמו דאמרינן לענין גיטין דתרי ותלתא בתר שבתא ה"נ לענין הבדלה וא"כ מ"נ אם נימא בגיטין ג"כ הטעם משום דקדושת יום השבת נמשך עד יום רביעי ומשו"ה מקרי אחר השבת דא"כ הדבר מתמיה דלמה אחר הרגל הוא ל' יום דהא ברגל לא שייך דנמשך קדושת הרגל עד ל' יום וע"כ צ"ל דלא תלי בזה רק דבלשון בנ"א מקרי לאחר השבת עד יום ד' וברגל מקרי לאחר עד ל' יום וא"כ היכי למד מיניה להבדלה דהא לדעת הרה"ג הנ"ל נ"י לא דמי לגט דהא גבי גט גבי רגל לאחר עד ל' יום וגבי הבדלה לא מקרי לאחר הרגל רק יום אחד אלא וודאי דס"ל להגמ' דכיון שנקרא בלשון בנ"א לאחר השבת עדיין יכול להבדיל דנקרא עדיין מוצאי שבת א"כ ה"ה במוצאי הרגל גם בלאחר הרגל אם שכח ולא הבדיל וגם בימי מוצאי שבתות שבנתים ג"כ לא הבדיל כגון ששכח או שלא היה לו כוס נראה פשוט דנהי דאינו יכול להשלים מחמת שבת דהא כבר עבר יום ג' מ"מ יכול להבדיל מחמת תשלומי יו"ט עד ל' יום ולדעת הר"ח עד ט"ו יום. ונידון מה שהקשה כבוד הרה"ג נ"י הנ"ל דמאי שואל לאחר שבת מאי דהא יש ללמוד מלאחר שנה ולאחר חודש דה"ה לאחר שבת הוא יום אחד דהשבת נמנה לימים לענ"ד לא קשה מידי דאדרבה י"ל להיפך דהא חודש גם כן נמנה לימים דכתיב עד חודש ימים ומ"מ אמרינן דלאחר חודש הוא שבת א"כ י"ל דגם לאחר שבת יש לו זמן אחר ואדרבה לפי דעת הרב הנ"ל דהמקשן ג"כ ידע מהא דקדושת יום השבת נמשך עד יום רביעי קשה טפי למאי מבעיא ליה פשיטא דעד יום רביעי מקרי לאחר השבת וע"כ דהמקשן לא ידע כלל מזה וא"כ מאי מבעיא ליה וע"כ צ"ל כמו שכתבתי בעז"ה והא דלא נשנה בברייתא באמת היאך הדין בלאחר שבת אפשר דלהתנאים דשנו הברייתות היה הדבר פשוט להם דלאחר שבת נמשך עד יום רביעי ומהטעם שכתבו המקובלים בשם הזוהר ולכן לא הוצרכו לבאר זה בפירוש

וגם מה דשואל הש"ס בפסחים הנ"ל על הא דאמרי בני ר"ח דמבדיל והולך כל השבת כולה עד כמה. היינו משום דבזה היה פשוט להש"ס דכל השבת כולה בוודאי לאו בדווקא דהא א"א לומר כלל דכל השבת כולה מקרי לאחר השבת ולכן שואל דעד כמה דכיון דלאו דווקא הוא צריך לידע סוף הזמן וזה פשוט

וראיה לדברינו דהא לכאורה תקשה על הרי"ף והרמב"ם דפסקו דאינו מבדיל רק ביום הראשון בלבד ואלו גבי גט באומר לאחר השבת זמנו עד יום רביעי ומ"ש הבדלה מגט וע"כ צ"ל דגבי גט דהאדם אומר אם לא אבוא לאחר שבת אז תליא בלשון בנ"א וכיון דבלשון בנ"א מקרי לאחר השבת עד יום רביעי מסתמא כוון הבעל ג"כ עד יום רביעי אבל גבי הבדלה דחז"ל תקנו להבדיל במוצאי שבתות ומוצאי שבת לא נקרא רק יום